תנ"ך - ורחל לקחה את־התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא: (בראשית פרק לא פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת־הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת־כָּל־הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא: (בראשית פרק לא פסוק לד)

טקסט בלבד:

ורחל לקחה את־התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא: (בראשית פרק לא פסוק לד)

תיקון קוראים:

ורחל לקחה את־התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא: (בראשית פרק לא פסוק לד)

תרגום אונקלוס:
וְרָחֵל נְסֵיבַת יָת צַלמָנַיָא וְשַׁוִתַנוּן בַּעֲבִיטָא דְגַמלָא וִיתֵיבַת עֲלֵיהוֹן וּמַשֵׁישׁ לָבָן יָת כָּל מַשׁכְּנָא וְלָא אַשׁכַּח :

עין המסורה:
ורחל - ה': ראה בר' כט , ט. ותשב - י"ב: *בר' כא , טז (פעמיים); לא , לד; לח , יא , יד; מט , כד; יהו' ו , כה; ש"א א , כג; ש"ב יג , כ; מ"א ב , יט; רות ב , יד , כג.

מסורה קטנה:
ורחל - ה'; ותשמם - ל' חס'; בכר - ל'; ותשב - י"ב; וימשש - ל'.

רש"י:
בכר הגמל - [לשון 'כרים וכסתות'] כתרגומו: "בעביטא דגמלא " , והיא מרדעת העשויה כמין כר; ובעירובין שנינו (טז , א): 'והקיפוה בעביטין' , והן עביטי הגמלים (ראה משנה כלים כג , ב); 'בשטל' בלעז.

רשב"ם:
ויבא לבן באהל יעקב - ואחר כך באהל לאה , ואחר כך באהל שתי השפחות. ולמה לא מצאם באהל רחל? שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל , ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו. ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל - כלומר: אעפ"י שאמרנו למעלה באהל לאה ובאהל שתי השפחות , לא כך היה , אלא בתחילה , כשיצא מאהל לאה נכנס באהל רחל , אבל מפני אורך דברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן , לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון. בכר - כר או כסת שנותנין על גמל לשבת עליו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והטעם , שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל האמהות ולא מצא , כי לא היה שם כלום. ובעת צאתו מאהל לאה ובא באהל רחל שהיו שם התרפים , כבר לקחתם רחל ושמתם בכר הגמל. יש מפרשים (רש"י) בכר - כדמות מרדעת. והנכון בעיניי , שכר הגמל - כמו "שלחו כר מושל ארץ" (יש' טז , א); וכן "בכרכרות" (יש סו , כ). ומְנַהֵג הכר או הרוכב עליו יקרא "הכרי" (מ"ב יא , יט). והנה רחל שמה התרפים במקום ששם כר הגמל , ותשב עליהם; ולא היתה באהל.

ר' יוסף בכור שור:
ותשימם בכר הגמל - בתוך המוכין שבתוכו. ותשב עליהם - כי ידעה כי אין דרך להוציא הכר מתחתיה , ולפיכך לא קמה מעליו , שאם קמה מעליו , היה ממשמשו.

רמב"ן:
באהל יעקב ובאהל לאה - כתב רבנו שלמה: באהל יעקב - הוא אהל רחל , שהיה תדיר אצלה , וכן הוא אומר "בני רחל אשת יעקב" (בר' מו , יט) , ובכולן לא נאמר 'אשת יעקב'. ויבא באהל רחל - כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שיחפש באהל האמהות; וכל כך למה? שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית. ועל דרך הפשט , איננו נכון שיקראנו בפסוק אחד בשני שמות. ורבי אברהם אמר , שבא באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות , כי אהל אחד לשתיהן , ואחר כן שב שנית אל אהל לאה , ואחרי כן אל אהל רחל; וגם זה איננו נכון. ועוד כתב: והקרוב אלי , שהכתוב אחז דרך קצרה , ואיחר להזכיר אהל רחל , להזכיר בכולן: ולא מצא , כי לא היו שם; וחזר ופירש , כי בעת צאתו מאהל לאה בא באהל רחל אשר שם התרפים; והוא הנכון. אבל כי אהלים היו לכלן , כי היה זה מצניעות הצדיק , כי לכל אחת מארבע הנשים היה אהל מיוחד , בעבור שלא תדע האחרת בבואו אל רעותה , גם אסור הוא בדין התורה , כמו שהזכירו חכמים במסכת נדה (יז , א); וליעקב אהל מיוחד , ושם תאכלנה על שולחנו עם בניו ועם בני ביתו. וטעם "אשת יעקב" (בר' מו , יט) , שהזכיר ברחל , על דעתי כפשוטו , בעבור שהיא מוזכרת בין הפילגשים בפרשה ההיא; ולכך לא אמר כן בסדר 'וישלח יעקב' (בר' לה , כג - כו) , שימנה לאה ורחל ואחר כן השפחות.

רד"ק:
ורחל. בכר הגמל - מרדעת הגמל.

רלב"ג - ביאור המילות:
כר הגמל - הוא מרדעת הגמל.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה לקחה רחל את התרפים , ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם , והנה משש לבן את כל האהל ולא מצא. והתנצלה רחל לפני אביה על אשר לא קמה מפניו , כי היה לה וסתה ולא תוכל לקום מפניו.
ריכוז קישורים