תנ"ך - ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ: (בראשית פרק לח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ: (בראשית פרק לח פסוק ה)

טקסט בלבד:

ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו: (בראשית פרק לח פסוק ה)

תיקון קוראים:

ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו: (בראשית פרק לח פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וְאוֹסֵיפַת עוֹד וִילֵידַת בַּר וּקרָת יָת שְׁמֵיהּ שֵׁלָה וַהֲוָה בִכזִיב כַּד יְלֵידַת יָתֵיהּ :

עין המסורה:
ותקרא את - שמו - י': ראה בר' ל , יא.

מסורה קטנה:
ותקרא את - שמו - י'; בכזיב - ל'.

רש"י:
והיה בכזיב - שם המקום. ואומר אני: על שם שפסקה מלדת נקרא כזיב , לשון "היה תהיה כמו אכזב" (יר' טו , יח); "אשר לא יכזבו מימיו" (יש' נח , יא); ואם לא כן , מה בא להודיענו? בבראשית רבה ראיתי (ב"ר פה , ד): ותקרא שמו שלה (... בכזיב) - פסקת.

רשב"ם:
והיה בכזיב יהודה , ושם נולד לו בן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בכזיב - שם מקום.

ר' יוסף בכור שור:
והיה בכזיב בלדתה אותו - נותן טעם שכתב ותקרא את שמו שלה: ולכך קראה היא שמו ולא הוא , שהוא לא היה שם. וגם יש לפרש , כי על שם חבליה נקראו בניה: הראשון קרא "ער" (לעיל , ד) - כלומר: לא ישנתי הלילה על חבליה , אלא הייתי ער; וקרא שמו 'ער'; והשיני "אונן" (לעיל , ד) - שהיה בוכה ואונן על חבליה; וזה שלה - כלומר: מזה היה כל הצער שלה , לפי שהיה בכזיב בשעת לידה.

רמב"ן:
ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב - כתב רבנו שלמה: אומר אני על שפסקה מלדת נקרא 'כזיב' , לשון "היה תהיה לי כמו אכזב" (יר' טו , יח) , שאם לא כן , מה בא להודיענו? ולא ידעתי למה יקרא שם המקום על זה , ואין במאורע ההוא כל חדש?! כי די לה שתלד שלשה בנים , ובעת לדתה לא נודע אם פסקה או תוליד אחרי כן , רק בעת מותה יִוָּדַע הדבר. ויש אומרים (רד"ק) , כי היה דרכם שיקרא האב שם הבכור , ותקרא האם שם השני , על כן הראשון "ויקרא את שמו" (לעיל , ג) , והשני - "ותקרא" (לעיל , ד) , ואמר בשלישי ותקרא , כי יהודה היה בכזיב בלדתה אותו , ואיננו שָם שיקרא לו שֵם. ואין בזה טעם או ריח! ודעת רבי אברהם , שיספר הכתוב אנה נולדו , ואמר בלדתה אותו , כאלו אמר 'בלדתה אותם' , כי במקום אחד נולדו כלם. ועל דעתי: שלה - לשון דבר הפוסק והכוזב , וכן "לא תשלה אותי" (מ"ב ד , כח); אמר בו התרגום: "לא תכדב פתגמך באמתך" (ת"י שם , טז). ואולי יתיחס ללשון "שגגה" (במ' טו , כה): "שלו" (ת"א) , כי השוגג כוזב במחשבתו , ואמר הכתוב כי קראתו שלה על שם המקום , כי היה בכזיב בלדתה אותו; כדרך "והיה הנערה" (בר' כד , יד); וזה מאמרם בבראשית רבא (פה , ד): פסקת.

רד"ק:
ותהר עוד - לראשון קרא שם יהודה , ולשני קראה אשתו; נראה , כי כן היה מנהגם. ולשלישי היה לו ליהודה לקרא לו שם , אלא שהיה בכזיב בלדתה אותו; לפיכך אמר והיה בכזיב.

רלב"ג - ביאור המילות:
בכזיב - שם מקום. והנה ספר שהוא היה בכזיב בלדתה אותו , לפי שאלו היה יהודה שָם , היה קורא שֵם לבנו , לא אמו , כי כבר קרא הוא שֵם לראשון , והיא לשני , והיה ראוי שיקרא הוא שֵם לשלישי.
ריכוז קישורים