תנ"ך - וענתה־בי
צדקתי
ביום
מחר
כי־תבוא
על־שכרי
לפניך
כל
אשר־איננו
נקד
וטלוא
בעזים
וחום
בכשבים
גנוב
הוא
אתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָֽנְתָה־בִּ֤י
צִדְקָתִי֙
בְּי֣וֹם
מָחָ֔ר
כִּֽי־תָב֥וֹא
עַל־שְׂכָרִ֖י
לְפָנֶ֑יךָ
כֹּ֣ל
אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩
נָקֹ֨ד
וְטָל֜וּא
בָּעִזִּ֗ים
וְחוּם֙
בַּכְּשָׂבִ֔ים
גָּנ֥וּב
ה֖וּא
אִתִּֽי:
(בראשית פרק ל פסוק לג)
וְעָנְתָה־בִּי
צִדְקָתִי
בְּיוֹם
מָחָר
כִּי־תָבוֹא
עַל־שְׂכָרִי
לְפָנֶיךָ
כֹּל
אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ
נָקֹד
וְטָלוּא
בָּעִזִּים
וְחוּם
בַּכְּשָׂבִים
גָּנוּב
הוּא
אִתִּי:
(בראשית פרק ל פסוק לג)
וענתה־בי
צדקתי
ביום
מחר
כי־תבוא
על־שכרי
לפניך
כל
אשר־איננו
נקד
וטלוא
בעזים
וחום
בכשבים
גנוב
הוא
אתי:
(בראשית פרק ל פסוק לג)
וענתה־בי
צדקתי
ביום
מחר
כי־תבוא
על־שכרי
לפניך
כל
אשר־איננו
נקד
וטלוא
בעזים
וחום
בכשבים
גנוב
הוא
אתי:
(בראשית פרק ל פסוק לג)
תרגום אונקלוס:
וְתַסהֵיד
עֲלַי
זָכוּתִי
בְּיוֹם
מְחַר
אֲרֵי
תֵיעוֹל
עַל
אַגרִי
קֳדָמָך
כָּל
דְּלָיְתוֹהִי
נְמוֹר
וּרקוֹע
בְּעִזַיָא
וּשׁחוֹם
בְּאִמְרַיָא
גָּנוֹבָא
הוּא
עִמִי
:
עין המסורה:
וענתה
-
ד':
בר'
ל
,
לג;
דב'
כה
,
ט;
לא
,
כא;
הו'
ב
,
יז.
ביום
מחר
-
ב':
בר'
ל
,
לג;
מש'
כז
,
א.
בכשבים
-
ז'
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
לב.
בכשבים
-
ו'
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
לב.
בכשבים
-
ד':
בר'
ל
,
לב
,
לג
,
לה;
וי'
כב
,
יט.
מסורה גדולה:
בכשבים
ז'
בלשנ'
אעבר
בכל
צאנך
היום
וענתה
בי
צדקתי
ויסר
ביום
ההוא
והכשבים
הפריד
יעקב
ואם
מן
הצאן
לרצנכם
זאת
הבהמה.
מסורה קטנה:
ביום
מחר
-
ב'
אל
תתהלל
ביום
מחר;
בכשבים
-
ז'.
רש"י:
וענתה
בי
צדקתי
-
אם
תחשדני
שאני
נוטל
משלך
כלום
,
תענה
בי
צדקתי
,
כי
תבא
צדקתי
ותעיד
על
שכרי
לפניך
,
שלא
תמצא
בעדרי
כי
אם
נקדים
וטלאים
,
וכל
שתמצא
בהם
שאינו
נקוד
וטלוא
,
או
חום
,
בידוע
שגנבתיו
לך
,
ובגניבה
הוא
שרוי
אצלי.
רשב"ם:
וענתה
בי
צדקתי
היום
ולהבא
לפניך
,
כשתבא
לראות
שכרי
,
ולא
תמצא
בהם
אלא
נקודים
ועקודים.
חום
בכשבים
-
אבל
לא
בעזים
,
כי
רובם
חום
הם;
'רוש'
בלעז.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וענתה
בי
צדקתי
-
היא
תעיד
כאשר
תבוא
ותראה
שכרי
,
והוא
העדר
שאפריד
לנפשי;
אם
לא
מצאת
התישים
והעזים
עקודים
נקודים
וברודים
,
והכבשים
שחורים
,
גנוב
הוא
אתי.
והנה
אתה
הסירות
מהצאן
כל
עקוד
ונקוד
וברוד
בעזים
וחום
בכשבים.
אשר
איננו
נקוד
וטלוא
-
נקוד
וברוד
ועקוד
(ראה
פירושו
לעיל
,
לב).
בעזים
-
זכרים
ונקבות.
ר' יוסף בכור שור:
וענתה
בי
צדקתי
ביום
מחר
-
לאחר
זמן
,
לפניך
,
כשתבא
על
שכרי
-
לראות
מה
לקחתי
בשכרי
,
כל
אשר
תמצא
שאינו
נקוד
וטלוא
וגו'
גנוב
הוא
אתי
-
אני
גנבתי
אותו.
ולפי
שאתה
קפדן
,
אני
רוצה
שתסיר
,
שלא
תתקוטט
עלי
לשנה
הבאה
כשיגדלו
הוולדות
,
שתאמר:
אֵילו
מאותן
של
אשתקד
וגנבת
אותו
ממני
ולא
נולד
ברשותך.
ונמצא
שהיה
יעקב
מפסיד
בקפדנותו
של
לבן;
שאם
לא
היה
קפדן
,
היו
בעדר
הנקודות
והטלואות
ויחמו
הצאן
גם
להם;
ועכשיו
הוסרו
ולא
נותרו
רק
לבנות
או
כולן
מגוון
אחד.
ולפי
שלא
נפסד
בקפדנותו
של
לבן
עשה
לו
מקלות
,
כי
לא
ברמייה
עשה
,
אך
בדין
-
כי
כן
דרך
נשים
ודרך
בהמות
לילד
בגוון
שהן
רואות
בשעת
חימום.
וכן
אנו
אומרים
(גיטין
נח
,
א)
,
שהיו
הכשדים
מביאין
בחורי
ישראל
,
שיראו
אותן
נשותיהן
וילדו
כמותן;
וכן
במה
שהם
זוכרות
,
כדאשכחן
(ב"מ
פד
,
א)
ברבי
יוחנן
דיתיב
ואזיל
אשערי
טבילה
כדי
שילדו
שפירי
כוותיה
-
ומאחר
שהסיר
העקודות
היה
נפסד
,
שלא
יראום
ולא
יתחממו
להם;
ועשה
מקלות
בדין.
וגם
נראה
לפי
העניין
,
שברשות
לבן
עשה
,
וכן
היה
תנאי
מתחילה
שאמר
לבן
זהו
,
שיסיר
התיישים
וישים
המקלות
,
כי
יתחממו
אל
התיישים
וילדו
כמותם
מן
המקלות;
תדע
שתנאי
היה
,
שהרי
יעקב
לא
עשה
בסתר
,
כי
אם
בשקתות
המים
,
מקום
שהרועים
באים
לשקות
,
ואי
אפשר
שלא
יודע
ללבן
בְשֵש
שנים
שעשה
כן
,
אם
היה
עושה
בגניבה
,
אלא
ודאי
תנאי
היה.
רד"ק:
וענתה
בי
צדקתי
-
כי
בצדק
התנהגתי
עמך
ואתנהג;
וצדקתי
תעיד
בי
,
שיולידו
הצאן
רבים
כאלה
ויהיו
לחלקי
,
וכל
שתמצא
בחלקי
שאפריד
מצאנך
,
ותמצא
שאינו
כאלה
,
תאמר
כי
גנוב
הוא
אתי.
ומלת
לפניך
דבקה
עם
וענתה
בי
צדקתי
,
כלומר:
אתה
תראה
שתעיד
בי
צדקתי
כשתבא
אלי
על
שכרי
,
לראות
מה
הוא.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
הבין
לבן
זה
מדבריו
,
אמר
לו:
מה
אתן
לך
עתה
מהצאן
,
ותרעה
עוד
צאני?
כי
הוא
כבר
הבין
מדברי
יעקב
,
שלא
יתרצה
לרעות
צאנו
בזולת
זה
האופן.
ויאמר
אליו
יעקב:
לא
תתן
לי
עתה
מהצאן
מאומה
,
כי
תחשדני
למחר
,
כי
תבא
על
שכרי
ותראה
רבוי
צאני.
אכן
,
אם
תרצה
שיהיה
לי
חלק
בצאן
בזה
האופן
שאשאל
ממך
,
שלא
יתכן
שישיגני
בו
חשד
,
אשובה
,
ארעה
צאנך
,
אשמור.
והוא
,
שתסיר
מצאנך
כל
שה
נקוד
וטלוא
,
וכל
שה
חום
בכשבים
וטלוא
ונקוד
בעזים
,
ואני
ארעה
הצאן
הנותרות
,
והיה
שכרי
כל
מה
שילדו
שיהיה
נקוד
וטלוא
וחום
בכשבים;
ובזה
לא
יתכן
שישיגני
חשד
,
כי
כבר
יראו
עיניך
,
אם
במה
שיש
לי
מהצאן
יש
דבר
שלא
יהיה
נקוד
וטלוא
או
חום
בכשבים.