תנ"ך - ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים: (בראשית פרק לא פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ אַל־יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי־דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת־הַתְּרָפִים: (בראשית פרק לא פסוק לה)

טקסט בלבד:

ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים: (בראשית פרק לא פסוק לה)

תיקון קוראים:

ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים: (בראשית פרק לא פסוק לה)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרַת לַאֲבוּהָא לָא יִתקַף בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי אֲרֵי לָא אִכּוֹל לִמקָם מִן קֳדָמָך אֲרֵי אוֹרַח נְשִׁין לִי וּבלַשׁ וְלָא אַשׁכַּח יָת צַלמָנַיָא :

עין המסורה:
בעיני - ל"ג בתורה: ראה בר' כח , ח. לוא - ב' מלא בתורה: בר' לא , לה; *וי' ה , א. לוא - ל"ה מלא (בלישנא): בר' לא , לה; וי' ה , א; ש"א ב , כד; יט , ד; מ"א יח , ה; כ , ח; כב , יח; מ"ב ה , יז; ו , יב; יש' טז , יד; יר' ב , כה , לא; ג , ג , יב; ד , יא (פעמיים); ה , ט , י , יב (פעמיים) , כד; ו , ח; ז , כו , כח; ח , ו , כ; י , ד; טו , ז , יא; כט , כג; מח , כז; מט , כ; יח' טז , נו; כד , טז; איכה א , יב.

מסורה קטנה:
לוא - ב' מל' בתור'.

ר' יוסף בכור שור:
כי דרך נשים לי - נידות; והנני חולה ואיני יכולה לקום.

רמב"ן:
אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך - לא הבינותי מה התנצלות זה , וכי הנשים אשר להן האורַח לא יקומו ולא יעמודו!? אולי אמרה כי ראשה ואיבריה כבדים עליה והיא חולה בבא האורַח , כי כן דרכן , וכל שכן במעוטות הלידה כרחל , שדמיהן מועטין והאֹרַח יכבד עליהן מאד. והנכון בעיני , כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד , כי כן שמן מעולם: 'נדות' - לְרִחוקן , כי לא יקרבו אל אדם ולא ידברו בו , כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק , וגם מַבָּטָן מוליד גנאי ועושה רושם רע , כאשר בארו הפילוסופים , עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה (וי' יח , יט) , והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם , וכמו שהזכירו רבותינו ב'בריתא של מסכת נדה' (ב , ה; בתוך תוספתא עתיקתא , מהד' הורוויץ הלוי). תלמודי אסור לשאול בשלומה של נדה; רבי נחמיה אומר: אפילו הדיבור היוצא מפיה טמא הוא; אמר רבי יוחנן: אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת , כך עפרה של נדה טמא , ואסור ליהנות במעשה ידיה. ולכך אמרה רחל: ראויה הייתי לקום מפני אדני לנשק ידיו , אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך , וגם לא ללכת באהל כלל , שלא תדרך אתה עפר רגלי. והוא החריש ממנה ולא ענה אותה , כי לא היו מספרים עמהן כלל , מפני שדבורה טמא.

רד"ק:
כי דרך נשים לי - הוא הנדות , וכן "ארח כנשים" (בר' יח , יא). ואמרו כן דרך כבוד.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה לקחה רחל את התרפים , ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם , והנה משש לבן את כל האהל ולא מצא. והתנצלה רחל לפני אביה על אשר לא קמה מפניו , כי היה לה וסתה ולא תוכל לקום מפניו.
ריכוז קישורים