תנ"ך - וקוץ
ודרדר
תצמיח
לך
ואכלת
את־עשב
השדה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְק֥וֹץ
וְדַרְדַּ֖ר
תַּצְמִ֣יחַֽ
לָ֑ךְ
וְאָכַלְתָּ֖
אֶת־עֵ֥שֶׂב
הַשָּׂדֶֽה:
(בראשית פרק ג פסוק יח)
וְקוֹץ
וְדַרְדַּר
תַּצְמִיחַ
לָךְ
וְאָכַלְתָּ
אֶת־עֵשֶׂב
הַשָּׂדֶה:
(בראשית פרק ג פסוק יח)
וקוץ
ודרדר
תצמיח
לך
ואכלת
את־עשב
השדה:
(בראשית פרק ג פסוק יח)
וקוץ
ודרדר
תצמיח
לך
ואכלת
את־עשב
השדה:
(בראשית פרק ג פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וְכוּבִּין
וְאָטְדִין
תְּצַמַח
לָך
וְתֵיכוֹל
יָת
עִסבָּא
דְאַרעָא
:
עין המסורה:
וקוץ
-
ג':
בר'
ג
,
יח;
יח'
כח
,
כד;
דה"א
ד
,
ח.
(בתראה
שם
אנש).
ודרדר
-
ב':
בר'
ג
,
יח;
הו'
י
,
ח.
רש"י:
וקוץ
ודרדר
תצמיח
לך
הארץ
,
כשתזרענה
מין
זרעים.
קוץ
ודרדר
-
קונדס
ועכביות
,
והם
נאכלין
על
ידי
תקון
(ראה
ב"ר
כ
,
כג;
ביצה
לד
,
א).
[ואכלת
את
עשב
השדה
-
ומה
קללה
היא
זו
,
והלא
בברכה
נאמר
לו:
"הנה
נתתי
לכם
את
כל
עשב
זורע
זרע"
וגו'
(בר'
א
,
כט)?
אלא
מה
אמור
כאן
בראש
הענין:
"ארורה
האדמה
בעבורך
בעצבון
תאכלנה"
(לעיל
,
יז)
,
ואחר
העצבון
-
וקוץ
ודרדר
תצמיח
לך;
כשתזרענה
קטנית
או
ירקות
גנה
,
היא
תצמיח
לך
קוצים
ודרדרים
ושאר
עשבי
השדה
,
ועל
כרחך
תאכלם.]
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וקוץ
-
גדול
,
וקטן
ממנו
-
דרדר;
והוא
לבדו
דר
,
כי
אחיו
נעדר.
וטעם
בעצבון
-
לפתח
ולשדד
ולזרוע;
ועוד
רעה
חולה
,
שיצמח
קוץ
בינות
התבואה.
וטעם
את
עשב
השדה
-
הוא
הלחם;
כי
בגן
עדן
חיתו
מפרי
העץ
(ראה
בר'
ב
,
טז).
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
וקוץ
ודרדר.
קוץ
-
גדול
,
ודרדר
-
קטן
ממנו.
ודרדר
לבדו
דר
,
כי
אחיו
נעדר.
ואכלת
את
עשב
השדה
-
כי
לא
נברא
בתחילה
,
רק
שיחיה
מפרי
אילני
גן
עדן.
ר' יוסף בכור שור:
ולאדם
אמר:
מאחר
שאכלת
מן
העץ
ונכנס
בך
יצר
הרע
כל
כך
,
אין
לך
שמירה
אלא
סכין
(ע"פ
ב"ק
מה
,
ב);
שאם
לא
יתפחד
אדם
מן
המיתה
,
מתוך
יצר
הרע
יגזול
ויחמוס
ויעשוק
וישחת
את
העולם
,
ולפיכך
קנס
עליו
מיתה
,
וגם
יגיעה
,
שהיא
משכחת
עון
(ראה
משנה
אבות
ב
,
ב).
ואותה
ברכה
שברכן
בששי
,
לומר
"פרו
ורבו"
(בר'
א
,
כח)
,
ולאחר
שסרחו
היתה
,
שהוצרכו
לפריה
ורביה;
תדע
דכתיב
"ומלאו
את
הארץ
וכבשוה"
(שם)
,
ואי
קודם
שסרחו
,
היה
לו
לומר:
'ומלאו
את
הגן'
,
ששם
היה
דירתם
קודם;
אלא
לאחר
שסרחו
היה
אותה
ברכה
,
אלא
שנכתבה
שם
עם
היצירה.
רד"ק:
וקוץ
ודרדר
-
במקום
הזרע
תצמיח
לך
קוצים
ודרדרין
,
שהן
מלקין
צמח
התבואה
היוצא
לצדם.
ואכלת
את
עשב
השדה
-
תאכל
את
עשב
השדה
,
תחת
שהיית
אוכל
פירות
עצי
הגן.
רלב"ג - ביאור המילות:
ואכלת
את
עשב
השדה
-
רוצה
לומר
,
שהשגתו
תהיה
ממין
השגת
הבעלי
חיים
,
כי
עשב
השדה
הוא
מזון
להם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולאדם
אמר
,
כי
לפנותו
להשגות
אחרות
זולת
ההשגות
המכוונות
לו
,
והם
המושכלות
,
הנה
האדמה
שיצמחו
ממנה
אלו
ההשגות
במה
שיושג
בה
מהדברים
המוחשים
,
כמו
שקדם
(ראה
בה"מ
בר'
ב
,
ח)
,
נתקללה
שלא
יגיעו
ממנה
כי
אם
בקושי
ובצער
גדול
המושכלות
בסדר
המושכל
אשר
לדברים
הטבעיים
,
והוא
אשר
תהיה
בו
הצלחת
הנפש.
ויתכן
עם
זה
שתצמיח
קוצים
,
כאשר
לא
הגיע
בחוש
כל
מה
שיצטרך
לקנות
בו
אלו
המושכלות
,
כי
הטעות
יקרה
באלו
ההשגות
הרבה
מצד
החומר
,
כי
הוא
יַטְעֶה
ויביא
לחשוב
במשיגים
המקריים
שהם
עצמיים
,
ולזה
יִטְעֶה
האדם
ויחשוב
שהשיג
הדברים
הכוללים
המיוחסים
לשכל
,
ולא
תעלה
השגתו
,
כי
אם
להשגות
הפרטיות
אשר
ישותף
בהשגתם
האדם
עם
שאר
הבעלי
חיים.
ובזה
קולל
האדם
,
שישיג
בקושי
גדול
מושכל
אמתי
עד
יום
מותו.