תנ"ך - וישמעו את־קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן: (בראשית פרק ג פסוק ח)

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: (בראשית פרק ג פסוק ח)

וישמעו את־קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן: (בראשית פרק ג פסוק ח)

וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן: (בראשית פרק ג פסוק ח)

תרגום אונקלוס:

וּשׁמַעוּ יָת קָל מֵימְרָא דַייָ אֱלֹהִים מְהַלֵיך בְּגִינְתָא לִמנָח יוֹמָא וְאִיטְמַר אָדָם וְאִתְּתֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים בְּגוֹ אִילָן גִּינְתָא :

עין המסורה:

מפני יי' - ב' בתורה: בר' ג , ח; שמ' ט , ל. מפני יי' אלהים - ג': בר' ג , ח; שמ' ט , ל; צפ' א , ז.

מסורה קטנה:

לרוח היום - ל'; ויתחבא - ל'; מפני יי' אלהים - ג'.

רש"י:

וישמעו - יש מדרשי אגדה רבים , וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ושאר מדרשים; ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא , ולאגדה המיישבת דבר המקרא ושמועו דבור על אופניו (ע"פ מש' כה , יא). וכמשמעו: שמעו את קול הקדוש ברוך הוא שהיה מתהלך בגן. לרוח היום - לאותו רוח שהשמש באה משם , וזהו מערבית , שלפנות ערב חמה במערב , והם סרחו בעשירית (ראה סנה' לח , ב).

רשב"ם:

[[וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן לרוח היום - (ראה פירושו לשמ' יד , ל).]]

ראב"ע פירוש א - הקצר:

מתהלך בגן - קול השם; וזה היה סמוך לערב , בעת התנופף רוח היום. ומצאנו ל'קול' 'הליכה' , כמו "קולה כנחש ילך" (יר' מו , כב); "הולך וחזק מאוד" (שמ' יט , יט). ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי (רקמה ע' מט) , כי הטעם: והאדם מתהלך בגן. גם הוא אמר , שפירוש "ביום אכלך ממנו" (בר' ב , יז) - אלף שנים , כדרך הדרש (ב"ר יט , ח). ואחרים אמרו , כי ביום ששי נברא וביום ששי מת. ואחרים אמרו: אז תהיה חייב מיתה. ואחרים אמרו , כי יש 'מות' - עונש , כמו "כי בן מות האיש העשה זאת" (ש"ב יב , ה). ואחרים אמרו , כי מאז תחל שתמות; והביאו דמיון מהתינוק. והישר בעיני שאמרו הקדמונים (ראה פר"א ב) , שעשה תשובה , כטעם "רגע אדבר" (יר' יח , ז).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:

מתהלך בגן - אמר רבי מרינוס (רקמה ע' מט) , כי הוא שב אל האדם , כאילו אומר: והאדם מתהלך בגן. והכתוב החל וישמעו על שניהם , על כן מתהלך הוא הקול , כמו "קולה כנחש ילך" (יר' מו , כב). ויש אומרים , כי מתהלך שב אל השם הנכבד , כמו "קול דודי הנה זה בא" (שה"ש ב , ח) , שהוא דבק אל "דודי" , וכמוהו רבים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:

וישמעו את קול - כי לא היה כשאר הקולות. ופירוש לרוח היום: ששמעו הקול לפנות ערב , בהתנופף רוח היום , על כן דרשו קדמונינו (ב"ר יא , ב): "ואדם ביקר בל ילין" (תה' מט , יג).

ר' יוסף בכור שור:

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל - התחילה להסתכל בו , אמרה: כמה יפה פרי זה , כמה ריחו ערב! ודאי אינו דומה לסם המות , ולא לחינם צוה הקדוש ברוך הוא שלא נאכל ממנו; ונחמד לה העץ כדי להשכיל , שהיתה חומדת אותו כדי להשכיל , אמרה: כמדומה שהנחש אומר אמת; ואכלה ונתנה לאישה. ומיד נכנסה בהן ערמומית וגאוה וגסות וקנאה ותחרות וחמדנות , וצדייה לצדד ולחניף , ולעשות במחשך מעשיהם ולגזול ולגנוב , והמרוצָה לעשות (ע"פ יר' כב , יז). התחילו לומר: גנאי לבריות כמונו להיות חשופי שת ומגולי ערוה; עשו להם חגורות לכסות ערותן , ויצאו מן הגן לרוח היום , מקום שאין האילנות מעכבין את הרוח - כי כן דרך הגנבים , שמתרחקים ממקום שגנבו שם , כלומר: אפילו שם לא הייתי - ובהיותם יושבים שם לרוח היום , וישמעו את קול יי' צעדה בראש הבכאים (ע"פ ש"ב ה , כד) , אמרו: הנה בעל הגן בא; והיו נפחדין ונחרדים כדרך גנב , ויתחבאו; והיינו וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן לרוח היום , שהיו שם. תדע דלרוח היום אאדם קאי , מדכתיב אחריו ויתחבא האדם ואשתו בתוך עץ הגן - מכלל דבתחילה לא היה בתוך הגן. ואמר לו: איכה , כי כן דרך הקדוש ברוך הוא לדבר כבני אדם עם בני אדם. אמר: כי קולך שמעתי ואירא כי ערום אנוכי - היה ירא פן ישאל לו: למה נחבאת לברוח (ע"פ בר' לא , כז) , וירגיש מגניבתו , לפיכך הקדים לו טעם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: מתוך דבריך נתפשת , כי כמה פעמים באתי אליך , ולא הקפדת על שאתה ערום , כדכתיב למעלה (בר' ב , כה) "ויהיו שניהם ערומים... ולא יתבוששו " , ועכשיו אתה מקפיד.

רמב"ן:

וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן - אמרו בבראשית רבא (ב"ר יט , ז): אמר רבי חילפי: שמענו שיש 'הילוך' לקול , שנאמר וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן; וכן כתב הרב ב'מורה הנבוכים' (א , כד) , וכן דעת רבי אברהם , כי מתהלך - כנוי לקול , כענין "קולה כנחש ילך" (יר' מו , כב). והוא אמר , כי טעם לרוח היום - ששמעו הקול לפנות ערב; והזכיר בשם רבי יונה , כי הטעם: והאדם מתהלך בגן לרוח היום. ולפי דעתי , כי טעם מתהלך בגן - כטעם "והתהלכתי בתוככם" (וי' כו , יב); "וילך יי' כאשר כלה לדבר אל אברהם" (בר' יח , לג); "אלך אשובה אל מקומי" (הו' ה , טו); והוא ענין גלוי שכינה במקום ההוא , או הסתלקותו מן המקום שנגלה בו. וטעם לרוח היום - כי בהִגָּלוֹת השכינה תבא רוח גדולה וחזק , כענין שנאמר "והנה יי' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יי'" (מ"א יט , יא) , וכן "וירא על כנפי רוח" (ש"ב כב , יא) , וכתוב באיוב (לח , א) "ויען יי' את איוב מן הסערה"; ולפיכך אמר בכאן , כי שמעו קול השם , שנתגלית השכינה בגן , כמתקרב אליהם לרוח היום , כי רוח יי' נשבה (ע"פ יש' מ , ז) בגן כרוח הימים , לא רוח גדולה וחזק כמחזה בשאר הנבואות , שלא יפחדו ויבהלו; ואמר , כי אע"פ כן נתחבאו מפני מערומיהם. ובבראשית רבא נמי אמרו (ב"ר יט , ז): אמר רבי אבא בר כהנא: 'מהלך' אין כתוב כאן , אלא מתהלך - מקפץ ועולה וכו'. הנה רבי אבא עשאו כלשון 'וילך יי'' כמו שפירשנו בלשון ההליכה , אלא שהוא פתר הכתוב להסתלקות השכינה , שהיתה שורה בגן עדן ונסתלקה ממנו בחטאו של אדם , כענין "אלך אשובה אל מקומי" (הו' ה , טו) , ואנו מפרשים אותו לגלוי במקום ההוא , והוא הנכון והנאות בכתוב.

רד"ק:

וישמעו. יש מפרשים (רקמה ע' מט) מתהלך בגן - בעוד שהיה אדם מתהלך בגן , שמע את קול יי' אלהים; ואחר שאמר וישמעו , היה לו לומר 'מתהלכים'. והנכון , כי טעם מתהלך - על קול יי'; כי מצאנו בו לשון הליכה: "קולה כנחש ילך" (יר' מו , כב). לרוח היום - לעת ערב , שיצטנן רוח היום ונושבת. והכירו כי הקול היה מאת האל , בא לדבר עמהם על חטאם; והרגישו בדבר והתחבאו בתוך עצי הגן , מפני בושת שהיה להם , שהיו ערומים. ואע"פ שעשו להם חגורות , לא היו אותם חגורות מכסות ערותם היטב. ואע"פ שידעו שאין להסתר מלפניו , היה להם בשת , כדרך בני אדם שבושים אחד מחבירו , כל שכן הקטן מהגדול. והטעם שהשמיעם האל הקול קודם הדבור: כדי שיתכנסו ויחבאו בתוך עצי הגן בשעת הדבור. גם למדה תורה דרך ארץ , שלא יכנס אדם על חבירו פתאום , אלא ישמיע קול תחלה , או ידפק על הדלת , שמא עושה דבר צניעות בביתו (ראה או"מ ע' רע). וטעם ספור לרוח היום - כי הרוח הוליכה אליהם הקול מרחוק. עץ הגן - דרך כלל; רוצה לומר: עצי הגן. והיו בושים מערותם ומאשר עברו מצות האל.

רלב"ג - ביאור המילות:

מתהלך בגן - הקול הוא שהיה מתהלך , כאמרו "קולה כנחש ילך" (יר' מו , כב); וכן אמרו ז"ל בבראשית רבה (יט , ז). לרוח היום - הוא רמז אל העת הקרוב לזריחת השמש , כי אז יתעורר הרוח וינשב. וזה העת הוא משל ליציאה מאופל הסכלות לאור החכמה; וכדומה לזה בא המשל הרבה בשיר השירים. ויתחבא האדם ואשתו - הוא משל אל ההתחבאות המחוייב להם מצד נְטות השגתם מהמושכלות אל השגות הטוב והרע , כי מפני זה , כשירצה 'הפועֵל' להשפיע להם במושכלות , לא ימצאם מוכנים. וההתחבאות היה בתוך עץ הגן , אשר נטתה השגתם אליו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה היה זה סבה שבעת שהיו נכונים לקבל שפע מהשם יתעלה באמצעות השכל הפועל , נפקד מהם זה השפע מפני השתמשותם באלו ההשגות הפחותות.