תנ"ך - ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ: (בראשית פרק לג פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ: (בראשית פרק לג פסוק ו)

טקסט בלבד:

ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין: (בראשית פרק לג פסוק ו)

תיקון קוראים:

ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין: (בראשית פרק לג פסוק ו)

תרגום אונקלוס:
וּקרִיבָא לְחֵינָתָא אִינִין וּבנֵיהוֹן וּסגִידָא :

עין המסורה:
ותשתחוין - ב': בר' לג , ו; לז , ז.

מסורה קטנה:
ותשתחוין - ב'.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ותגשן השפחות הנה וילדיהן - וכתוב ותשתחוין , כי השפחות השתחוו , ולא ילדיהן , כי היה לבני השפחות נפש גבוהה יותר מבני הגבירות. וככה דרך השפלים , שירצו להגביה עצמם , ובני החורים לא יחושו על זה , רק משפילים עצמם , על כן ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו - על לשון זכר , כי בעבור הנקבות לא ישתנה לשון הזכרים - ויוסף הוסיף על כולם , כי הוא נגש תחלה והשתחוה. הרי ראינו מפורש , כי לא היה בלבו של עשו להרע ליעקב , רק לבו טוב עליו , כמו שאומר "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו... וישקהו ויבכו" (לעיל , ד); ועוד דבר לו טוב , בעבור כי הוא עשו רואה בעצמו כי הוא שר וגדול או מלך בהר שעיר , ולמה יקנא באחיו , שהוא רואה אותו שפל ורֹעה צאן , ולא נתקיימה מן הברכה על יעקב?! על כן לא שת לבו. וגם בתחלה בשעת כעסו לא אמר להרגו כי אם אחר מות אביו (ראה בר' כז , מא) , כי הוא היה אוהב אביו בעבור שהוא אהבו , והיה ירא להכעיסו בחייו , ואחר שראה כי התגדל והתגבר , שכח הכל.

ר' יוסף בכור שור:
ותגשן השפחות - באילו אומר: ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין; ולפי שהן שתים ויכול לומר בהן לשון רבים , תלה השתחוואה בהן. בספר הדייקות של אבן פרחון (מחה"ד יא , א) ראיתי , כי משום הכי כתיב באמהות ותשתחוין , ובאחרים כתיב וישתחוו , כי בני השפחות לא השתחוו; נותן טעם לדבר , כי כשראו אמותם משתחוות , אמרו: אמותינו משתחוות כי כן דרכן להשתחוות לכל , אבל אנו לא נשתחווה; ולכך כתב בהן ותשתחוין; אבל בני הגבירות , שראו אמותם משתחוות , השתחוו גם הם , ולכך כתב וישתחוו. ואני אומר: והלא כבר ראו יעקב , שהוא גביר לכולם , שהשתחווה שלש פעמים!? ולכך נראה לי , כי כל מקום שיש שם זכרים ונקיבות , אם מתחיל בנקיבות , ידבר בלשון נקיבה , כמו ותגשן השפחות; ותגש גם לאה; "ותבאנה נערות אסתר וסריסיה" (אס' ד , ד); וכשהוא מתחיל בזכר , מדבר בלשון זכר , כמו ואחר נגש יוסף. וכשהוא מתחיל בלשון נקיבה , פעמים הוא מסיים בלשון זכר , דסליק מינייהו: "ותבאנה נערות... ויגידו לה" (שם); ופעמים דקאי ארישא ומסיים בלשון נקיבה , כי הכא: ותגשן השפחות. ואף בתלמודינו (שבת כ , ב): במה מדליקין ובמה אין מדליקין , וקאי אמאי דסליק מיניה; (שם נא , ב): במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה , יוצא הגמל וכו'. נראה דכולם השתחוו , דאם לא נשתחוו , למה נגשו? [הג"ה]. אבל לאה שהיא יחידה , תלה השתחוואה ברבים. ואחר נגש יוסף ורחל - דרך שָׂרִיות וצנועות להוליך אחד מבניהם לפניהם.

רד"ק:
ותגשן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ותגשן לעשו השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין , וכן עשו לאה וילדיה , ורחל ויוסף , כי כן צוה להם יעקב; או עשו זה מפני ראותן שהשתחוה יעקב לעשו.
ריכוז קישורים