תנ"ך - ושם
אתנו
נער
עברי
עבד
לשר
הטבחים
ונספר־לו
ויפתר־לנו
את־חלמתינו
איש
כחלמו
פתר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׁ֨ם
אִתָּ֜נוּ
נַ֣עַר
עִבְרִ֗י
עֶ֚בֶד
לְשַׂ֣ר
הַטַּבָּחִ֔ים
וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ
וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ
אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ
אִ֥ישׁ
כַּחֲלֹמ֖וֹ
פָּתָֽר:
(בראשית פרק מא פסוק יב)
וְשָׁם
אִתָּנוּ
נַעַר
עִבְרִי
עֶבֶד
לְשַׂר
הַטַּבָּחִים
וַנְּסַפֶּר־לוֹ
וַיִּפְתָּר־לָנוּ
אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ
אִישׁ
כַּחֲלֹמוֹ
פָּתָר:
(בראשית פרק מא פסוק יב)
ושם
אתנו
נער
עברי
עבד
לשר
הטבחים
ונספר־לו
ויפתר־לנו
את־חלמתינו
איש
כחלמו
פתר:
(בראשית פרק מא פסוק יב)
ושם
אתנו
נער
עברי
עבד
לשר
הטבחים
ונספר־לו
ויפתר־לנו
את־חלמתינו
איש
כחלמו
פתר:
(בראשית פרק מא פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וְתַמָן
עִמַנָא
עוֹלֵים
עִברַי
עַבדָּא
לְרַב
קָטוֹלַיָא
וְאִשׁתַּעִינָא
לֵיהּ
וּפַשַׁר
לַנָא
יָת
חֶלמַנָא
גְּבַר
כְּחֶלמֵיהּ
פַּשַׁר
:
עין המסורה:
ושם
-
ה'
ראשי
פסוקים:
*בר'
מא
,
יב;
במ'
יג
,
לג;
ש"א
כא
,
ח;
ש"ב
כ
,
א;
דה"ב
כח
,
ט.
פתר
-
ד'
(ב'
בקמץ
וב'
בפתח):
בר'
מ
,
טז
,
כב;
מא
,
יב
,
יג.
מסורה גדולה:
ושם
ה'
ראש'
פסוק'
ושם
אתנו
ושם
ראינו
ושם
איש
מעבדי
ושם
נקרא
ושם
היה
נביא.
רש"י:
נער
עברי
עבד
-
ארורים
הרשעים
,
שאין
טובתם
שלימה.
מזכירו
בלשון
בזיון:
נער
-
שוטה
,
ואין
ראוי
לגדולה;
עברי
-
אפילו
לשונינו
אינו
מכיר;
עבד
-
וכתוב
היה
בנימוסי
מצרים
שאין
עבד
מולך
ולא
לובש
בגדי
שרים
(ראה
ב"ר
פט
,
ז).
איש
כחלומו
-
לפי
החלום
וקרוב
לעניינו.
רשב"ם:
איש
כחלומו
פתר
-
כמשמעות
חלומו
פתר.
וגם
כמו
שפתר
לנו
כן
היה
,
ויהי
כאשר
פתר
וגו'
,
אותי
השיב
המלך
על
כני.
רמב"ן:
איש
כחלומו
-
לפי
החלום
וקרוב
לעניינו;
לשון
רבנו
שלמה.
ויותר
נכון
שיאמר
,
כי
לכל
אחד
ממנו
פתר
כאשר
היה
אמתת
חלומו
העתיד
לבא
לו
,
כי
כאשר
פתר
,
כן
היה
לנו;
וכן
"איש
אשר
כברכתו
ברך
אותם"
(בר'
מט
,
כח)
-
כברכה
הבאה
אליו.
ועל
דעתי
אין
צורך
,
אבל
אומר:
איש
את
חלומו
פתר
לנו
,
ויהי
כאשר
פתר
לכל
אחד
,
כן
בא
והגיע
אלינו;
הגיד
כי
היו
חלומות
שונים
ולהם
פתרונים
שונים
,
כאשר
יפרש
,
שלא
יחשב
,
שחלום
אחד
חלמו
שניהם
ופתרון
אחד
להם.
וכן
לדעתי
"איש
כברכתו"
,
שלא
ברך
אותם
ברכה
שוה
לכולם
,
אלא
ברכה
מיוחדת
לכל
אחד
,
כאשר
פירש
ואמר
לו.
רד"ק:
ושם.
נער
-
לפי
שהיה
משרת
אותם
במשמר
אמר
כן
(ראה
בר'
מ
,
ד);
ואמר:
עבד
לשר
הטבחים
,
לפי
שהיה
יודע
בעברו
,
ושישאלהו
הקורא
אותו
שם
בשמו.
איש
כחלומו
-
חסר
למ"ד
השמוש
,
רוצה
לומר:
'לאיש
כחלומו'
,
כלומר:
לכל
אחד
פתר
כענין
חלומו
,
זה
למשקה
וזה
למאכל.