תנ"ך - ורחל
לקחה
את־התרפים
ותשמם
בכר
הגמל
ותשב
עליהם
וימשש
לבן
את־כל־האהל
ולא
מצא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָחֵ֞ל
לָקְחָ֣ה
אֶת־הַתְּרָפִ֗ים
וַתְּשִׂמֵ֛ם
בְּכַ֥ר
הַגָּמָ֖ל
וַתֵּ֣שֶׁב
עֲלֵיהֶ֑ם
וַיְמַשֵּׁ֥שׁ
לָבָ֛ן
אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל
וְלֹ֥א
מָצָֽא:
(בראשית פרק לא פסוק לד)
וְרָחֵל
לָקְחָה
אֶת־הַתְּרָפִים
וַתְּשִׂמֵם
בְּכַר
הַגָּמָל
וַתֵּשֶׁב
עֲלֵיהֶם
וַיְמַשֵּׁשׁ
לָבָן
אֶת־כָּל־הָאֹהֶל
וְלֹא
מָצָא:
(בראשית פרק לא פסוק לד)
ורחל
לקחה
את־התרפים
ותשמם
בכר
הגמל
ותשב
עליהם
וימשש
לבן
את־כל־האהל
ולא
מצא:
(בראשית פרק לא פסוק לד)
ורחל
לקחה
את־התרפים
ותשמם
בכר
הגמל
ותשב
עליהם
וימשש
לבן
את־כל־האהל
ולא
מצא:
(בראשית פרק לא פסוק לד)
תרגום אונקלוס:
וְרָחֵל
נְסֵיבַת
יָת
צַלמָנַיָא
וְשַׁוִתַנוּן
בַּעֲבִיטָא
דְגַמלָא
וִיתֵיבַת
עֲלֵיהוֹן
וּמַשֵׁישׁ
לָבָן
יָת
כָּל
מַשׁכְּנָא
וְלָא
אַשׁכַּח
:
עין המסורה:
ורחל
-
ה':
ראה
בר'
כט
,
ט.
ותשב
-
י"ב:
*בר'
כא
,
טז
(פעמיים);
לא
,
לד;
לח
,
יא
,
יד;
מט
,
כד;
יהו'
ו
,
כה;
ש"א
א
,
כג;
ש"ב
יג
,
כ;
מ"א
ב
,
יט;
רות
ב
,
יד
,
כג.
מסורה קטנה:
ורחל
-
ה';
ותשמם
-
ל'
חס';
בכר
-
ל';
ותשב
-
י"ב;
וימשש
-
ל'.
רש"י:
בכר
הגמל
-
[לשון
'כרים
וכסתות']
כתרגומו:
"בעביטא
דגמלא
"
,
והיא
מרדעת
העשויה
כמין
כר;
ובעירובין
שנינו
(טז
,
א):
'והקיפוה
בעביטין'
,
והן
עביטי
הגמלים
(ראה
משנה
כלים
כג
,
ב);
'בשטל'
בלעז.
רשב"ם:
ויבא
לבן
באהל
יעקב
-
ואחר
כך
באהל
לאה
,
ואחר
כך
באהל
שתי
השפחות.
ולמה
לא
מצאם
באהל
רחל?
שהרי
כשיצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל
,
ישבה
רחל
על
כר
הגמל
שהתרפים
בתוכו.
ויצא
מאהל
לאה
ויבא
באהל
רחל
-
כלומר:
אעפ"י
שאמרנו
למעלה
באהל
לאה
ובאהל
שתי
השפחות
,
לא
כך
היה
,
אלא
בתחילה
,
כשיצא
מאהל
לאה
נכנס
באהל
רחל
,
אבל
מפני
אורך
דברים
שאמר
לבן
לרחל
ורחל
ללבן
,
לא
היה
רוצה
להפסיק
את
הפסוק
הראשון.
בכר
-
כר
או
כסת
שנותנין
על
גמל
לשבת
עליו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והטעם
,
שבקש
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
ובאהל
האמהות
ולא
מצא
,
כי
לא
היה
שם
כלום.
ובעת
צאתו
מאהל
לאה
ובא
באהל
רחל
שהיו
שם
התרפים
,
כבר
לקחתם
רחל
ושמתם
בכר
הגמל.
יש
מפרשים
(רש"י)
בכר
-
כדמות
מרדעת.
והנכון
בעיניי
,
שכר
הגמל
-
כמו
"שלחו
כר
מושל
ארץ"
(יש'
טז
,
א);
וכן
"בכרכרות"
(יש
סו
,
כ).
ומְנַהֵג
הכר
או
הרוכב
עליו
יקרא
"הכרי"
(מ"ב
יא
,
יט).
והנה
רחל
שמה
התרפים
במקום
ששם
כר
הגמל
,
ותשב
עליהם;
ולא
היתה
באהל.
ר' יוסף בכור שור:
ותשימם
בכר
הגמל
-
בתוך
המוכין
שבתוכו.
ותשב
עליהם
-
כי
ידעה
כי
אין
דרך
להוציא
הכר
מתחתיה
,
ולפיכך
לא
קמה
מעליו
,
שאם
קמה
מעליו
,
היה
ממשמשו.
רמב"ן:
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
-
כתב
רבנו
שלמה:
באהל
יעקב
-
הוא
אהל
רחל
,
שהיה
תדיר
אצלה
,
וכן
הוא
אומר
"בני
רחל
אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
,
ובכולן
לא
נאמר
'אשת
יעקב'.
ויבא
באהל
רחל
-
כשיצא
מאהל
לאה
חזר
לו
לאהל
רחל
קודם
שיחפש
באהל
האמהות;
וכל
כך
למה?
שהיה
מכיר
בה
שהיא
ממשמשנית.
ועל
דרך
הפשט
,
איננו
נכון
שיקראנו
בפסוק
אחד
בשני
שמות.
ורבי
אברהם
אמר
,
שבא
באהל
יעקב
ובאהל
לאה
ובאהל
שתי
האמהות
,
כי
אהל
אחד
לשתיהן
,
ואחר
כן
שב
שנית
אל
אהל
לאה
,
ואחרי
כן
אל
אהל
רחל;
וגם
זה
איננו
נכון.
ועוד
כתב:
והקרוב
אלי
,
שהכתוב
אחז
דרך
קצרה
,
ואיחר
להזכיר
אהל
רחל
,
להזכיר
בכולן:
ולא
מצא
,
כי
לא
היו
שם;
וחזר
ופירש
,
כי
בעת
צאתו
מאהל
לאה
בא
באהל
רחל
אשר
שם
התרפים;
והוא
הנכון.
אבל
כי
אהלים
היו
לכלן
,
כי
היה
זה
מצניעות
הצדיק
,
כי
לכל
אחת
מארבע
הנשים
היה
אהל
מיוחד
,
בעבור
שלא
תדע
האחרת
בבואו
אל
רעותה
,
גם
אסור
הוא
בדין
התורה
,
כמו
שהזכירו
חכמים
במסכת
נדה
(יז
,
א);
וליעקב
אהל
מיוחד
,
ושם
תאכלנה
על
שולחנו
עם
בניו
ועם
בני
ביתו.
וטעם
"אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט)
,
שהזכיר
ברחל
,
על
דעתי
כפשוטו
,
בעבור
שהיא
מוזכרת
בין
הפילגשים
בפרשה
ההיא;
ולכך
לא
אמר
כן
בסדר
'וישלח
יעקב'
(בר'
לה
,
כג
-
כו)
,
שימנה
לאה
ורחל
ואחר
כן
השפחות.
רד"ק:
ורחל.
בכר
הגמל
-
מרדעת
הגמל.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
לקחה
רחל
את
התרפים
,
ותשימם
בכר
הגמל
ותשב
עליהם
,
והנה
משש
לבן
את
כל
האהל
ולא
מצא.
והתנצלה
רחל
לפני
אביה
על
אשר
לא
קמה
מפניו
,
כי
היה
לה
וסתה
ולא
תוכל
לקום
מפניו.