תנ"ך - ויבא
לבן
באהל
יעקב׀
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהת
ולא
מצא
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֨א
לָבָ֜ן
בְּאֹ֥הֶל
יַעֲקֹ֣ב׀
וּבְאֹ֣הֶל
לֵאָ֗ה
וּבְאֹ֛הֶל
שְׁתֵּ֥י
הָאֲמָהֹ֖ת
וְלֹ֣א
מָצָ֑א
וַיֵּצֵא֙
מֵאֹ֣הֶל
לֵאָ֔ה
וַיָּבֹ֖א
בְּאֹ֥הֶל
רָחֵֽל:
(בראשית פרק לא פסוק לג)
וַיָּבֹא
לָבָן
בְּאֹהֶל
יַעֲקֹב׀
וּבְאֹהֶל
לֵאָה
וּבְאֹהֶל
שְׁתֵּי
הָאֲמָהֹת
וְלֹא
מָצָא
וַיֵּצֵא
מֵאֹהֶל
לֵאָה
וַיָּבֹא
בְּאֹהֶל
רָחֵל:
(בראשית פרק לא פסוק לג)
ויבא
לבן
באהל
יעקב׀
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהת
ולא
מצא
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל:
(בראשית פרק לא פסוק לג)
ויבא
לבן
באהל
יעקב׀
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהת
ולא
מצא
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל:
(בראשית פרק לא פסוק לג)
תרגום אונקלוס:
וְעָל
לָבָן
בְּמַשׁכְּנָא
דְיַעֲקֹב
וּבמַשׁכְּנָא
דְלֵאָה
וּבמַשׁכְּנָא
דְּתַרתֵּין
לְחֵינָתָא
וְלָא
אַשׁכַּח
וּנפַק
מִמַשׁכְּנָא
דְלֵאָה
וְעָל
בְּמַשׁכְּנָא
דְרָחֵל
:
עין המסורה:
ובאהל
-
ב':
בר'
לא
,
לג
(פעמיים).
האמהת
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
בר'
לא
,
לג;
ש"ב
ו
,
כב.
מאהל
-
ד':
בר'
לא
,
לג;
*וי'
א
,
א;
תה'
נב
,
ז;
דה"א
יז
,
ה.
מסורה קטנה:
ובאהל
-
ב';
האמהת
-
ב'
חד
חס'
וחד
מל';
מאהל
-
ד'.
רש"י:
באהל
יעקב
-
הוא
אהל
רחל
,
שהיה
יעקב
תדיר
אצלה;
וכן
הוא
אומר:
"בני
רחל
אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
,
ובכולן
לא
נאמר
'אשת
יעקב'.
ויבא
באהל
רחל
-
כשיצא
מאהל
לאה
חזר
לו
לאהל
רחל
קודם
שחיפש
באהל
האמהות.
וכל
כך
למה?
שהיה
מכיר
בה
שהיא
ממשמשנית
(ראה
ב"ר
עד
,
ט).
רשב"ם:
ויבא
לבן
באהל
יעקב
-
ואחר
כך
באהל
לאה
,
ואחר
כך
באהל
שתי
השפחות.
ולמה
לא
מצאם
באהל
רחל?
שהרי
כשיצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל
,
ישבה
רחל
על
כר
הגמל
שהתרפים
בתוכו.
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל
-
כלומר:
אעפ"י
שאמרנו
למעלה
באהל
לאה
ובאהל
שתי
השפחות
,
לא
כך
היה
,
אלא
בתחילה
,
כשיצא
מאהל
לאה
נכנס
באהל
רחל
,
אבל
מפני
אורך
דברים
שאמר
לבן
לרחל
ורחל
ללבן
,
לא
היה
רוצה
להפסיק
את
הפסוק
הראשון.
בכר
-
כר
או
כסת
שנותנין
על
גמל
לשבת
עליו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויבא
לבן
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהות
-
שאהל
אחד
היה
לשתיהן.
או
באוהל
כל
אחת
ואחת
מהן
,
ואחר
כן
שב
פעם
שנית
אל
אהל
לאה;
והעד:
ויצא
מאהל
לאה.
גם
זה
נכון
,
שהיה
אהל
יעקב
בין
אהל
לאה
ובין
אהל
רחל.
והקרוב
אלי
,
שהכתוב
אחז
דרך
קצרה
,
וְאִחֵר
להזכיר
אוהל
רחל.
וכן
היה
באהל
יעקב
,
ואחר
כן
באהל
לאה
,
ואחר
כן
באהל
רחל
,
ואחר
כן
באהל
האמהות.
ר' יוסף בכור שור:
ויבא
לבן
באוהל
וגו'
-
כל
האוהלים
היו
על
הסדר
,
זה
אחר
זה:
אהל
יעקב
,
ואחר
כך
אהל
לאה
,
שהיא
הגדולה
,
ואחר
כך
אהל
רחל
,
ואחר
כך
אהל
בלהה
,
ואחר
כך
אהל
זלפה;
ולקח
אותם
ביחד
שלא
היו
שם
התרפים
,
ואמר
שלא
מצאם
,
שהרי
לא
היו
שם
,
ובשביל
שהיה
לו
להאריך
באהל
רחל
ולפרש
איך
היה
שלא
מצאם
שם
,
שהרי
שם
היו
,
הניחו
לאחרונה;
ולפי
שלא
תטעה
לומר
שאהל
רחל
היה
אחרון
,
אמר
לך:
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל
-
כלומר:
אחר
אהל
לאה
היה
אהל
רחל
,
אלא
שהניחו
הפסוק
אחרון
,
לפרש
מה
היה:
איך
כאן
לא
נמצאו
,
כי
כאן
היו;
ולבן
על
הסדר
חפש
בהם
,
אלא
שהניח
הפסוק
של
רחל
לפרש
אחרון
,
כדפרישית.
רמב"ן:
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
-
כתב
רבנו
שלמה:
באהל
יעקב
-
הוא
אהל
רחל
,
שהיה
תדיר
אצלה
,
וכן
הוא
אומר
"בני
רחל
אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
,
ובכולן
לא
נאמר
'אשת
יעקב'.
ויבא
באהל
רחל
-
כשיצא
מאהל
לאה
חזר
לו
לאהל
רחל
קודם
שיחפש
באהל
האמהות;
וכל
כך
למה?
שהיה
מכיר
בה
שהיא
ממשמשנית.
ועל
דרך
הפשט
,
איננו
נכון
שיקראנו
בפסוק
אחד
בשני
שמות.
ורבי
אברהם
אמר
,
שבא
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהות
,
כי
אהל
אחד
לשתיהן
,
ואחר
כן
שב
שנית
אל
אהל
לאה
,
ואחרי
כן
אל
אהל
רחל;
וגם
זה
איננו
נכון.
ועוד
כתב:
והקרוב
אלי
,
שהכתוב
אחז
דרך
קצרה
,
ואיחר
להזכיר
אהל
רחל
,
להזכיר
בכולן:
ולא
מצא
,
כי
לא
היו
שם;
וחזר
ופירש
,
כי
בעת
צאתו
מאהל
לאה
בא
באהל
רחל
אשר
שם
התרפים;
והוא
הנכון.
אבל
כי
אהלים
היו
לכלן
,
כי
היה
זה
מצניעות
הצדיק
,
כי
לכל
אחת
מארבע
הנשים
היה
אהל
מיוחד
,
בעבור
שלא
תדע
האחרת
בבואו
אל
רעותה
,
גם
אסור
הוא
בדין
התורה
,
כמו
שהזכירו
חכמים
במסכת
נדה
(יז
,
א);
וליעקב
אהל
מיוחד
,
ושם
תאכלנה
על
שולחנו
עם
בניו
ועם
בני
ביתו.
וטעם
"אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
,
שהזכיר
ברחל
,
על
דעתי
כפשוטו
,
בעבור
שהיא
מוזכרת
בין
הפילגשים
בפרשה
ההיא;
ולכך
לא
אמר
כן
בסדר
'וישלח
יעקב'
(בר'
לה
,
כג
-
כו)
,
שימנה
לאה
ורחל
ואחר
כן
השפחות.
רד"ק:
ויבא.
ויצא
מאהל
לאה
-
וכאשר
יצא
מאהל
לאה
,
נכנס
באהל
רחל;
ולפי
שנתעכב
שם
ורבו
הדברים
בינו
ובינה
,
כתבו
באחרונה.
ובבראשית
רבה
(עד
,
ט):
ויבא
לבן
באהל
יעקב
-
זהו
אוהל
רחל;
ויבא
באהל
רחל
-
שני
פעמים
נכנס
באהל
רחל;
הכיר
בה
שהיתה
משמשנית.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
חפש
לבן
תחלה
באהל
יעקב
,
לחשבו
שיעקב
לקח
אותם
,
ואחר
כן
חפש
באהל
לאה
ובאהל
שתי
השפחות
,
ולא
מצא;
אלא
שקודם
שחפש
באהל
שתי
השפחות
,
חפש
באהל
רחל
תכף
שיצא
מאהל
לאה
,
כי
היה
ראוי
יותר
,
אם
לקחו
יעקב
,
שישימהו
באהלו
או
באחד
מאהלי
הגבירות
,
משישימהו
באהלי
השפחות
,
וזה
מבואר
בנפשו.