תנ"ך - ויקרא
פרעה
שם־יוסף
צפנת
פענח
ויתן־לו
את־אסנת
בת־פוטי
פרע
כהן
אן
לאשה
ויצא
יוסף
על־ארץ
מצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרָ֨א
פַרְעֹ֣ה
שֵׁם־יוֹסֵף֘
צָֽפְנַ֣ת
פַּעְנֵחַ֒
וַיִּתֶּן־ל֣וֹ
אֶת־אָֽסְנַ֗ת
בַּת־פּ֥וֹטִי
פֶ֛רַע
כֹּהֵ֥ן
אֹ֖ן
לְאִשָּׁ֑ה
וַיֵּצֵ֥א
יוֹסֵ֖ף
עַל־אֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם:
(בראשית פרק מא פסוק מה)
וַיִּקְרָא
פַרְעֹה
שֵׁם־יוֹסֵף
צָפְנַת
פַּעְנֵחַ
וַיִּתֶּן־לוֹ
אֶת־אָסְנַת
בַּת־פּוֹטִי
פֶרַע
כֹּהֵן
אֹן
לְאִשָּׁה
וַיֵּצֵא
יוֹסֵף
עַל־אֶרֶץ
מִצְרָיִם:
(בראשית פרק מא פסוק מה)
ויקרא
פרעה
שם־יוסף
צפנת
פענח
ויתן־לו
את־אסנת
בת־פוטי
פרע
כהן
אן
לאשה
ויצא
יוסף
על־ארץ
מצרים:
(בראשית פרק מא פסוק מה)
ויקרא
פרעה
שם־יוסף
צפנת
פענח
ויתן־לו
את־אסנת
בת־פוטי
פרע
כהן
אן
לאשה
ויצא
יוסף
על־ארץ
מצרים:
(בראשית פרק מא פסוק מה)
תרגום אונקלוס:
וּקרָא
פַרעֹה
שׁוֹם
יוֹסֵף
גֻּברָא
דְמִטַמרָן
גַּליָן
לֵיהּ
וִיהַב
לֵיהּ
יָת
אָסְנַת
בַּת
פּוֹטִיפֶרַע
רַבָּא
דְאוֹן
לְאִתּוּ
וּנפַק
יוֹסֵף
שַׁלִיט
עַל
אַרעָא
דְמִצרָיִם
:
מסורה קטנה:
צפנת
-
ל';
פענח
-
ל';
(פוטי
פרע)
-
תרתין
מלין
כת';
אן
-
ב'
חס'.
רש"י:
צפנת
פענח
-
מפרש
הצפונות;
ואין
לפענח
דמיון
במקרא.
פוטיפרע
(בנוסחנו:
פוטי
פרע)
-
הוא
"פוטיפר"
(בר'
לט
,
א);
ונקרא
שמו
פוטיפרע
-
על
שם
שנסתרס
מאליו
,
לפי
שלקח
את
יוסף
למשכב
זכור
(ראה
סוטה
יג
,
ב).
רשב"ם:
צפנת
פענח
-
כתרגומו
,
ולשון
מצרים
הוא.
וכן
היה
דרכם
לקרוא
לאדם
בשעה
שממנים
אותו
על
ביתם
שם
הראוי
,
וכן
"ויקרא
משה
להושע
בן
נון
יהושוע"
(במ'
יג
,
טז)
-
כשנעשה
משרתו;
וכן
"ויקרא
לדניאל
בל
טשצר"
(ראה
דנ'
א
,
ז)
,
כדכתיב
"די
שם
שמיה
בל
טשצר
כשם
אלהיה"
(ראה
דנ'
ד
,
ה).
פוטיפרע
-
אין
זה
"פוטיפר"
(בר'
לט
,
א)
לפי
הפשט.
כהן
און
-
שר
של
אותה
העיר
,
כדכתיב
"ובני
דוד
כהנים
היו"
(ש"ב
ח
,
יח)
-
שלטונים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
צפנת
פענח
-
אם
זאת
המלה
מצרית
,
לא
ידענו
פירושה;
ואם
היא
מתורגמת
,
לא
ידענו
שם
יוסף.
ויהי
פירוש
פענח
-
כאשר
תרגם
המתרגם
ארמית;
והיא
מלה
מרובעת.
כהן
און
-
עובד
השם
או
עבודה
זרה
,
כי
אין
'כהן'
בכל
המקרא
כי
אם
משרת
,
על
דעתי.
ויצא
יוסף
-
יצא
שמו
,
כטעם
"ויצא
לך
שם"
(יח'
טז
,
יד).
או:
יצא
ועבר
בכל
מקום
,
והכריזו
עליו
כדי
שיכירוהו.
ר' יוסף בכור שור:
ויקרא
פרעה
שם
יוסף
צפנת
פענח
-
מפענח
הצפונות.
כי
כן
דרך
המלכים
לשנות
שם
עבדיהם
,
לפי
שקשה
להם
לשון
העברי
,
כמו
שעשה
נבוכד
נצר
לדניאל
,
שקראו
'בלשצאר'
,
ולחנניה
משאל
ועזריה
-
'מישך
שדרך
ועבד
נגו'
(ראה
דנ'
א
,
ז).
אסנת
בת
פוטיפרע
-
ופוטיפרע
ו"פוטיפר"
(בר'
לט
,
א)
אחד
הם;
ומרוב
חכמה
לקח
יוסף
את
בת
פוטיפרע
,
לפי
שקנאוהו
לעבד
,
ואם
היה
יוסף
או
בניו
יורד
מגדולתו
,
יאמר
פוטיפרע
או
בניו
כי
עבדיו
הם
,
אם
לקח
אשה
אחרת;
אבל
השתא
,
שלקח
בתו
,
לא
יהיה
רוצה
שיהיו
בני
בתו
עבדים
,
וכן
בניו
על
בני
אחותם.
רמב"ן:
צפנת
פענח
-
אמר
רבי
אברהם
,
כי
היא
מלה
מצרית
לא
ידענו
פירושה
,
ואם
מתורגמת
-
לא
ידענו
שם
יוסף.
ועל
דעת
הראשונים
,
שאומרים
'המפענח
נעלמים'
(בברכת
השיר)
,
יתכן
שקרא
לו
שם
נכבד
בלשון
ארצו
,
כי
שאל
לו.
או
שהיה
המלך
יודע
שפת
ארץ
כנען
הקרובה
אליו
,
וענינו:
צְפוּנה
מגלה;
וכן
בתו
קראה
שם
משה
רבינו
בלשון
עמו
מן
"משיתיהו"
(שמ'
ב
,
י).
ואל
תשומם
בעבור
שיקראוהו
ספרי
המצרים
'מוניוס'
,
כי
יְשַנוּ
השמות
ללשון
מובן
או
מורגל
להם
,
כאשר
יעשה
התרגום
בקצתם
,
כגון
"בין
קדש
ובין
שור"
(בר'
כ
,
א):
"בין
רקם
ובין
חגרא"
(ת"א)
,
וכן
בהרבה
מן
השמות
,
ובקצתם
לא
ישנה
דבר
,
כאשר
עשה
ב"סיחון
מלך
חשבון"
וב"עוג
מלך
הבשן"
וזולתם
הרבה;
וזה
לפי
מה
שהיו
נקראים
בלשון
הארמית
בדורו.
וכן
עשו
הנוצרים
וכל
המעתיקים.
בת
פוטיפרע
(בנוסחנו:
פוטי
פרע)
כהן
און
-
הוא
"פוטיפר"
(בר'
לט
,
א)
,
ונקרא
פוטיפרע
על
שם
שנסתרס
מאליו
,
לפי
שלקח
יוסף
למשכב
זכור;
לשון
רבנו
שלמה
,
והוא
מדרש
רבותינו
(ב"ר
פו
,
ג).
והוצרך
ממנו
רבנו
שלמה
לומר
(בפירושו
לבר'
מז
,
כב)
,
כי
כל
'כהן'
-
משרת
לאלהות
,
חוץ
מזה
שהוא
לשון
גדולה
,
שהרי
שר
הטבחים
היה;
וכן
"כהן
מדין"
(שמ'
ב
,
טז).
ואני
אומר
,
כי
לדברי
רבותינו
היה
פוטיפר
שר
לפרעה
,
וכאשר
נסתרס
בגופו
והכירו
בו
וקראוהו
'פוטיפרע'
,
נתבייש
בדבר
ופירש
משררתו
,
והכניס
עצמו
בבית
עבודה
זרה
ונעשה
כומר
לעבודה
זרה
,
כי
כן
מנהג
הנכבדים;
ואפשר
שהיה
און
שם
לאלוהו;
וכן
"כהן
מדין"
-
כומר
,
כמו
שאמרו
(סנה'
פב
,
ב)
ביתרו
,
שהיה
מפטם
עגלים
לעבודה
זרה.
והאמת
,
כי
לשון
'כהונה'
-
שֵרוּת
,
אבל
לא
לאלהות
בלבד
,
כי
הנה
"ובני
דוד
כהנים
היו"
(ש"ב
ח
,
יח)
,
ובמקומו
בדברי
הימים
"ובני
דוד
הראשונים
ליד
המלך"
(דה"א
יח
,
יז);
וכן
"מוליך
כהנים
שולל"
(איוב
יב
,
יט)
-
שרים
משרתי
המלך;
וכן
"יכהן
פאר"
(יש'
סא
,
י)
-
יתלבש
פאר
ככהן
העובד
,
שיעשו
לו
בגדים
שלא
כשאר
העם
,
"לכבוד
ולתפארת"
(שמ'
כח
,
ב);
וכן
"ומיודעיו
וכהניו"
(מ"ב
י
,
יא)
-
ראשי
משרתיו.
רד"ק:
ויקרא.
צפנת
פענח
-
לשון
מצרי
הוא
,
כמו
שקרא
נבוכד
נצר
לדניאל
וחבריו
שֵם
בלשון
ארמי
(ראה
דנ'
א
,
ז).
והמפרשים
פרשו
(ראה
רס"ג
תורה;
רש"י)
,
שהוא
לשון
הקדש;
ותימה
הוא
,
איך
קרא
לו
פרעה
שם
בלשון
הקדש.
ויצא
יוסף
על
ארץ
מצרים
-
יצא
להחזיק
בממשלתו
שנתן
לו
פרעה.
רלב"ג - ביאור המילות:
צפנת
פענח
-
הוא
,
לפי
מה
שאחשוב
,
שם
שהיה
מורה
על
רוב
הבינה
והחכמה
וידיעת
סודות
המציאות.
או
היה
שֵׁם
אלהי
פרעה
כן
,
כמו
שׁשָׂם
נבוכדנצר
שֵׁם
דניאל
כשם
אלהיו
(ראה
דנ'
ד
,
ה).
והביאור
הראשון
הוא
יותר
נאות.
כהן
און
-
אדון
און
,
כטעם
"ובני
דוד
כהנים
היו"
(ש"ב
ח
,
יח).
פוטי
פרע
-
אמרו
ז"ל
(ב"ר
פו
,
ג)
,
שהוא
פוטיפר
אדניו.
ויצא
יוסף
על
ארץ
מצרים
-
רוצה
לומר
,
שכבר
רכב
במרכבת
המשנה
ויצא
על
ארץ
מצרים
,
ואז
חלקו
לו
כבוד
כולם
,
ונתברר
להם
שהוא
עליהם
,
ושהוא
משנה
למלך.
והנה
דברי
זה
הספור
מבוארים.
(שמונה
תועלות
לפרשת
'מקץ'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).
(חלק
שני:)
"ויוסף
בן
שלשים
שנה"
וגו'
(מא
,
מו)
עד
סוף
הפרשה
(בר'
מד
,
יז).