תנ"ך - ויקרא ה' אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה: (בראשית פרק ג פסוק ט)

וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: (בראשית פרק ג פסוק ט)

ויקרא ה' אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה: (בראשית פרק ג פסוק ט)

ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה: (בראשית פרק ג פסוק ט)

תרגום אונקלוס:

וּקרָא יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וַאֲמַר לֵיהּ אָן אַתּ :

עין המסורה:

ויקרא יי' אלהים - ב': בר' ג , ט; יש' כב , יב.

מסורה קטנה:

ויקרא יי' אלהים - ב'; איכה - ל' ומל'.

רש"י:

איכה - יודע היה היכן הוא , אלא ליכנס עמו בדברים , שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין אמר לו: "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט) , וכן בבלעם: "מי האנשים האלה עמך" (במ' כב , ט) , ליכנס עמו בדברים , וכן לחזקיהו בשלוחי אויל מדורך (ראה מ"ב כ , יד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם איכה - פתחון הדבר , והלא כן: "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט); והנה כחש קין , והשם השיב: "קול דמי אחיך" (שם , י).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:

ישתחקו עצמות חוי הכלבי שאמר: לולי שענה אדם , לא היה נמצא. והנה ראה , כי קין כחש , והשם אמר לו "קול דמי אחיך" (בר' ד , י) , רק דברה תורה כלשון בני אדם לפתחון דבר.

ר' יוסף בכור שור:

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל - התחילה להסתכל בו , אמרה: כמה יפה פרי זה , כמה ריחו ערב! ודאי אינו דומה לסם המות , ולא לחינם צוה הקדוש ברוך הוא שלא נאכל ממנו; ונחמד לה העץ כדי להשכיל , שהיתה חומדת אותו כדי להשכיל , אמרה: כמדומה שהנחש אומר אמת; ואכלה ונתנה לאישה. ומיד נכנסה בהן ערמומית וגאוה וגסות וקנאה ותחרות וחמדנות , וצדייה לצדד ולחניף , ולעשות במחשך מעשיהם ולגזול ולגנוב , והמרוצָה לעשות (ע"פ יר' כב , יז). התחילו לומר: גנאי לבריות כמונו להיות חשופי שת ומגולי ערוה; עשו להם חגורות לכסות ערותן , ויצאו מן הגן לרוח היום , מקום שאין האילנות מעכבין את הרוח - כי כן דרך הגנבים , שמתרחקים ממקום שגנבו שם , כלומר: אפילו שם לא הייתי - ובהיותם יושבים שם לרוח היום , וישמעו את קול יי' צעדה בראש הבכאים (ע"פ ש"ב ה , כד) , אמרו: הנה בעל הגן בא; והיו נפחדין ונחרדים כדרך גנב , ויתחבאו; והיינו וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן לרוח היום , שהיו שם. תדע דלרוח היום אאדם קאי , מדכתיב אחריו ויתחבא האדם ואשתו בתוך עץ הגן - מכלל דבתחילה לא היה בתוך הגן. ואמר לו: איכה , כי כן דרך הקדוש ברוך הוא לדבר כבני אדם עם בני אדם. אמר: כי קולך שמעתי ואירא כי ערום אנוכי - היה ירא פן ישאל לו: למה נחבאת לברוח (ע"פ בר' לא , כז) , וירגיש מגניבתו , לפיכך הקדים לו טעם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: מתוך דבריך נתפשת , כי כמה פעמים באתי אליך , ולא הקפדת על שאתה ערום , כדכתיב למעלה (בר' ב , כה) "ויהיו שניהם ערומים... ולא יתבוששו " , ועכשיו אתה מקפיד.

רד"ק:

איכה - אמר כן לפתיחת דברים; כמו "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט); "מה זה בידיך" (שמ' ד , ב).

רלב"ג - ביאור המילות:

ויקרא יי' אלהים אל האדם - הוא על דרך משל , על דרך "ויאמר יי' אל השטן" (איוב א , ז); "ויאמר יי' לדג" (יונה ב , יא); וכן הענין במאמר השם לאשה ובמאמר השם לנחש. והנה הועילתנו התורה , בסַפֵּרהּ זה העניין על זה האופן , תועלת נפלאה בהנהגה המדינית , והיא , שאין לשופט לשפֹט את האדם , אם לא אִמֵת העניין עמו פנים בפנים , כי אולי יש לו טענה והתנצלות. הלא תראה כי השם יתעלה , עם היותו יודע כל הדברים , סוּפּר בזה המשל , שהוא לא ענש אדם וחוה עד שדבר עמם וידע אם יש להם התנצלות. וכן העניין במה שבין אדם לרעהו , כי אם לא יאמין האדם מרעהו שעשה דבר , או אמר , כנגדו , אם לא כשיאמת זה עמו , יוסרו הרבה מההיזקים הנופלים בין בני האדם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואמר , דרך משל , שהשם יתעלה קרא לאדם , לפי שלא מצאוֹ מוכן לקבל השפע האלהי , ואמר לו באיזה עניין פונה השגתו , והשיב לו , כי בשומעו קולו התבונן בשגלּוֹת הערוה מגונה , וזאת היתה הסבה בשלא מצאוֹ מוכן לקבל השפע , רוצה לומר: השתמשותו בהשגת הטוב והרע.