רמב"ן:
בת
איש
כנעני
-
אמר
אנקלוס:
"תגרא"
,
כלומר:
איש
סוחר
שבא
לגור
בארץ
בסחורתו.
ודעתו
לומר
כי
בני
יעקב
ישתמרו
מלישא
כנעניות
,
כאשר
צוה
אביהם
יצחק
(בר'
כח
,
א)
,
גם
אברהם
(בר'
כד
,
ג)
,
וכך
הזכירו
בגמרא
במסכת
פסחים
(נ
,
א)
,
והיו
נשיהם
מצריות
עמוניות
ומואביות
ומיוחסי
בני
ישמעאל
ובני
קטורה;
ולכך
ייחד
הכתוב
על
שאול
בן
שמעון
"ושאול
בן
הכנענית"
(בר'
מו
,
י)
,
כי
הוא
לבדו
בהם
,
וגם
שם
דרשו
(ב"ר
פ
,
יא)
,
שהיא
דינה
שנבעלה
לכנעני.
ורבותינו
נחלקו
בדבר
,
אמרו
(שם
פד
,
יט):
רבי
יהודה
אומר:
תאומות
נולדו
עם
השבטים
ונשאום;
רבי
נחמיה
אומר:
כנעניות
היו.
ויתכן
שלא
הקפיד
רבי
נחמיה
בייחוסן
,
לא
נתכון
אלא
לומר
,
שנשאו
מנשי
ארץ
כנען
,
אבל
היו
מן
הגרים
והתושבים
הבאים
מכל
הארצות
,
או
עמוניות
ומואביות
ומיתר
העמים
,
כי
לא
נתכון
,
רק
לחלוק
על
רבי
יהודה
,
שלא
נשאו
אחיותיהם
,
שאחותו
מן
האם
אסורה
לבני
נח;
ולדעת
רבי
יהודה
,
יצטרכו
בני
לאה
לשאת
תאומות
ששה
האחרים
,
והם
ישאו
שלהם.
או
שלא
יודה
רבי
נחמיה
בתאומות
כלל
,
ולא
היתה
לו
בת
זולתי
דינה
,
כמשמע
הכתוב.
ועל
דרך
סברא
,
איננו
נכון
שישאו
כולם
כנעניות
,
שיהיה
בנוחלי
הארץ
מזרע
כנען
העבד
הארור
כמו
מזרעו
של
אברהם
,
והכתוב
צוה
להחרימו
(ראה
דב'
ז
,
ב)
ולא
תהיה
לו
שארית
ופלטה
(ע"פ
עז'
ט
,
יד).
ועל
כל
פנים
זה
האיש
-
תגר
,
כי
למה
יצטרך
הכתוב
לאמר
כי
הוא
כנעני
בייחוסו
,
וכל
אנשי
הארץ
ההיא
כנעניים
הם
,
מן
הפרזי
ומן
החוי
ומן
היבוסי
ואחיהם
,
כי
לכנען
יתייחסו
כלם
,
ועדולם
בארץ
כנען
היא?!
והראוי
היה
שיאמר
'ויקח
שם
יהודה
אשה
ושמה
כך'
,
כאשר
הזכיר
שמות
הנשים
בתמר
(להלן
,
ו)
ונשי
עשו
(בר'
כו
,
לד)
וזולתן.
אבל
פירש
בו
שהוא
תגר
,
שאיננו
מן
הארץ
שהיתה
לחוי
או
לאמורי;
וזה
טעם
וירא
שם
יהודה
בת
איש
כנעני
,
כי
בעבור
אביה
נשאה.
והכתוב
שאמר
"בני
יהודה
ער
ואונן
ושלה
שלשה
נולדו
לו
מבת
שוע
הכנענית"
(דה"א
ב
,
ג)
,
בעבור
היותה
בת
האיש
הנקרא
כנעני
,
תקרא
כן
,
כי
האיש
ההוא
יקרא
להם
'הסוחר'
,
כי
הוא
ידוע
ומובהק
בסחורתו
אשר
בעבורה
גר
שם.
ורבי
אברהם
אמר
(בר'
מו
,
י)
,
כי
בעבור
היות
האשה
הזאת
כנענית
,
ועבר
על
דעת
אבותיו
,
היו
בניה
רעים
ומתו
,
ולכן
הזכירו
הכתוב;
ושאול
לבדו
הזכיר
שהיה
"בן
כנענית"
(בר'
מו
,
י)
,
כי
לא
הוצרך
שם
להזכיר
כן
בשלה.
ואם
כן
יהיה
טעם
וירא
שם
יהודה
-
לומר
,
שראה
אותה
וחשק
בה
,
כענין
"וירא
שם
אשה
בתמנתה"
דשמשון
(צירוף
של
שו'
יד
,
א
וטז
,
א).
ובפרשת
'ויחי
יעקב'
כתב
רבנו
שלמה:
"וישאו
אותו
בניו"
(בר'
נ
,
יג)
-
ולא
בני
בניו
,
שכך
צום:
אל
יטענו
במטתי
אחד
מבניכם
,
לפי
שהם
מבנות
כנען;
ויהיה
זה
,
לפי
ששאול
בן
שמעון
ושלה
בן
יהודה
היו
מבנות
כנען
,
ולכן
הוציא
את
כולם;
אבל
בנוסחאות
שלנו
בבראשית
רבא
(בר"ת
צז
,
לג)
,
מצינו
בכולן:
אחד
מבני
בניכם
,
שיש
בהם
מבנות
כנען.
וכן
תמר
היתה
בת
אחד
מן
הגרים
בארץ
,
לא
בת
איש
כנעני
בייחוסו
,
כי
חלילה
שיהיה
אדֹננו
דוד
ומשיח
צדקנו
,
שיגלה
לנו
במהרה
,
מזרע
כנען
העבד
המקולל!
ורבותינו
אמרו
בתמר
(ב"ר
פה
,
י)
,
שהיתה
בתו
של
שם
,
"והוא
כהן
לאל
עליון"
(בר'
יד
,
יח).
רד"ק:
וירא.
בת
איש
כנעני
-
ולא
נזכר
שמה
אלא
שם
אביה
,
ולא
ידענו
למה.
וכנעני
-
כתרגומו;
סוחר
היה
משאר
האומות
,
והתגורר
שם.
כי
בני
יעקב
נזהרים
היו
מלהתחתן
עם
בנות
כנען
,
כמו
האבות.
כי
שמעון
שלקח
אשה
מבנות
כנען
,
זכרו
לגנאי
והפרידו
מאחיו
,
ואמר
"ושאול
בן
הכנענית"
(בר'
מה
,
י).
ויקחה
-
לקחה
לאשה
ואחר
כן
בא
אליה;
לא
שכב
עמה
דרך
זנות.
ובאמרו
וירא
-
נראה
שהיתה
יפה
,
וישרה
בעיניו.