תנ"ך - ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת: (בראשית פרק ל פסוק לז)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח־לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל־הַמַּקְלוֹת: (בראשית פרק ל פסוק לז)

טקסט בלבד:

ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות: (בראשית פרק ל פסוק לז)

תיקון קוראים:

ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות: (בראשית פרק ל פסוק לז)

תרגום אונקלוס:
וּנסֵיב לֵיהּ יַעֲקֹב חוּטרִין דִּלבַן רַטִיבָן וּדלוּז וְדִדלוּב וְקַלֵיף בְּהוֹן קִלפִין חִיוָרִין קִלוּף חִיוָר דְּעַל חֻטרַיָא :

עין המסורה:
לח - ג' , ב' פתח וחד קמץ: *בר' ל , לז; יח' יז , כד; כא , ג. בהן - ה"י (בצירה): ראה בר' ל , כו. לבנות - ד' , ב' מלא וב' חסר (בשני לשונות): *בר' ל , לז; *וי' יג , לח , לט; יח' טז , סא.

מסורה גדולה:
לח ג' ב' פתח' וחד קמץ ויקח לו יעקב הובשתי עץ לח ואכלה בך כל עץ לח. לבנות ד' ב' מל' וב' חס' ויפצל בהן פצלות לבנות בהרת לבנת כהות לבנת ונתתי אתהן לך לבנות.

מסורה קטנה:
פצלות - ל'; לבנות - ד'.

רש"י:
מקל לבנה - עץ ושמו לבנה , כמה דאת אמר: "תחת אלון ולבנה" (הו' ד , יג). ואומר אני שהוא שקורין 'טרנבלא' (בלעז) , שהוא 'לבן'. לח - כשהוא רטוב. לוז - ועוד לקח מקל לוז , עץ שגדילין בו אגוזים קטנים , 'קולדרא' בלעז. וערמון - 'קשטנייר' (בלעז). פצלות - קילופים קילופים , שהיה עושהו מנומר. מחשוף הלבן - גִלּוּי לבן של מקל; כשהיה קולפו , היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקילוף.

רשב"ם:
מקַל לבנה - לפי שהוא דבוק: מקֵל של לבנה , לפיכך הוא פתח; וכן "מעשַר בקר" (וי' כז , לב); "מספר תמרורים" (יר' ו , כו); ובלא דבקות - "ויך את האתון במקֵל" (במ' כב , כז); "בכל רחובות מספֵד" (עמ' ה , טו); "מעשֵר מן המעשר" (במ' יח , כו). לח - שאינו יבש. מחשוף - גילוי , כמו "וזרועך חשופה" (יח' ד , ז); "חשף יי' את זרוע קדשו" (יש' נב , י).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מקל - בפתחות הקו"ף , בעבור שהוא סמוך. לבנה , גם לוז וערמון - עצים הן; רק לח - שם התאר. והגאון (אולי האי גאון) אמר , כי לוז - שקדים , בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל; כי השתי הלשונות , גם הארמית , ממשפחה אחת היו. מחשף הלבן - שחשף הקלף , כמו "חשף יי'" (יש' נב , י).

ר' יוסף בכור שור:
מקל לבנה לח וגו' - אֵילו עצים , קליפתן שחורה ותוכו לבן , וכשהיה מקלף , היה הלבן אצל השחור ויראה מנומר , ויולדות מנומר; אבל הלבנה אינו לבן אלא כשהוא לח , אבל הלוז והערמון - בין לחין בין יבישין , ולכך אמר מקל לבנה לח. ויפצל בהן - אין לו דמיון. מחשוף - לשון 'גילוי' , כמו "שני חשיפי עזים" (מ"א כ , כז) - ולפי שהעזים אין להם זנב כל כך ומגולות , וכן "חשופי שת ערות מצרים" (יש' כ , ד).

רמב"ן:
ויקח לו יעקב מקל לבנה - כיון שהסכימו להיות שכרו כאלה , היה רשאי לעשות כל מה שיוכל להולידם כן. ואולי התנה יעקב שיעשה בהן כל מה שירצה , כי לבן לא היה יודע בתולֶדֶת הזו , והרועים לא היו מרגישים בדבר בראותם המקלות ברהטים פעם אחת בשנה בימי ניסן , כי בהעטיף הצאן בימי תשרי לא ישים , שלא ישאר ללבן עד פרסה (ע"פ שמ' י , כו). ויש אומרים (רד"ק בשם אביו) , כי השנה הראשונה נולדו ליעקב נקודים וטלואים רבים בברכת השם אשר הראה לו המלאך , ושם המקלות בפני אלו שהיו שלו שיולידו בדמותם , שלא יאמר לבן באשר יולידו כי גנוב הוא אתו. וזה פירוש "בכל יחם הצאן המקושרות" (להלן , מא) , שהם הנולדים לו , "ובהעטיף הצאן" , של לבן , "לא ישים" , "והיה העטופים ללבן" , אשר לא יולדו נקודים , "והקשורים" כולם "ליעקב" (להלן , מב) , כי יולדו נקודים.

רד"ק:
ויקח - לא עשה יעקב זה בשנה ראשונה , אלא ממנה ואילך. והמקלות לא היה משים לצאן לבן , כי אם לחלקו המגיעו מהנולדים בשנה ראשונה , שהיו עקודים נקודים וטלואים; ולאותם שהיו שלו היה משים המקלות , כדי שלא יולידו אלא כדמות הפצלות; שאם היו מולידים צאן יעקב עזים שלא יהיו נקודים וטלואים , יחשדנו לבן כי גנבם יעקב מהצאן שלו. כן פירש אדני אבי ז"ל; כי רבים תמהים על יעקב אבינו שהיה צדיק , איך היה עושה דבר רמאות בצאן לבן להרבות חלקו. לבנה הוא עץ שגזרתו 'לבן' , ולקח אותו כדי לפצל בו הפצלות בעודו לח , וכן לקח מקלות לוז וערמון לחים , כי אלו יהיה מחשופם לבן יותר מהאחרים. וכאשר היה מסיר הקלִפות , נשארו מקומותיהם חשופות , והם לבנות. וה'פצול' הוא הסרת הקלפה. ולוז וערמון - ידועים.

רלב"ג - ביאור המילות:
מקל לבנה - הוא מקל מעץ ששמו לבנה , שהקליפה ממנו שחורה , ותחת הקליפה הוא לבן. ולקח המקל ההוא בעודו לח. ולוז - הוא 'שקד' , שעושה שקדים; לפי מה שפירש הרב רבי סעדיה (ראה רס"ג תורה ע' נ הערה 4 ). וערמון - הוא עץ עושה ערמונים. ויפצל - ויקלף. מחשוף - רוצה לומר: גלוי; רוצה לומר , שמה שהיה מגולה מהמקלות היה לבן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר הכיר יעקב זה , השתדל שיהיו קצת הנולדים בזה התאר; וזה , כי הוא עשה מקלות שפצל בהן פצלות , ומקום הפצלות היה לבן , והקליפה היתה שחורה; והנה היו אלו המקלות נקודים וטלואים , לפי מה שהיה רוצה יעקב.
ריכוז קישורים