תנ"ך - ותאמר
האשה
אל־הנחש
מפרי
עץ־הגן
נאכל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֥אמֶר
הָאִשָּׁ֖ה
אֶל־הַנָּחָ֑שׁ
מִפְּרִ֥י
עֵֽץ־הַגָּ֖ן
נֹאכֵֽל:
(בראשית פרק ג פסוק ב)
וַתֹּאמֶר
הָאִשָּׁה
אֶל־הַנָּחָשׁ
מִפְּרִי
עֵץ־הַגָּן
נֹאכֵל:
(בראשית פרק ג פסוק ב)
ותאמר
האשה
אל־הנחש
מפרי
עץ־הגן
נאכל:
(בראשית פרק ג פסוק ב)
ותאמר
האשה
אל־הנחש
מפרי
עץ־הגן
נאכל:
(בראשית פרק ג פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרַת
אִתְּתָא
לְחִוְיָא
מִפֵּירֵי
אִילָן
גִּינְתָא
נֵיכוֹל
:
עין המסורה:
נאכל
-
ג'
(ב'
כתיב
נא
וחד
כתיב
נו
,
בשני
לשונות):
בר'
ג
,
ב;
יש'
ד
,
א;
מל'
א
,
יד.
ר' יוסף בכור שור:
והנחש
היה
ערום
-
בחכמה
ובערמה
דיבר
עם
האשה.
אף
כי
אמר
אלהים
וגו'
-
כלומר:
אף
כי
כל
כך
חביב
זה
הגן
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
,
שהזמין
נהרות
להשקותו
וצוה
על
אדם
לשמרו
,
ואף
אמר
לו
שלא
יאכל
מפריו?!
אמרה
לו
האשה:
מכל
עץ
הגן
נאכל
,
וטובה
עשה
לנו
,
שלא
מנע
ממנו
רק
עץ
הדעת
לטובתינו
,
פן
נמות
,
שאינו
רוצה
שיזיקנו
,
כי
סם
המות
הוא.
אמר
לה:
שוטה!
לא
לטובתכם
נתכוון
,
ולא
סם
המות
הוא
,
ולא
מות
תמותון
אם
תאכלו
ממנו;
רק
לרעתכם
נתכוון
,
שכל
כך
הוא
טוב
,
שאינו
רוצה
שתאכלו
ממנו
,
שאם
תאכלו
ממנו
,
הייתם
חכמים
וערומים
,
והייתם
כמלאכים
להבחין
בין
טוב
לרע
,
להחכים
ולהערים
,
וכל
רז
לא
אנס
לכם
,
אבל
אינו
רוצה
שתבאו
לכלל
המלאכים.
רד"ק:
ותאמר
-
אינו
כן
כמו
שאתה
אומר
,
כי
לא
מנע
ממנו
כל
עץ
הגן
,
אלא
עץ
אחד
שהוא
בתוך
הגן
,
שאמר
לנו:
לא
תאכלו
ממנו
ולא
תגעו
בו
פן
תמותון;
לטובתנו
מנעו
ממנו
,
שלא
נמות.
אולי
בטבע
העץ
,
שפריו
ממית
האוכל
ממנו.
ומה
שאמרה:
פן
,
שהוא
ענין
'שמא'
ו'אולי'
,
והאל
אמר
לאדם
כי
בודאי
ימות
אם
יאכל
ממנו
,
כמו
שאמר:
"כי
ביום
אכלך
ממנו
מות
תמות"
(בר'
ב
,
יז)
-
לשון
פן
אמר
לענין
לא
תגעו
בו
,
שהוסיפה
מדעתה;
אמרה:
כל
כך
אהב
אותנו
,
כי
אפלו
הנגיעה
מנע
ממנו
,
פן
נבא
מהנגיעה
לאכילה
ונמות.
או
פירושו:
שלא
תמותון
,
כמו
"פן
תשיב
את
בני
שמה"
(בר'
כד
,
ו)
,
שפירושו:
לא
תשיב;
"פן
תדבר
עם
יעקב"
(בר'
לא
,
כד)
-
שלא
תדבר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמרה
אליו
האשה
,
שבהשגות
המיוחסות
לשכל
ישתמשו
,
ואולם
בהשגות
שאינם
מיוחסות
אל
השכל
בעַצְמוּת
,
אלא
שהם
מגיעות
באמצעותו
,
כמו
העניין
בהשגות
הטוב
והרע
,
לא
יתקרבו
אליהם
ולא
ישתמשו
בהשגתם
,
פן
יִבָּצֵר
מהם
שלמוּתם
ויִפָּסֵק.