תנ"ך - אעבר
בכל־צאנך
היום
הסר
משם
כל־שה׀
נקד
וטלוא
וכל־שה־חום
בכשבים
וטלוא
ונקד
בעזים
והיה
שכרי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶעֱבֹ֨ר
בְּכָל־צֹאנְךָ֜
הַיּ֗וֹם
הָסֵ֨ר
מִשָּׁ֜ם
כָּל־שֶׂ֣ה׀
נָקֹ֣ד
וְטָל֗וּא
וְכָל־שֶׂה־חוּם֙
בַּכְּשָׂבִ֔ים
וְטָל֥וּא
וְנָקֹ֖ד
בָּעִזִּ֑ים
וְהָיָ֖ה
שְׂכָרִֽי:
(בראשית פרק ל פסוק לב)
אֶעֱבֹר
בְּכָל־צֹאנְךָ
הַיּוֹם
הָסֵר
מִשָּׁם
כָּל־שֶׂה׀
נָקֹד
וְטָלוּא
וְכָל־שֶׂה־חוּם
בַּכְּשָׂבִים
וְטָלוּא
וְנָקֹד
בָּעִזִּים
וְהָיָה
שְׂכָרִי:
(בראשית פרק ל פסוק לב)
אעבר
בכל־צאנך
היום
הסר
משם
כל־שה׀
נקד
וטלוא
וכל־שה־חום
בכשבים
וטלוא
ונקד
בעזים
והיה
שכרי:
(בראשית פרק ל פסוק לב)
אעבר
בכל־צאנך
היום
הסר
משם
כל־שה׀
נקד
וטלוא
וכל־שה־חום
בכשבים
וטלוא
ונקד
בעזים
והיה
שכרי:
(בראשית פרק ל פסוק לב)
תרגום אונקלוס:
אֶעבַּר
בְּכָל
עָנָך
יוֹמָא
דֵין
אַעדִּי
מִתַּמָן
כָּל
אִמַר
נְמוֹר
וּרקוֹע
וְכָל
אִמַר
שְׁחוֹם
בְּאִמרַיָא
וּרקוֹע
וּנמוֹר
בְּעִזַיָא
וִיהֵי
אַגרִי
:
עין המסורה:
בכשבים
-
ז'
(בלישנא):
*בר'
ל
,
לב
,
לג
,
לה
,
מ;
וי'
א
,
י;
כב
,
יט;
דב'
יד
,
ד.
בכשבים
-
ו'
(בלישנא
,
צורות
מיודעות):
בר'
ל
,
לב
,
לג
,
לה
,
מ;
וי'
א
,
י;
כב
,
יט.
בכשבים
-
ד':
בר'
ל
,
לב
,
לג
,
לה;
וי'
כב
,
יט.
רש"י:
נקוד
-
מנומר
בחברבורות
דקות
כמו
נקודה;
'פוינטורא'
בלעז.
טלוא
-
לשון
'טלאי'
-
חברבורות
רחבות.
חום
-
שָחוּם
,
דומה
לאדום;
['רוש'
בלעז];
כמו
(משנה
ב"ב
ה
,
ו):
'שחמתית
ונמצאת
לבנה'
-
לעניין
התבואה.
והיה
שכרי
-
אותן
שיולדו
מכאן
ולהבא
נקודים
וטלואים
בעזים
,
ושחומים
בכשבים
,
יהו
שלי;
ואותן
שישנן
עכשיו
,
הפרש
מהן
והפקידם
ביד
בניך
,
שלא
תאמר
לי
על
הנולדים
מעתה:
אֵילוּ
היו
שם
מתחילה.
ועוד
,
שלא
תאמר:
על
ידי
הזכרים
,
שהן
נקודים
וטלואים
,
תלדנה
הנקבות
דוגמתן
מכאן
ואילך.
רשב"ם:
לא
תתן
לי
מאומה
מכל
הצאן
שיש
לך
עכשיו
,
שהרי
עבדתיך
בשביל
בנותיך
,
אבל
ממה
שארעה
צאנך
מכאן
ולהבא
,
תן
לי
העקודים
והנקודים.
ואותן
עקודים
ונקודים
שיש
עכשו
בצאנך
הסר
משם
,
ותן
ביד
בניך
שלך
,
להפרידם
מעל
העתידים
להיוולד
מעכשיו
שיהיו
שכרי.
נקוד
-
נראה
לי:
טלאי
הקדקד
והצוואר
,
שהרי
"ויקד
ארצה"
(שמ'
לד
,
ח)
-
כפיפת
הצואר
והקדקד
הוא;
והוא
נדגש
,
שהוא
כמו
'ויפול'
,
מגזרת
'נפל';
ונָקוד
-
מן
וַיִקוֹד
-
הוא
על
שם
הקדקוד
,
כמו
"עקוד"
(להלן
,
מ)
-
ברגל
,
על
שם
"ויעקוד
את
יצחק"
(בר'
כב
,
ט)
,
קשירה
ברגל.
הסר
משם
-
לצורכך.
והיה
שכרי
-
מכאן
ולהבא
אותן
שיוולדו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
"עקדים"
(להלן
,
לט)
-
ברגל
,
והטעם:
שומא
ש'עקדה'
הרגל;
ו"נקודים"
(שם)
-
שיש
בו
נקודות
נקודות;
ו"ברודים"
(בר'
לא
,
י)
-
מגזרת
"ברד"
(שמ'
ט
,
יח)
,
שיש
בו
שומת
לובן;
ומלת
טלוא
-
שם
כלל
,
והוא
מגזרת
"בלות
ומטולאות"
(יהו'
ט
,
ה);
והטעם:
כמו
שומות.
וטעם
כל
שה
נקוד
וטלוא
-
תיש
,
וכן
הכתוב
אומר
"שה
כשבים
ושה
עזים"
(דב'
יד
,
ד).
ואחר
ששם
טלוא
-
כלל
,
הנה
פירושו:
כל
תיש
נקוד
ועקוד
וברוד.
וכל
שה
חום
-
כבש
,
והוא
השחרות;
ויתכן
שנקרא
השחרות
כן
מפני
החוֹם
,
כי
לשחרות
יותר
חוֹם
מהלבן.
וטלוא
ונקוד
בעזים
-
עקוד
וברוד
ונקוד.
ר' יוסף בכור שור:
כל
שה
נקוד
וטלוא
-
בתחילה
סתם
דבריו
הפסוק
,
כי
שה
-
משמע
בין
מן
הכבשים
בין
מן
העזים
,
כדכתיב
"שה
כבשים
(בנוסחנו:
כשבים)
ושה
עזים"
(דב'
יד
,
ד)
,
ואחר
כך
פירש
טלוא
ונקוד
בעזים
-
כלומר:
שה
נקוד
וטלוא
שאמרתי
למעלה
-
בעזים
,
אבל
בכבשים
-
חום;
וכן
מפרש
למטה
"ויסר
ביום
ההוא
את
התיישים
העקודים
והטלואים
וגו'
וכל
חום
בכשבים"
(להלן
,
לה);
כי
אין
דרך
להיות
כשב
נקוד
וטלוא
,
אלא
עז
,
וכשב
ראוי
להיות
פעמים
חום
-
'רושא'
בלעז.
שמעתי
שבלשון
ישמעאל
חום
-
שחור.
נקוד
-
שהוא
כולו
שחור
ויש
בו
נקודות
לבנות
,
או
כולו
לבן
ויש
בו
נקודות
שחורות
,
טלוא
-
כמו
'טלאי
על
גבי
טלאי'
(ברכות
מג
,
ב);
בהרות
רחבות
של
שחור
או
של
לבן;
'פלשטר'
בלעז.
והיה
שכרי
-
אותן
שיולדו
מכאן
ולהבא.
רמב"ן:
טעם
נקוד
וטלוא
-
נקוד
או
טלוא.
וכל
שה
חום
-
פירשו
בו
(ראב"ע):
שחור
,
כי
השחרות
מפני
החוֹם.
ואיננו
נכון
בעיני
,
כי
רובי
הכשבים
שחורים
,
אף
כי
בארץ
קדם
שהיא
חמה
,
ואם
כן
יהיו
כולם
ליעקב!
והנכון
-
דעת
אנקלוס:
"שחום"
,
והוא
קרוב
לאדום
,
וקורין
אותו
'רוש'
(בלעז);
וכן
פירש
רבנו
שלמה.
ויהיה
חום
מגזרת
"ואור
החמה
יהיה
שבעתיים"
(יש'
ל
,
כו)
,
שהוא
דומה
לשמש
אשר
יתאדם
קצת.
והיה
שכרי
-
לשון
רבנו
שלמה:
אותן
שילדו
מכאן
ולהבא
,
נקודים
וטלואים
בעזים
ושחומים
בכשבים
,
יהיו
שלי.
וכן
דעת
רבי
אברהם
(להלן
,
לה).
ופירש:
כל
שה
נקוד
וטלוא
-
תיש
,
וטלוא
ונקוד
בעזים
-
הנקבות
,
כמו
שאמר
"ויסר
ביום
ההוא
את
התישים...
ואת
כל
העזים"
(שם).
ופירוש
"כל
אשר
לבן
בו"
(שם):
בנזכרים
,
"וכל
חום
בכשבים"
(שם).
ולפי
דעתי
,
כי
כל
נקוד
וטלוא
בכשבים
וכל
חום
בהם
היה
שכרו
,
שהרי
לא
עשה
במקלות
מראה
חום
,
והיה
מפסיד
שכרו
מן
הכשבים
שהם
מיטב
הצאן!
וכן
בחלומו
הראוהו
"העולים
על
הצאן
עקדים
נקדים"
(בר'
לא
,
י)
-
אין
בהם
חום.
ופירוש
הכתוב:
הסר
משם
כל
נקוד
וטלוא
וכל
חום
בכשבים
,
והסר
טלוא
ונקוד
בעזים
,
והיה
שכרי
-
שלשת
המראות
בכשבים
והשנים
בעזים.
ואמר
"וענתה
בי
צדקתי
ביום
מחר"
,
כי
"כל
אשר
איננו
נקוד
וטלוא
בעזים"
,
וגם
"חום
בכשבים"
,
"גנוב
הוא
אתי"
(להלן
,
לג).
רד"ק:
אעבור
-
פירושו:
אעבור
עמך.
הסר
-
מקור
,
או
פירושו:
הסר
אתה
משם
,
שלא
תאמר
היום
או
מחר
,
שנשאר
שם
שום
נקוד
וטלוא
שיולידו
דמותן.
כל
שה
נקוד
וטלוא
-
מהתישים
שהם
הזכרים
,
וכן
מן
העזים
הנקבות
,
כמו
שאמר
וטלוא
ונקוד
בעזים.
והתישים
-
לא
זכרם
במפורש
,
כי
כן
הבינו
כל
אחד
מהם;
ובספור
המעשה
זכרם
בפירוש
(להלן
,
לה).
ומה
שאמר
שה
-
לפי
שהוא
כולל
זכר
ונקבה
,
כמו
"בין
שה
בריה
ובין
שה
רזה"
(יח'
לד
,
כ);
"ושור
או
שה
אותו
ואת
בנו"
(וי'
כב
,
כח).
וכל
שה
חום
בכבשים
-
אבל
חום
בעזים
לא
,
כי
רובם
שחורות.
נקוד
-
בשחורות
,
או
צהובות
שבהם
נקודות
לבנות.
וטלוא
-
הוא
שכתמיו
רחבים
,
כמו
"מטולאות"
(יהו'
ט
,
ה);
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ברכות
מג
,
ב):
טלאי
על
גבי
טלאי.
חום
-
שחור;
וכן
אמר
בלשון
ערבי
,
במי
שהוא
שחור
הראש
והגרון
מן
הצאן
,
יאמרו
לו
'חום'.
והיה
שכרי
-
כאלה
יהיה
שכרי
,
במה
שיולידו
מכאן
ואילך
הצאן.
רלב"ג - ביאור המילות:
נקוד
-
הוא
שיש
בו
נקודות
שחורות.
וטלוא
-
הוא
שיש
בו
חלקים
שחורים
ורחבים.
חום
-
הוא
שחור.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
הבין
לבן
זה
מדבריו
,
אמר
לו:
מה
אתן
לך
עתה
מהצאן
,
ותרעה
עוד
צאני?
כי
הוא
כבר
הבין
מדברי
יעקב
,
שלא
יתרצה
לרעות
צאנו
בזולת
זה
האופן.
ויאמר
אליו
יעקב:
לא
תתן
לי
עתה
מהצאן
מאומה
,
כי
תחשדני
למחר
,
כי
תבא
על
שכרי
ותראה
רבוי
צאני.
אכן
,
אם
תרצה
שיהיה
לי
חלק
בצאן
בזה
האופן
שאשאל
ממך
,
שלא
יתכן
שישיגני
בו
חשד
,
אשובה
,
ארעה
צאנך
,
אשמור.
והוא
,
שתסיר
מצאנך
כל
שה
נקוד
וטלוא
,
וכל
שה
חום
בכשבים
וטלוא
ונקוד
בעזים
,
ואני
ארעה
הצאן
הנותרות
,
והיה
שכרי
כל
מה
שילדו
שיהיה
נקוד
וטלוא
וחום
בכשבים;
ובזה
לא
יתכן
שישיגני
חשד
,
כי
כבר
יראו
עיניך
,
אם
במה
שיש
לי
מהצאן
יש
דבר
שלא
יהיה
נקוד
וטלוא
או
חום
בכשבים.