תנ"ך - ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר: (בראשית פרק ל פסוק לא)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן־לָךְ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא־תִתֶּן־לִי מְאוּמָה אִם־תַּעֲשֶׂה־לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר: (בראשית פרק ל פסוק לא)

טקסט בלבד:

ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר: (בראשית פרק ל פסוק לא)

תיקון קוראים:

ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר: (בראשית פרק ל פסוק לא)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר מָא אֶתֵּין לָך וַאֲמַר יַעֲקֹב לָא תִתֵּין לִי מִדָּעַם אִם תַּעֲבֵיד לִי פִּתגָמָא הָדֵין אֲתוּב אֶרעֵי עָנָך אֶטַר :

עין המסורה:
תעשה לי הדבר (עשייה הדבר) - י"א חסר 'את': בר' יט , כב; ל , לא; לד , יד , יט; שמ' א , יח; ט , ה; שו' ו , כט (פעמיים); יא , לז; ש"ב ב , ו; מ"ב ח , יג.

רשב"ם:
לא תתן לי מאומה מכל הצאן שיש לך עכשיו , שהרי עבדתיך בשביל בנותיך , אבל ממה שארעה צאנך מכאן ולהבא , תן לי העקודים והנקודים. ואותן עקודים ונקודים שיש עכשו בצאנך הסר משם , ותן ביד בניך שלך , להפרידם מעל העתידים להיוולד מעכשיו שיהיו שכרי. נקוד - נראה לי: טלאי הקדקד והצוואר , שהרי "ויקד ארצה" (שמ' לד , ח) - כפיפת הצואר והקדקד הוא; והוא נדגש , שהוא כמו 'ויפול' , מגזרת 'נפל'; ונָקוד - מן וַיִקוֹד - הוא על שם הקדקוד , כמו "עקוד" (להלן , מ) - ברגל , על שם "ויעקוד את יצחק" (בר' כב , ט) , קשירה ברגל. הסר משם - לצורכך. והיה שכרי - מכאן ולהבא אותן שיוולדו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ה"א מאומה - נוסף , ונמצא חסר (איוב לא , ז).

ר' יוסף בכור שור:
לא תתן לי מאומה מכל אשר יש לך היום ולא אחסורך כלום , ולא תַקְנֶה לי אלא דבר שלא בא לעולם.

רד"ק:
ויאמר - כלומר: אני מבקש ממך שתשב עוד עמי; ועתה אמור: מה אתן לך בשכרך? לא תתן לי מאומה - לא תתן לי שום דבר קצוב בשכרי , אלא יהיה שכרי דרך מקרה וטובת האל , כמו שיזמין לי; ובזה אשובה ארעה צאנך אשמור כמו שעשיתי.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר הבין לבן זה מדבריו , אמר לו: מה אתן לך עתה מהצאן , ותרעה עוד צאני? כי הוא כבר הבין מדברי יעקב , שלא יתרצה לרעות צאנו בזולת זה האופן. ויאמר אליו יעקב: לא תתן לי עתה מהצאן מאומה , כי תחשדני למחר , כי תבא על שכרי ותראה רבוי צאני. אכן , אם תרצה שיהיה לי חלק בצאן בזה האופן שאשאל ממך , שלא יתכן שישיגני בו חשד , אשובה , ארעה צאנך , אשמור. והוא , שתסיר מצאנך כל שה נקוד וטלוא , וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים , ואני ארעה הצאן הנותרות , והיה שכרי כל מה שילדו שיהיה נקוד וטלוא וחום בכשבים; ובזה לא יתכן שישיגני חשד , כי כבר יראו עיניך , אם במה שיש לי מהצאן יש דבר שלא יהיה נקוד וטלוא או חום בכשבים.
ריכוז קישורים