תנ"ך - ויאמר
פרעה
אל־יוסף
אני
פרעה
ובלעדיך
לא־ירים
איש
את־ידו
ואת־רגלו
בכל־ארץ
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֧אמֶר
פַּרְעֹ֛ה
אֶל־יוֹסֵ֖ף
אֲנִ֣י
פַרְעֹ֑ה
וּבִלְעָדֶ֗יךָ
לֹא־יָרִ֨ים
אִ֧ישׁ
אֶת־יָד֛וֹ
וְאֶת־רַגְל֖וֹ
בְּכָל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
(בראשית פרק מא פסוק מד)
וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה
אֶל־יוֹסֵף
אֲנִי
פַרְעֹה
וּבִלְעָדֶיךָ
לֹא־יָרִים
אִישׁ
אֶת־יָדוֹ
וְאֶת־רַגְלוֹ
בְּכָל־אֶרֶץ
מִצְרָיִם:
(בראשית פרק מא פסוק מד)
ויאמר
פרעה
אל־יוסף
אני
פרעה
ובלעדיך
לא־ירים
איש
את־ידו
ואת־רגלו
בכל־ארץ
מצרים:
(בראשית פרק מא פסוק מד)
ויאמר
פרעה
אל־יוסף
אני
פרעה
ובלעדיך
לא־ירים
איש
את־ידו
ואת־רגלו
בכל־ארץ
מצרים:
(בראשית פרק מא פסוק מד)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
פַּרעֹה
לְיוֹסֵף
אֲנָא
פַרעֹה
וּבָר
מִמֵימְרָך
לָא
יְרִים
גְּבַר
יָת
יְדֵיהּ
לְמֵיחַד
זֵין
וְיָת
רַגלֵיהּ
לְמִרכַּב
עַל
סוּסיָא
בְּכָל
אַרעָא
דְמִצרָיִם
:
עין המסורה:
בכל
-
ארץ
מצרים
-
י"ח
בתורה:
ראה
לעיל
,
יט.
רש"י:
אני
פרעה
-
שיש
בידי
יכולת
לגזור
גזרות
על
מלכותי
,
ואני
גוזר
שלא
ירים
איש
את
ידו
בלעדיך
-
שלא
ברשותך.
[דבר
אחר:
אני
פרעה
-
אני
אהיה
מלך
,
ובלעדיך
וגו'
,
וזהו
דוגמת:
"רק
הכסא"
(לעיל
,
מ)].
את
ידו
ואת
רגלו
-
כתרגומו.
רשב"ם:
אני
פרעה
-
אני
מלך;
וזהו
"רק
הכסא
אגדל
ממך"
(לעיל
,
מ).
לא
ירים
איש
את
ידו
-
לעשות
שררה
,
כמו
שכתוב
בירבעם
"אשר
הרים
יד
במלך"
(מ"א
יא
,
כז)
-
רמה
ידו
ושררתו
על
ידי
המלך
שלמה
,
כמו
שכתוב
שם
"ויפקידהו
לכל
סבל
בית
יוסף"
(שם
,
כח).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
אני
פרעה
-
אני
לבדי
המלך
,
ואין
אדם
במצרים
שהוא
ברשותו
זולתך.
וטעם
רגלו
-
שאין
לו
רשות
ללכת;
או
על
דרך
משל
,
והוא
הנכון.
רד"ק:
ויאמר.
אני
פרעה
-
אע"פ
שאני
מלך
,
בלא
רשותך
לא
ירים
איש
את
ידו
ואת
רגלו
לכל
דבר.
רלב"ג - ביאור המילות:
את
ידו
ואת
רגלו
-
רוצה
לומר
,
שלא
יעשו
דבר
ולא
ילכו
למקום
,
אם
לא
ברשותך;
והרצון
בו
,
שאתה
תמשול
בהנהגתם
בכללה;
ואמר
שלא
ירים
איש
מבלעדיו
את
ידו
ואת
רגלו
-
על
צד
ההפלגה.
או
יהיה
פירושו
כדברי
המתרגם
,
כי
במצרים
לא
יהיה
רשות
לאדם
לרכוב
על
סוס
,
אם
לא
ירשהו
המלך
על
זה
,
אבל
הם
כלם
רוכבים
על
חמורים.
והיה
זה
כן
,
כי
לרוב
הִמָּצֵא
הסוסים
שם
,
לא
יוכר
בין
השרים
והעבדים
,
אם
יהיה
רשות
לכלם
לרכב
על
סוס.
וכן
העניין
בבגדי
שש
,
כי
הם
נמצאים
שם
מאד.