תנ"ך - וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי: (בראשית פרק ל פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וְעָנְתָה־בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי־תָבוֹא עַל־שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי: (בראשית פרק ל פסוק לג)

טקסט בלבד:

וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי: (בראשית פרק ל פסוק לג)

תיקון קוראים:

וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי: (בראשית פרק ל פסוק לג)

תרגום אונקלוס:
וְתַסהֵיד עֲלַי זָכוּתִי בְּיוֹם מְחַר אֲרֵי תֵיעוֹל עַל אַגרִי קֳדָמָך כָּל דְּלָיְתוֹהִי נְמוֹר וּרקוֹע בְּעִזַיָא וּשׁחוֹם בְּאִמְרַיָא גָּנוֹבָא הוּא עִמִי :

עין המסורה:
וענתה - ד': בר' ל , לג; דב' כה , ט; לא , כא; הו' ב , יז. ביום מחר - ב': בר' ל , לג; מש' כז , א. בכשבים - ז' (בלישנא): ראה לעיל , לב. בכשבים - ו' (בלישנא): ראה לעיל , לב. בכשבים - ד': בר' ל , לב , לג , לה; וי' כב , יט.

מסורה גדולה:
בכשבים ז' בלשנ' אעבר בכל צאנך היום וענתה בי צדקתי ויסר ביום ההוא והכשבים הפריד יעקב ואם מן הצאן לרצנכם זאת הבהמה.

מסורה קטנה:
ביום מחר - ב' אל תתהלל ביום מחר; בכשבים - ז'.

רש"י:
וענתה בי צדקתי - אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום , תענה בי צדקתי , כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך , שלא תמצא בעדרי כי אם נקדים וטלאים , וכל שתמצא בהם שאינו נקוד וטלוא , או חום , בידוע שגנבתיו לך , ובגניבה הוא שרוי אצלי.

רשב"ם:
וענתה בי צדקתי היום ולהבא לפניך , כשתבא לראות שכרי , ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים. חום בכשבים - אבל לא בעזים , כי רובם חום הם; 'רוש' בלעז.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וענתה בי צדקתי - היא תעיד כאשר תבוא ותראה שכרי , והוא העדר שאפריד לנפשי; אם לא מצאת התישים והעזים עקודים נקודים וברודים , והכבשים שחורים , גנוב הוא אתי. והנה אתה הסירות מהצאן כל עקוד ונקוד וברוד בעזים וחום בכשבים. אשר איננו נקוד וטלוא - נקוד וברוד ועקוד (ראה פירושו לעיל , לב). בעזים - זכרים ונקבות.

ר' יוסף בכור שור:
וענתה בי צדקתי ביום מחר - לאחר זמן , לפניך , כשתבא על שכרי - לראות מה לקחתי בשכרי , כל אשר תמצא שאינו נקוד וטלוא וגו' גנוב הוא אתי - אני גנבתי אותו. ולפי שאתה קפדן , אני רוצה שתסיר , שלא תתקוטט עלי לשנה הבאה כשיגדלו הוולדות , שתאמר: אֵילו מאותן של אשתקד וגנבת אותו ממני ולא נולד ברשותך. ונמצא שהיה יעקב מפסיד בקפדנותו של לבן; שאם לא היה קפדן , היו בעדר הנקודות והטלואות ויחמו הצאן גם להם; ועכשיו הוסרו ולא נותרו רק לבנות או כולן מגוון אחד. ולפי שלא נפסד בקפדנותו של לבן עשה לו מקלות , כי לא ברמייה עשה , אך בדין - כי כן דרך נשים ודרך בהמות לילד בגוון שהן רואות בשעת חימום. וכן אנו אומרים (גיטין נח , א) , שהיו הכשדים מביאין בחורי ישראל , שיראו אותן נשותיהן וילדו כמותן; וכן במה שהם זוכרות , כדאשכחן (ב"מ פד , א) ברבי יוחנן דיתיב ואזיל אשערי טבילה כדי שילדו שפירי כוותיה - ומאחר שהסיר העקודות היה נפסד , שלא יראום ולא יתחממו להם; ועשה מקלות בדין. וגם נראה לפי העניין , שברשות לבן עשה , וכן היה תנאי מתחילה שאמר לבן זהו , שיסיר התיישים וישים המקלות , כי יתחממו אל התיישים וילדו כמותם מן המקלות; תדע שתנאי היה , שהרי יעקב לא עשה בסתר , כי אם בשקתות המים , מקום שהרועים באים לשקות , ואי אפשר שלא יודע ללבן בְשֵש שנים שעשה כן , אם היה עושה בגניבה , אלא ודאי תנאי היה.

רד"ק:
וענתה בי צדקתי - כי בצדק התנהגתי עמך ואתנהג; וצדקתי תעיד בי , שיולידו הצאן רבים כאלה ויהיו לחלקי , וכל שתמצא בחלקי שאפריד מצאנך , ותמצא שאינו כאלה , תאמר כי גנוב הוא אתי. ומלת לפניך דבקה עם וענתה בי צדקתי , כלומר: אתה תראה שתעיד בי צדקתי כשתבא אלי על שכרי , לראות מה הוא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר הבין לבן זה מדבריו , אמר לו: מה אתן לך עתה מהצאן , ותרעה עוד צאני? כי הוא כבר הבין מדברי יעקב , שלא יתרצה לרעות צאנו בזולת זה האופן. ויאמר אליו יעקב: לא תתן לי עתה מהצאן מאומה , כי תחשדני למחר , כי תבא על שכרי ותראה רבוי צאני. אכן , אם תרצה שיהיה לי חלק בצאן בזה האופן שאשאל ממך , שלא יתכן שישיגני בו חשד , אשובה , ארעה צאנך , אשמור. והוא , שתסיר מצאנך כל שה נקוד וטלוא , וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים , ואני ארעה הצאן הנותרות , והיה שכרי כל מה שילדו שיהיה נקוד וטלוא וחום בכשבים; ובזה לא יתכן שישיגני חשד , כי כבר יראו עיניך , אם במה שיש לי מהצאן יש דבר שלא יהיה נקוד וטלוא או חום בכשבים.
ריכוז קישורים