תנ"ך - והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (בראשית פרק מא פסוק נו)

טקסט וניקוד:

וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (בראשית פרק מא פסוק נו)

טקסט בלבד:

והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים: (בראשית פרק מא פסוק נו)

תיקון קוראים:

והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים: (בראשית פרק מא פסוק נו)

תרגום אונקלוס:
וְכַפנָא הֲוָה עַל כָּל אַפֵּי אַרעָא וּפתַח יוֹסֵף יָת כָּל אוֹצְרַיָא דִבהוֹן עֲבוּרָא וְזַבֵּין לְמִצרָאֵי וּתקֵיף כַּפנָא בְּאַרעָא דְמִצרָיִם :

עין המסורה:
על כל - פני - ב': בר' מא , נו; דה"א ה , י. על כל - פני - ד' (בלישנא): בר' יט , כח; מא , נו; יח' לד , ו; דה"א ה , י. ויחזק - ה"י: בר' מא , נו; *שמ' ז , יג , כב; ח , טו; ט , לה; ש"א יז , נ; ש"ב יג , יד; יח , ט; כד , ד; מ"א טז , כב; מ"ב כה , ג; יש' לט , א; יר' נב , ו; דה"ב ח , ג; כז , ה.

מסורה קטנה:
על כל - פני - ד'; ויחזק - ה"י.

רש"י:
על כל פני הארץ - מי הם 'פני הארץ'? אילו העשירים (ראה ב"ר צא , ה). את כל אשר בהם - כתרגומו: "די בהון עיבורא" וישבר למצרים - 'שבר' - לשון 'מכר' ולשון 'קניין' משמש; כאן הוא 'מכר' , "שברו לנו מעט אוכל" (בר' מג , ב) - לשון 'קניין'. ואל תאמר: אינו כי אם בתבואה; שאף ביין וחלב מצינו: "שברו בלא כסף" וגו' (יש' נה , א).

רשב"ם:
וישבר - לשון 'קניין מאכל ומשתה' , כדכתיב "לכו שברו ואכלו... בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב" (יש' נה , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויפתח יוסף את כל האוצרות שהיו עמם. וישבר למצרים - פירושו: ונתן שבר למצרים. וטעמו: קניין.

רמב"ן:
וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ - יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ , לא כאשר צעקו אל פרעה מיד (ראה לעיל , נה) , כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט , והוא רצה שלא ישאר להם כלום. וזה טעם והרעב היה על פני כל (בנוסחנו: כל פני) הארץ , כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על פני כל הארץ , ועוד חזר לבאר , שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד; או שיפליג הכתוב לומר , שהיה רעב של מהומה (ראה ב"ר כה , ג).

רד"ק:
והרעב. ויפתח יוסף את כל אשר בהם - פתח כל האוצרות שבהם תבואה. וישבור למצרים - תחלה מכר להם , עד שנודע בארצות כי במצרים תבואה , ומכר גם להם. ולשון 'שבר' מבנין ה'קל' נופל על המוכר ועל הקונה , כי הפעולה בזה על שם התבואה , שנקראת "שבר" (בר' מב , א) , לפי שהיא שוברת הרעב , על דרך "ישברו פראים צמאם" (תה' קד , יא). והנה המוכר נותן השבר והקונה לוקח השבר , והנה הפעולה על שניהם. אבל בניין 'הפעיל' ממנו , אינו נופל אלא על המוכר , לפי שהפעולה יוצאת מאתו (ראה בר' מב , ו). ובנין 'הפעיל' ברוב הוא יוצא. ויחזק הרעב - משבאו הארצות לקנות , לפיכך אמר אחריו "וכל הארץ" (להלן , נז); כי לפי שרבו הקונים , חזק הרעב במצרים , כי לא היו מוכרים להם אלא בצמצום , מפני שהיה צריך גם כן למכור לשאר ארצות; ומפני זמן הרעב , שיהיה ארוך.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויפתח יוסף את כל אשר בהם - רוצה לומר , שהוא פתח בכל ערי מצרים כל האוצרות שהיה בהם בר , למכר למצרים. וישבור למצרים - הוא מעניין 'מכר'. או רוצה לומר , שנתן להם שבר , והוא התבואה , כטעם "כי יש שבר במצרים" (בר' מב , א); "שבר רעבון בתיכם" (שם , יט).
ריכוז קישורים