תנ"ך - ותהר
ותלד
בן
ויקרא
את־שמו
ער:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתַּ֖הַר
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֑ן
וַיִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
עֵֽר:
(בראשית פרק לח פסוק ג)
וַתַּהַר
וַתֵּלֶד
בֵּן
וַיִּקְרָא
אֶת־שְׁמוֹ
עֵר:
(בראשית פרק לח פסוק ג)
ותהר
ותלד
בן
ויקרא
את־שמו
ער:
(בראשית פרק לח פסוק ג)
ותהר
ותלד
בן
ויקרא
את־שמו
ער:
(בראשית פרק לח פסוק ג)
עין המסורה:
ויקרא
את
-
שמו
-
י':
ראה
בר'
לה
,
י.
ויקרא
את
-
שמו
-
ג'
(דמטעין
,
כלומר:
שלושה
פסוקים
בהם
אפשר
לטעות
ולסבור:
ותקרא):
*בר'
לח
,
ג;
שמ'
ב
,
כב;
דה"א
ז
,
כג.
רמב"ן:
ויקרא
את
שמו
ער
-
יהודה
קרא
לבנו
ער
,
מלשון
"עוררה
את
גבורתך"
(תה'
פ
,
ג)
,
ואשתו
קראה
שם
השני
אונן
,
ולא
ספר
הכתוב
למה.
ויתכן
שתקש
בלדתה
,
כי
אֹרַח
נשים
לקרא
שם
בניהם
על
זה
,
כאם
יעבץ
ש"קראה
שמו
יעבץ
לאמר
כי
ילדתי
בעצב"
(דה"א
ד
,
ט)
,
וגם
כן
עשתה
"עטרה...
אם
אונם"
(דה"א
ב
,
כו).
והוא
מלשון
"ויהי
העם
כמתאוננים"
(במ'
יא
,
א);
"מה
יתאונן
אדם
חי"
(איכה
ג
,
לט);
כמו
"בן
אוני"
דרחל
(בר'
לה
,
יח);
ויהודה
לא
הקפיד
לשנות
שמו
כיעקב
אביו.
ובבראשית
רבא
(פה
,
ד)
אמרו:
ער
-
שהוער
מן
העולם;
ולא
שהיתה
זאת
כונת
יהודה
,
אבל
דרשו
,
כי
השמות
יורו
על
העתיד.
רד"ק:
ותהר
עוד
-
לראשון
קרא
שם
יהודה
,
ולשני
קראה
אשתו;
נראה
,
כי
כן
היה
מנהגם.
ולשלישי
היה
לו
ליהודה
לקרא
לו
שם
,
אלא
שהיה
בכזיב
בלדתה
אותו;
לפיכך
אמר
והיה
בכזיב.