תנ"ך - ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת: (בראשית פרק ל פסוק לח)

טקסט וניקוד:

וַיַּצֵּג אֶת־הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת: (בראשית פרק ל פסוק לח)

טקסט בלבד:

ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות: (בראשית פרק ל פסוק לח)

תיקון קוראים:

ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות: (בראשית פרק ל פסוק לח)

תרגום אונקלוס:
וְדַעֵיץ יָת חוּטרַיָא דְקַלֵיף בְּרָטַיָא אֲתַר בֵּית שִׁקיָא דְמַיָא אֲתַר דְּאָתיָן עָנָא לְמִשׁתֵּי לְקִבלְהוֹן דְּעָנָא וּמִתיַחֲמָן בְּמֵיתֵיהוֹן לְמִשׁתֵּי :

עין המסורה:
ויצג - ב': בר' ל , לח; שו' ח , כז. בבאן - ב' , חד חסר וחד מלא: *בר' ל , לח; יח' מב , יב.

מסורה גדולה:
בבאן ב' חד מל' וחד חס' ויחמנה דרך הקדים בבואן.

מסורה קטנה:
ויצג - ב' אתו בעירו; תבאן - ל' חס'; בבאן - ב' חד חס' וחד מל'.

רש"י:
ויצג - "ודעיץ" (ת"א) - לשון 'תחיבה ונעיצה' הוא בלשון ארמי; והרבה יש בתלמוד: 'דצה שלפה' (שבת נ , ב) , 'דץ ביה מידי' (חולין צג , ב). 'דצה' - 'דעצה' , אלא שמקצר את לשונו. ברהטים - במרוצות המים: בברכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן. אשר תבאנה - ברהטים אשר תבאנה הצאן לשתות - שם הציג המקלות לנכח הצאן. ויחמנה בבואן לשתות - הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה , והזכר רובעה , והיא יולדת כיוצא בו (ראה ב"ר עג , י). רבי אושעיא אומר (שם): המים נעשים זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר , וזהו: ויחמנה בבואן לשתות.

רשב"ם:
ויחמנה - כמו "וישרנה הפרות" (ש"א ו , יב) , "ארבע מלכיות מגוי יעמודנה" (דנ' ח , כב); חציָם לשון זכר וחציים לשון נקבה; "ותקרבו העצמות (בנוסחנו: עצמות) עצם אל עצמו" (יח' לז , ז) - חציו זכר וחציו לשון נקבה , שהיה לו לומר כמו "ותקרבנה בנות צלופחד" (במ' כז , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
פצל - הטעם: כרת כריתות קטנות. ברהטים - מקום חבור המים , שישתו הצאן שם. ויחמנה - התחברו פה לשון זכרים ונקבות , וכן "וישרנה הפרות" (ש"א ו , יב).

ר' יוסף בכור שור:
ויצג את המקלות - העמיד המקלות ברהטים , מקום שהמים רצים ונוזלים , כמו "וירץ" (בר' כד , כט) - מתרגמינן: "ורהט". ויצג - לשון 'עמידה' , כמו "אציגה נא עמך" (בר' לג , טו). ויחמנה בבואן לשתות - כי אז מתעסקות ברביעה , כי שם נחות , אבל כשהן רועות אינן מתייחמות , כדאמרינן גבי דבורים: במה מסרסן? בחרדל! שמאכילם חרדל , מתוך שפיהם חד , טרודות לאכול הדבש למתק בפיהם ואינם יולדות; בבבא בתרא (פ , א) מפרש ב'המוכר את הספינה'; ולכך העמיד בשקתות המים. הכשבים הפריד יעקב - הכשבים שנולדו לו , עקודים נקודים וחום , הפריד מצאן לבן , ועשה מהן עדר בפני עצמו והוליכם לפני צאן לבן , שיהא פני צאן לבן אל עקוד כל חום , ולא שתם על צאן לבן - אלא היו הולכים לפניהם ורואות אותם תדיר ומתיחמות להן ויולדות כמותן. צאן לבן - צאן של לבן; ואינו יכול לומר: צאן שהוא לבן , דצאן הוא לשון נקיבה. ויחמנה - חציו לשון 'זכר' וחציו לשון 'נקיבה' , והיא תיבת אנדרוגינוס , כמו "וישרנה" (ש"א ו , יב) , כי 'ותחמנה' היה לו לומר , כמו ותלדנה.

רד"ק:
ויצג את המקלות - העמידם בשקתות המים בשעה שבא להשקות הצאן; זהו שאמר אשר תבאן , פירושו: כאשר תבאן , וכן "אשר ראיתם את מצרים היום" (שמ' יד , יג); "תאכל מצות אשר צויתיך" (שמ' לד , יח) - כאשר. לנכח הצאן - העמידם לנכח הצאן. ויחמנה - כי דרך הצאן להתחמם ולעלות הזכרים על הנקבות בבאן לשתות. ופירוש ברהטים - מתרגום "וירץ": "ורהט" (בר' יח , ב); ופירוש: במקום מרוצת מים בברכות העשויות בארץ , להשקות שם הבהמות. ומלת ויחמנה באה בסימן אחד משני סימני הנקבות , וכן "וישרנה הפרות" (ש"א ו , יב).

רלב"ג - ביאור המילות:
ויצג - הניח. ברהטים - הם בריכות עשויות להשקות שם הצאן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ושׂם יעקב אלו המקלות במקום שיהיה מדרך הצאן , שיחמו שׁם והיו נזקקים זה לזה. והנה היו מביטים הצאן , הזכרים והנקבות , למקלות האלו בעת חומם ורצותם להזקק זה לזה , והיו אלו הצבעים פועלים במזגיהם , באופן שיהיה טבע זרעם כאִלו הוא מהצאן הנקודים והטלואים; כי הצבעים פועלים בליחות - הלא תראה , כי ההבטה בדברים האדומים תעורר הדם ותגבירהו , וההבטה בדברים השחורים תעורר השחורה ותגבירה; כבר נזכר זה במלאכת הרפואה , וכבר הארכנו המאמר בזה בביאורנו ל'ספר בעלי חיים' - עם שכבר עזרתהו בזה העניין ההשגחה האלהית , כמו שספר אחר זה (ראה בר' לא , ז ואי'). והנה ילדו הצאן עקודים נקודים וטלואים - רוצה לומר , שכאשר היה רוצה שילדו עקודים , היה משים תואר המקלות עקודים , וכאשר היה רוצה שילדו נקודים , היה משים תאר המקלות נקודים; כי לבן החליף את משכורתו פעמים רבות; כי כאשר היה לבן רואה שילדו הצאן נקודים , והיו מיעקב לפי תנאו , החליף שכרו , ואמר לו שלא יהיו שלו במה שעתיד , כי אם העקודים , לחשבו שלא תלדנה הצאן עקודים; וכאשר היה רואה שהיו יולדות עקודים , החליף שכרו , ואמר שלא יהיו שלו במה שעתיד , כי אם הטלואים; וכן החליף משכורתו מצבע לצבע פעמים רבות; והכתוב קצר בזה הספור.
ריכוז קישורים