תנ"ך - ויהי׀ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֣י׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ: (בראשית פרק לח פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי׀ כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה־פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ: (בראשית פרק לח פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויהי׀ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ: (בראשית פרק לח פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויהי׀ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ: (בראשית פרק לח פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד אֲתֵיב יְדֵיהּ וְהָא נְפַק אֲחוּהִי וַאֲמַרַת מָא תְקוֹף סַגִּי עֲלָך לְמִתקַף וּקרָא שְׁמֵיהּ פָּרֶץ :

עין המסורה:
ויקרא שמו - ו': ראה בר' כה , כו.

מסורה קטנה:
ויקרא שמו - ו'.

רש"י:
פרצת - חזקת עליך חוזק.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מה פרצת - כאדם שיפרוץ גדר ויצא ממנו; והנה יש עליך משפט זה הפרץ. ואחרים אמרו , שהוא כמו "ופרצת" (בר' כח , יד). והגאון אמר (רס"ג תורה) , כי מה פרצת - כמשמעו , רק עליך פרץ - מגזרת "ויפרץ האיש" (בר' ל , מג)

ר' יוסף בכור שור:
מה פרצת עליך פרץ - שהחזרת אחיך לאחור.

רמב"ן:
מה פרצת - חזקת עליך חוזק; לשון רבנו שלמה. וענין 'פרץ' בכל מקום - נתיצת הגדר ועברו , מן "פרוץ גדרו" (יש' ה , ה); "למה פרצת גדריה" (תה' פ , יג); ולשונם (סוכה כו , א): פרצה קוראה לגנב. אבל יאמר בלשון הקדש על כל עובר גבול הדבר: "ופרצת ימה וקדמה" (בר' כח , יד); "ויפרוץ האיש מאד מאד" (בר' ל , מג); ולכן אמר בכאן , בהיות הראשון כמשיב ידו והוא מהר לצאת: מה פרצת פרץ גדול בגדר למהר לצאת ממנו. ואמר: עליך , כי היה הגדר עליו , והוא כלוא בתוכו , כלומר: מה פרצת פרץ גדול בגדר ויצאת ממנו. ורבי אברהם אמר: מה פרצת עליך - כאדם הפורץ גדר ויצא ממנו , והנה יש עליך משפט זה הפרץ. ואין בזה טעם. ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (הבהיר קצו) יזכיר סוד בשם אלה הילודים; אמרו: איקרי 'זרח' על שם החמה שהיא זורחת תמיד , ו'פרץ' - על שם הלבנה שנפרצת לעתים ונבנית לעתים; והרי פרץ הוא הבכור , וחמה גדולה מן הלבנה?! לא קשיא , דהא כתיב "ויתן יד" (לעיל , כח) , וכתיב "ואחרי כן יצא אחיו" (בר' כה , כו במקום להלן , ל). והנה לדעתם היה שֵם הלבנה לפרץ מפני מלכות בית דויד , והיו תאומים , כי הלבנה מותאמת בחמה , והנה פרץ תאום לזרח הנותן יד , והוא בכור בכח עליון , כמו שאמר "גם אני בכור אתנהו" (תה' פט , כח). וזהו מאמרם בקדוש החדש (ר"ה כה , א): דויד מלך ישראל חי וקים; והמשכיל יבין.

רד"ק:
ויהי כמשיב ידו - בעת שהשיב ידו , דחקו אחיו ויצא , וכן "והיא כפורחת" (בר' מ , י). ותאמר - אמרה המילדת כנגד הילוד: מה מאד פרצת גדר הרחם בדחקך על אחיך ויצאת! עליך פרץ - עליך דין הפרץ הזה , אם מת אחיך בדחקך עליו! ויקרא - יהודה קרא שמו פרץ , לענין מה שאמרה המילדת.
ריכוז קישורים