תנ"ך - ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר: (בראשית פרק לג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר: (בראשית פרק לג פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר: (בראשית פרק לג פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר: (בראשית פרק לג פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וַאֲתָא יַעֲקֹב שְׁלִים לְקַרתָּא דִשׁכֶם דִּבאַרעָא דִכנַעַן בְּמֵיתוֹהִי מִפַּדַּן דַּאֲרָם וּשׁרָא לָקֳבֵיל קַרתָּא :

רש"י:
שלם - שלם בגופו , שלם בממונו: נתרפא מצלעתו , ולא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו (שבת לג , ב): לא שכח תלמודו בבית לבן. עיר שכם - כמו: לעיר שכם , כמו "בואנה בית לחם" (רות א , יט). בבאו מפדן ארם - כאדם האומר לחבירו: יצא פלוני מבין שני אריות ובא שלם , אף כאן ויבא... שלם... מפדן ארם - מלבן ומעשו שנזדווגו לו בדרך.

רשב"ם:
ויבא יעקב שלם - אל עיר ששמה 'שלם' , כמו "ותבאנה בית לחם" (ראה רות א , יט). עיר שכם - עירו של שכם , כמו "כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא" (במ' כא , כו) , כדכתיב "וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ" (בר' לד , ב). והמפרש (ראה רש"י) שכם - שם העיר , טועה הוא , שלא מצינו בכל מקום 'עיר ציון' , 'עיר ירושלים' , אלא העיר נזכרת אחרי השם. ואפילו אם זאת היא שכם , שמא לזכרון גבורת בני יעקב שמו את שמה 'שכם' , כדכתיב בלוז שנקרא 'ביתאל' (בר' כח , יט) , וכדכתיב "ויקראו ללשם דן על שם דן אביהם" (ראה יהו' יט , מז) , לזכרון גבורתם שהרגו אנשי העיר , וכדכתיב "ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" (בר' ד , יז). וגם מי שמפרש (ראה רש"י) שָלֵם: שלם בתורתו , שלם בממונו - טועה הוא לפי הפשט , שאין דרך המקרא לדבר כך , וגם מה צורך? וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשו הוצרך לכתוב כן?

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויבא יעקב שלם - שם התאר; והטעם , שבא בשלום ולא אירע לו שום מאורע. כי עתה יחל לספר מאורע דינה.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ויבא יעקב שלם - בלי הזק , לא בגופו ולא בממונו , כמו שאמרו חכמים (ב"ר עט , ה). ובעבור כי שם נעשה לו רעה בעבור בתו , הזכיר כי בא שלם עד עיר שכם - היא לא שלם , כי שלם היא ירושלם , כמו שאמר "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תה' עו , ג); ושכם רחוק מירושלם , ולא משל עליה שכם.

ר' יוסף בכור שור:
שלם - שם העיר , אלא מזה המעשה ואילך נקרא שכם , על שם שהיה שכם אדוני הארץ ונשיא ונכבד.

רמב"ן:
ויבא יעקב שלם... מפדן ארם - כאומר לחברו: יצא פלני מבין שני אריות ובא שלם , אף כאן: ויבא יעקב שלם מלבן ומעשו. זה לשון רבנו שלמה , אבל רבי אברהם פירש , שבא בשלום ולא אירע לו שום מאורע; כי עתה יחל לספר מאורע דינה. ולפי דעתי , אמר הכתוב כן , כי בסוכות היה מתפחד מעשו , כי סוכות בעבר הירדן מזרחה במלכות סיחון , אם הוא המוזכר בספר יהושע (יג , כז) , ואם הוא אחר , הנה הוא יותר קרוב לשעיר; ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו , כי אז ידע שלא יגע בו כי אביו קרוב משם , או שיעזרוהו אנשי הארץ , כי אביו נשיא אלהים בתוכם , או שזכות הארץ תצילהו , ולכן אמר עתה שבא שלם אל ארץ מגורי אבותיו , כי הצילו אלהים בדרך מכף כל אויביו (ע"פ ש"ב כב , א). ואמרו בבראשית רבא (עח , טז): כל אותן חדשים שעשה אבינו יעקב בסוכות , היה מכבד את עשו באותו הדורון; כי היה מתירא ממנו שם , ומשלח לו כאותו הדורון בכל חדש וחדש , או פעם אחת בראש השנה. ויחן את פני העיר - לא רצה להיות אכסנאי בעיר , אבל רצה שתהיה תחלת ביאתו בארץ בתוך שלו , ולכן חנה בשדה וקנה המקום , וזה - להחזיק בארץ. והמעשה הזה היה רמז , כי המקום ההוא יכבש לפניו תחלה טרם הורישו יושבי הארץ מפני זרעו , כאשר פירשתי באברהם (בר' יב , ו). ורבותינו אמרו (ב"ר עט , ו): נכנס עם דמדומי חמה וקבע לו תחומין; ועל דעתם , לא היה בכונה ממנו , אבל על כל פנים היה המאורע לרמוז על העתיד שאמרנו. אבל רבי אברהם אמר , כי הזכיר הכתוב הזה , להודיע כי מעלה גדולה לארץ ישראל , ומי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק העולם הבא.

רד"ק:
ויבא יעקב שלם - שלא חסר דבר מכל אשר לו עם עשו , ולא הרע לו אדם בכל הדרך , משיצא מפדן ארם עד אשר בא לשכם; ושם הרעו לו בדבר בתו. לפיכך אמר כן בבאו לשכם ולא אמר כן בבאו לסכות. ובבראשית רבה (עט , ה): שלם - שלם בגופו , שנתרפא , ושלם בממונו. את פני העיר - לפני העיר , וכן "את פני מבין חכמה" (מש' יז , כד). אולי היתה העיר קטנה , והוא בא במקנה רב ועבדים ושפחות ולא רצה להכביד על בני העיר , ונטה אהלו מחוץ לעיר , באותה חלקה שקנה (ראה להלן , יט). ובדברי רבותינו ז"ל (ב"ר עט , ו): ויחן את פני העיר - נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומים מבעוד יום; הדה אמרה , ששמר יעקב אבינו את השבת קודם שתנתן.

רלב"ג - ביאור המילות:
שלם - הוא מעניין 'שלום'; והרצון בו , שכבר בא בשלום ולא ארע לו שום מקרה רע עד באו בשכם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ספר שכבר בא יעקב בשלום מעת הפרדו מלבן , עד אשר היה בעיר שכם , וחנה לפני עיר שכם.

תועלות לרלב"ג:
(שתים עשרה תועלות לפרשת 'וישלח' , חלק שני: בר' לג , יח - בר' לו , מג) ואולם התועלות המגיעות ממנו הם רבים: התועלת הראשון הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם שישתמש בשל אחרים בהיות לאל ידו. ולזה תראה , שהשתדל יעקב לקנות חלקת השדה אשר נטה שם אהלו. התועלת השני הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשיבא לגור במקום מה , שיהיה משאו ומתנו עם הנכבדים שבמקום ההוא , כדי שתתקרב דעתם לו , ויהיה בזה יותר בטוח מהֶזקי אנשי העיר. ולזה תמצא , שקנה יעקב חלקת השדה מיד נשיא העיר; וכן קנה אברהם שדה עפרון לזאת הסבה , כי היה מושל בארץ ההיא. התועלת השלישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שלא יפזר ממונו יותר מדאי , אבל יספיק לו ההכרחי. הלא תראה , כי יעקב השלם הספיק לו לנטות אהלו במקום בלתי רחב; וכבר יורה על זה , שכבר קנהו בדמים מעטים. התועלת הרביעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאשה שתצא מביתה. הלא תראה מה שקרה מהגנות לדינה בצאתה לראות בבנות הארץ , עם שכמעט היה זה סבה להשמיד כל בית אביה , לולא יי' שהיה להם. התועלת החמישי הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שיתנהג במדת הסבל כפי מה שאפשר , ולא ימהר להראות כעסו על מה שיעשו האנשים כנגדו , אבל ימתין זה אל העת הראוי. הלא תראה שיעקב , עם חוזק ההפעלות שהיה ראוי שיהיה מתפעל מזאת הנבלה שעשה שכם , החריש יעקב עד בוא בניו , כדי שתשלם העצה ביניהם איך יתנהגו בזה; ועוד , שאם תתחדש מריבה בינו ובין שכם , היה יותר טוב שיהיו יחד לקחת עצה איך ינצל מהם; ואם היו בחוץ את מקנהו , היה אפשר שיזיקום בקלות הקמים עליהם. התועלת הששי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לַשלם שיוציא דבר מרמה מפיו , אפילו לכוין אל מה שראוי שיכוין אליו , אבל ראוי שיהיו פיו ולבו שוים. ולזאת הסבה לא רצה יעקב לענות לשכם ולחמור אביו מה שהיתה ההסכמה שיענוהו , לפי שזה המענה לא היה לפי האמת; כי בלי ספק לא יאותו לתת אחותם לשכם , ואעפ"י שיסכימו להמול , כי לא יספיק להם בהסכימם להמול להיות עמהם לעם אחד , כי הם היו עובדים עבודה זרה , ובלי ספק לא יסכימו להיות לעם אחד עם עובדי עבודה זרה; אבל חשבו שבזה ימלטו מנתינת דינה לו לאשה , לפי שכבר יקשה להם להמול , ויהיה זה סבה אל שיהיה להם התנצלות כאשר לא יסכימו לתת לו אחותם. והנה לזאת הסבה ענו בני יעקב זה המענה לפני אביהם , כי לא היה להם עזות מצח לענות בפניו לולא כי לא הסכים לענות כמו זה המענה בפיו. ולזה תמצא , שכאשר ראו כי הסכימו להמול , ויוכרחו לתת לו אחותם - והוא מה שברחו ממנו , עם מה שימשך להם בזה מההפסד , שיתערבו עם עובדי עבודה זרה ויהיו עמהם לעם אחד , ולא יהיה להם אות יוכר בו זרעם , עד שיהיה זה סבה שיתערב זרעם בהם וימשכו לאמונתם הנפסדת; כל שכן עם התחתנם זה בזה , כמו שהתנו - הנה להתמלט נפשם מזה ההפסד , התעוררו לעשות זה הפועל הנפלא. התועלת השביעי הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם שיחמוד שיהיה לו מה שלזולתו מהקניינים , כי זאת מדה פחותה מאד , מביאה להפסד רב בקיבוצים המדיניים. ולזה תראה שספר ששכם וחמור , כאשר נתנו עיניהם במקנה יעקב ובקנייניו וקוו שיהיו להם - והנה קרה להם הפך זה , והוא שכבר היה לבני יעקב כל מקניהם וקניינם. התועלת השמיני הוא במדות , והוא , שאין ראוי לאדם למסור עצמו לסכנות. הלא תראה כי יעקב , עם מה שהגיע לו מהיעוד מהשם יתעלה שישמרהו תמיד , פחד פחד נפלא כשעשוּ בניו זה הפועל הזר , ויירא מאנשי הארץ שישמידוהו , הוא וביתו. התועלת התשיעי הוא בדעות , והוא שהשם יתעלה , כשיעזור לדבקים בו וישמור אותם , יעשה זה בסבות היותר נאותות. ולזה צוה השם יתעלה ליעקב שיסור משם , פן תדבקנו הרעה שם מאנשי הארץ , וילך לבית אל ויעשה לו שם מזבח , יעבוד בו השם יתעלה , כדי שישלם לו שם הדבקות בשם יתעלה ביותר שלם שאפשר , עד שתדבק בו ההשגחה האלהית. ולזאת הסבה בעינה צוה המלאך ללוט , שימלט ההרה פן תדבקנו הרעה שם (ראה בר' יט , יז); ולא הסכים השם יתעלה להצילו לבדו במקום שהיה בו , כי הוא יבקש תמיד במה שיעשהו מאלו העניינים , שיהיו באמצעות הסבות אשר בהם יותר מעט מהזרות אל הסדור הטבעי; וכבר בארנו זה בששי מ'מלחמות יי''. התועלת העשירי הוא במדות , והוא שראוי לאדם , כשיירא ממקרים רעים , שישוב אל השם יתעלה בכל עוז , ויסיר מביתו כל דבר מגונה , כי בזה יתקרב לשם יתעלה וירחמהו. ולזה צוה יעקב לנקות ביתו מכל דבר רע , בהיותו ירא מאנשי הארץ שישמידוהו , הוא וביתו. והנה הסכים יעקב שלא ליהנות מעבודה זרה , לַסִבה בעינה אשר מנעה התורה ההנאה ממנה. התועלת האחד עשר הוא במדות , והוא , שראוי לאדם לגמול חסד עם המתים אשר הגיע לו מהם טוב בחייהם. ולזה ספר , שכבר קרא יעקב 'אלון בכות' שם האלון אשר נקברה שם דבורה מינקת רבקה , כי זה ממה שיורה שכבר בכה שם. ולזאת הסבה בעינה הציב יעקב מצבה על קבורת רחל באופן שהציב אותה , כדי שישאר זכרה זמן ארוך , כי בזה מגמילות חסדים מה שלא יעלם. התועלת השנים עשר הוא במדות , והוא , שראוי לאדם שלא יפליג לכעוס על בנו הגדול על פעולותיו המגונות , כי אולי יטרידהו ממנו ויפסידהו , אבל ראוי לו אז שיקרבהו יותר אליו להדריכו בדרך ישרה. ולזאת הסבה ספר , שכבר שמע ישראל זה הפועל המגונה אשר עשה ראובן , ולא זכר שכעס עליו; ואולם ביום צוותו את בניו עֲנָשוֹ על זה הפועל המגונה , ועשק ממנו הבכורה ונתנה ליוסף. והנה זכר אחר זה הסבה אשר הוכרחו בעבורה אל שיפרדו יעקב ועשו איש מעל אחיו , עם היותם אחים , לישב יותר בלבנו אמונת החדוש. והאריך בספור תולדות עשו ובספור המלכים אשר מלכו בארץ אדום - לכבוד האבות , ולהודיע יחוסיהם להפרידם מבני שעיר , כי ישראל יצֻוו על בני עשו , כמו שביארנו במה שקדם (בה"פ בר' לו , א).
ריכוז קישורים