תנ"ך - ותגש
גם־לאה
וילדיה
וישתחוו
ואחר
נגש
יוסף
ורחל
וישתחוו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּגַּ֧שׁ
גַּם־לֵאָ֛ה
וִילָדֶ֖יהָ
וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ
וְאַחַ֗ר
נִגַּ֥שׁ
יוֹסֵ֛ף
וְרָחֵ֖ל
וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:
(בראשית פרק לג פסוק ז)
וַתִּגַּשׁ
גַּם־לֵאָה
וִילָדֶיהָ
וַיִּשְׁתַּחֲווּ
וְאַחַר
נִגַּשׁ
יוֹסֵף
וְרָחֵל
וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
(בראשית פרק לג פסוק ז)
ותגש
גם־לאה
וילדיה
וישתחוו
ואחר
נגש
יוסף
ורחל
וישתחוו:
(בראשית פרק לג פסוק ז)
ותגש
גם־לאה
וילדיה
וישתחוו
ואחר
נגש
יוסף
ורחל
וישתחוו:
(בראשית פרק לג פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וּקרֵיבַת
אַף
לֵאָה
וּבנַהָא
וּסגִידוּ
וּבָתַר
כֵּין
קְרֵיב
יוֹסֵף
וְרָחֵל
וּסגִידוּ
:
רש"י:
נגש
יוסף
ורחל
-
בכולן
האמהות
נגשות
לפני
הבנים
,
אבל
רחל
-
נגש
יוסף
-
לפניה;
אמר:
אמי
יפת
תואר
,
שמא
יתלה
בה
עיניו
אותו
רשע
,
אעמוד
כנגדה
ואעכבנו
מלהסתכל
בה.
[מכאן
זכה
יוסף
לברכה:
"עלי
עין"
(בר'
מט
,
כב;
ראה
ב"ר
עח
,
י)].
רשב"ם:
נגש
יוסף
ורחל
-
לפי
הפשט
,
דרך
להזכיר
את
האיש
תחילה
,
אבל
למעלה
,
מתוך
שאמר
"לאה
וילדיה"
,
אמר
כמו
כן
'רחל
ויוסף'
(ראה
פס'
ב).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ותגשן
השפחות
הנה
וילדיהן
-
וכתוב
ותשתחוין
,
כי
השפחות
השתחוו
,
ולא
ילדיהן
,
כי
היה
לבני
השפחות
נפש
גבוהה
יותר
מבני
הגבירות.
וככה
דרך
השפלים
,
שירצו
להגביה
עצמם
,
ובני
החורים
לא
יחושו
על
זה
,
רק
משפילים
עצמם
,
על
כן
ותגש
גם
לאה
וילדיה
וישתחוו
-
על
לשון
זכר
,
כי
בעבור
הנקבות
לא
ישתנה
לשון
הזכרים
-
ויוסף
הוסיף
על
כולם
,
כי
הוא
נגש
תחלה
והשתחוה.
הרי
ראינו
מפורש
,
כי
לא
היה
בלבו
של
עשו
להרע
ליעקב
,
רק
לבו
טוב
עליו
,
כמו
שאומר
"וירץ
עשו
לקראתו
ויחבקהו...
וישקהו
ויבכו"
(לעיל
,
ד);
ועוד
דבר
לו
טוב
,
בעבור
כי
הוא
עשו
רואה
בעצמו
כי
הוא
שר
וגדול
או
מלך
בהר
שעיר
,
ולמה
יקנא
באחיו
,
שהוא
רואה
אותו
שפל
ורֹעה
צאן
,
ולא
נתקיימה
מן
הברכה
על
יעקב?!
על
כן
לא
שת
לבו.
וגם
בתחלה
בשעת
כעסו
לא
אמר
להרגו
כי
אם
אחר
מות
אביו
(ראה
בר'
כז
,
מא)
,
כי
הוא
היה
אוהב
אביו
בעבור
שהוא
אהבו
,
והיה
ירא
להכעיסו
בחייו
,
ואחר
שראה
כי
התגדל
והתגבר
,
שכח
הכל.
ר' יוסף בכור שור:
ותגשן
השפחות
-
באילו
אומר:
ותגשן
השפחות
הנה
וילדיהן
ותשתחוין;
ולפי
שהן
שתים
ויכול
לומר
בהן
לשון
רבים
,
תלה
השתחוואה
בהן.
בספר
הדייקות
של
אבן
פרחון
(מחה"ד
יא
,
א)
ראיתי
,
כי
משום
הכי
כתיב
באמהות
ותשתחוין
,
ובאחרים
כתיב
וישתחוו
,
כי
בני
השפחות
לא
השתחוו;
נותן
טעם
לדבר
,
כי
כשראו
אמותם
משתחוות
,
אמרו:
אמותינו
משתחוות
כי
כן
דרכן
להשתחוות
לכל
,
אבל
אנו
לא
נשתחווה;
ולכך
כתב
בהן
ותשתחוין;
אבל
בני
הגבירות
,
שראו
אמותם
משתחוות
,
השתחוו
גם
הם
,
ולכך
כתב
וישתחוו.
ואני
אומר:
והלא
כבר
ראו
יעקב
,
שהוא
גביר
לכולם
,
שהשתחווה
שלש
פעמים!?
ולכך
נראה
לי
,
כי
כל
מקום
שיש
שם
זכרים
ונקיבות
,
אם
מתחיל
בנקיבות
,
ידבר
בלשון
נקיבה
,
כמו
ותגשן
השפחות;
ותגש
גם
לאה;
"ותבאנה
נערות
אסתר
וסריסיה"
(אס'
ד
,
ד);
וכשהוא
מתחיל
בזכר
,
מדבר
בלשון
זכר
,
כמו
ואחר
נגש
יוסף.
וכשהוא
מתחיל
בלשון
נקיבה
,
פעמים
הוא
מסיים
בלשון
זכר
,
דסליק
מינייהו:
"ותבאנה
נערות...
ויגידו
לה"
(שם);
ופעמים
דקאי
ארישא
ומסיים
בלשון
נקיבה
,
כי
הכא:
ותגשן
השפחות.
ואף
בתלמודינו
(שבת
כ
,
ב):
במה
מדליקין
ובמה
אין
מדליקין
,
וקאי
אמאי
דסליק
מיניה;
(שם
נא
,
ב):
במה
בהמה
יוצאה
ובמה
אינה
יוצאה
,
יוצא
הגמל
וכו'.
נראה
דכולם
השתחוו
,
דאם
לא
נשתחוו
,
למה
נגשו?
[הג"ה].
אבל
לאה
שהיא
יחידה
,
תלה
השתחוואה
ברבים.
ואחר
נגש
יוסף
ורחל
-
דרך
שָׂרִיות
וצנועות
להוליך
אחד
מבניהם
לפניהם.
רד"ק:
ותגש.
נגש
יוסף
ורחל
-
הקדים
יוסף
לרחל
,
כי
מרוב
חמלתה
עליו
היתה
מוליכה
אותו
לפניה
בין
ידיה.
ויש
דרש
(ב"ר
עח
,
י)
,
כי
יוסף
קדם
והלך
לפני
אמו
,
לפי
שהיתה
יפת
תואר;
וכסה
אותה
בקומתו
,
שהיה
גבה
קומה
,
שלא
יראנה
אותו
רשע
ויתן
עינו
עליה.
הדא
הוא
דכתיב
"בן
פורת
יוסף
בן
פורת
עלי
עין"
(בר'
מט
,
כב).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ותגשן
לעשו
השפחות
הנה
וילדיהן
ותשתחוין
,
וכן
עשו
לאה
וילדיה
,
ורחל
ויוסף
,
כי
כן
צוה
להם
יעקב;
או
עשו
זה
מפני
ראותן
שהשתחוה
יעקב
לעשו.