תנ"ך - וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת: (בראשית פרק ל פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת־צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת: (בראשית פרק ל פסוק לו)

טקסט בלבד:

וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת: (בראשית פרק ל פסוק לו)

תיקון קוראים:

וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת: (בראשית פרק ל פסוק לו)

תרגום אונקלוס:
וְשַׁוִי מַהלַך תְּלָתָה יוֹמִין בֵּינוֹהִי וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רָעֵי יָת עָנָא דְלָבָן דְּאִשׁתְּאַרָא :

עין המסורה:
וישם - ל"ג בתורה: ראה בר' כח , יא. ויעקב - י"ד: ראה בר' כה , כז. הנותרת - ג' , ב' חסר וחד מלא: בר' ל , לו; וי' כז , יח; יר' לד , ז.

מסורה קטנה:
הנותרת - ג' ב' חס' וחד מל'.

רש"י:
הנותרות - רעועות שבהן: החולות והעקרות , שאינן אלא שְיָרִים אותן מסר לו (ראה ב"ר עג , ט).

רשב"ם:
ובין יעקב - צאן לבן שהיה רועה נתרחק דרך שלשה ימים מצאנו של לבן , העקודים והנקודים שהסיר מצאנו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וישם - גם הוא לבן.

רד"ק:
ויסר - לבן הסירם מן הצאן כמו שאמר לו יעקב. העקודים - זכר עקודים במקום 'נקודים' (ראה לעיל , לב) , כי עקודים הם נקודים , אלא שעקודים - רוצה לומר: על נקודות היד והרגל לבד , מענין "ויעקד את יצחק בנו" (בר' כב , ט); כשרוצים לגזוז את הצאן קושרים אותו ביד וברגל. ו'נקודים' כולל נקודות כל הגוף; ובא להודיע באומרו עקודים , כי לבן דקדק בהסרת הנקודים; כי אפִלו אותם שלא היו נקודותם אלא ברגלים לבד , הסיר לבן מהצאן; אין צריך לומר ש"נקוד" (לעיל , לב) , אותם שנקודֹתם בכל הגוף. ואחר כן כלל ואמר כל אשר לבן בו - כל מי שהיה שום לבנינות בו , בין מעט בין הרבה. ולבן יהיה תאר כחבריו; ופירושו: כל מי שהיה צמר לבן בו , רוצה לומר: בחלק ממנו; ויחסר המתואר , כמו "כעדר הקצובות" (שה"ש ד , ב) , והדומים לו. ויתן ביד בניו - לבן נתן אותם שהסיר שלשת ימים ממקום שהיה רועה יעקב , ויעקב היה רועה הנותרות במקום שהיה רגיל לרעות. ועשה זה לבן מיראתו , שמא ילכו מן הנקודים אשר ביד בניו , אל הצאן שהיה רועה יעקב ויתערבו עמהם , ויאמר יעקב כי שלו הם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ונתרצה בזה לבן , ויסר מצאנו התישים העקודים והטלואים , והעזים הנקודות והטלואות , וכל חום בכשבים; ויתן ביד בניו , וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב , להרחיק שלא יהיו נזקקים קצתם לקצת , כדי שלא ימצא בצאן שיהיה רועה יעקב , שילד נקוד וטלוא. וזה , כי צבעי הנולדים מתיחסים על הרוב לצבעי מולידיהם ויולדיהם , וכאשר לא היה במולידיהם ויולדיהם נקוד וטלוא , היה ראוי שלא תלדנה הצאן נקוד וטלוא. והנה חשב לבן לשלח יעקב ריקם מאתו , ולזה שׂם זה המרחק העצום בין הצאן שׁשׂם ביד בניו ובין הצאן שהיה רועה יעקב.
ריכוז קישורים