תנ"ך - ויהי
בבקר
ותפעם
רוחו
וישלח
ויקרא
את־כל־חרטמי
מצרים
ואת־כל־חכמיה
ויספר
פרעה
להם
את־חלמו
ואין־פותר
אותם
לפרעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֤י
בַבֹּ֙קֶר֙
וַתִּפָּ֣עֶם
רוּח֔וֹ
וַיִּשְׁלַ֗ח
וַיִּקְרָ֛א
אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י
מִצְרַ֖יִם
וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ
וַיְסַפֵּ֨ר
פַּרְעֹ֤ה
לָהֶם֙
אֶת־חֲלֹמ֔וֹ
וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר
אוֹתָ֖ם
לְפַרְעֹֽה:
(בראשית פרק מא פסוק ח)
וַיְהִי
בַבֹּקֶר
וַתִּפָּעֶם
רוּחוֹ
וַיִּשְׁלַח
וַיִּקְרָא
אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם
וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ
וַיְסַפֵּר
פַּרְעֹה
לָהֶם
אֶת־חֲלֹמוֹ
וְאֵין־פּוֹתֵר
אוֹתָם
לְפַרְעֹה:
(בראשית פרק מא פסוק ח)
ויהי
בבקר
ותפעם
רוחו
וישלח
ויקרא
את־כל־חרטמי
מצרים
ואת־כל־חכמיה
ויספר
פרעה
להם
את־חלמו
ואין־פותר
אותם
לפרעה:
(בראשית פרק מא פסוק ח)
ויהי
בבקר
ותפעם
רוחו
וישלח
ויקרא
את־כל־חרטמי
מצרים
ואת־כל־חכמיה
ויספר
פרעה
להם
את־חלמו
ואין־פותר
אותם
לפרעה:
(בראשית פרק מא פסוק ח)
תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה
בְצַפרָא
וּמִטָרְפָא
רוּחֵיהּ
וּשׁלַח
וּקרָא
יָת
כָּל
חָרָשֵׁי
מִצרַיִם
וְיָת
כָּל
חַכִּימַהָא
וְאִשׁתַּעִי
פַרעֹה
לְהוֹן
יָת
חֶלמֵיהּ
וְלֵית
דְּפָשַׁר
יָתְהוֹן
לְפַרעֹה
:
עין המסורה:
ותפעם
-
ב':
בר'
מא
,
ח;
דנ'
ב
,
ג.
אותם
-
ל"ט
מלא
בתורה:
בר'
מא
,
ח;
מט
,
כח
,
כט;
נ
,
כא;
שמ'
יד
,
ט;
כט
,
ג;
וי'
י
,
ב;
יד
,
ו;
טו
,
י
,
כט;
יז
,
ה;
כב
,
טז;
כג
,
מג;
כד
,
ו;
כה
,
נה;
במ'
ד
,
יב
,
יט
,
כג
,
מט;
ה
,
ד;
ו
,
כ;
ז
,
ג
,
ה
,
ו;
כה
,
ד
,
יז;
דב'
א
,
טו;
ג
,
ו
,
כח;
ט
,
כח;
י
,
טו;
יב
,
כט;
יח
,
יב
,
יד;
כו
,
טז;
כז
,
ד
,
כו;
לא
,
ז
,
י.
מסורה קטנה:
ותפעם
-
ב';
פותר
-
ל'
מל';
אותם
-
ל"ט
מל'
בתו'.
רש"י:
ותפעם
רוחו
-
"ומטרפא
רוחיה"
(ת"א)
,
מקַשְקשת
בתוכו
כפעמון.
ובנבוכד
נצר
הוא
אומר:
"ותתפעם
רוחו"
(דנ'
ב
,
א)
-
לפי
שהיו
שם
שתי
פעימיות:
שכחת
החלום
והעלמת
פתרונו.
חרטומי
-
הנחרים
בטימי
מתים
,
ששואלים
בעצמות;
'טימי'
-
הוא
'עצמות'
בלשון
ארמי;
ובמשנה
(אהלות
יז
,
ג):
בית
שהוא
מלא
טמיא
-
מלא
עצמות.
ואין
פותר
אותם
לפרעה
-
פותרים
היו
אותם
,
אבל
לא
לפרעה
,
שלא
היה
קולן
נכנס
באזניו
,
לא
היה
לו
קורת
רוח
בפתרונם;
שהיו
אומרים:
שבע
בנות
אתה
מוליד
,
שבע
בנות
אתה
קובר
(ראה
ב"ר
פט
,
ו).
רשב"ם:
ותפעם
רוחו
-
נתחלפה
דעתו;
'טרישפשא'
בלעז;
וחשב
לבקר
ולדעת
הפתרון
,
וכן
בדניאל
"ויאמר
להם
המלך
חלום
חלמתי
ותפעם
רוחי
לדעת
את
החלום"
(דנ'
ב
,
ג).
ואין
פותר
אותו
דברים
המתיישבים
לפרעה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ותפעם
רוחו
-
מבניין
'נפעל'
,
כמו
"נפעמתי
ולא
אדבר"
(תה'
עז
,
ה).
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'פעם')
,
שהכל
מן
"הֹלֶם
פעם"
(יש'
מא
,
ז)
,
והטעם
,
שהרוח
דומה
לגוף
המוכה.
חרטומי
-
מלה
מרובעת
,
ויתכן
להיותה
ארמית
או
מצרית;
והם
חכמי
התולדת.
ואת
כל
חכמיה
-
במזלות
ופתרון
חלומות.
ר' יוסף בכור שור:
ותפעם
רוחו
-
היה
מכה
לבו
בקרבו
,
כמו
"מחזיק
פטיש
את
הולם
פעם"
(ראה
יש'
מא
,
ז);
ובנבוכד
נצר
נאמר
"ותתפעם
רוחו"
(דנ'
ב
,
א)
-
שנעלם
ממנו
חלום
ופתרון.
ואין
פותר
אותם
-
סבורין
היו
שהם
שני
חלומות.
לפרעה
-
על
דעתו
ולרצונו
,
כל
מה
שהיו
אומרים
נראה
בעיניו
דברי
הבאי.
רמב"ן:
וטעם
וייקץ
פרעה
והנה
חלום
-
הנה
חלום
שלם
לפניו;
לשון
רבנו
שלמה.
ולפי
דעתי
,
ירמוז
כי
עמד
על
מטתו
מקיץ
,
מחשב
בחלומו
אולי
יראה
עוד
דבר
פעם
שלישית
,
וכאשר
עמד
בבקר
ולא
חלם
עוד
,
נפעם
רוחו;
וזה
טעם
ויהי
בבקר
ותפעם
רוחו;
אבל
בנבוכדנצר
אמר
"ותתפעם
רוחו
ושנתו
נהיתה
עליו"
(דנ'
ב
,
א)
,
כי
גם
בלילה
לא
שכב
לבו
(ע"פ
קה'
ב
,
כג).
והזכיר
ויקץ
פרעה
-
מן
העניין
הנזכר
ב'ספר
השינה'
,
כי
חלום
שיחלום
אחריו
חלום
אחר
מעניין
אחר
בשנתו
,
איננו
מתקיים
,
על
כן
אמר
,
כי
כאשר
הקיץ
נהיה
החלום
,
וחשב
בו
עד
הבקר
,
אולי
ישתלש
חלומו
כאשר
נשנה.
והנה
פרעה
עצמו
הכיר
כי
עניין
אחד
הוא
,
ולכך
הזכיר
והנה
חלום
,
וכן
אמר
"חלום
חלמתי
ופותר
אין
אותו"
(להלן
,
טו)
,
ולא
הזכיר
'חלומות';
וזה
טעם
"וארא
בחלומי"
(להלן
,
כב).
אבל
הכתוב
הזכיר
"ואין
פותר
אותם
לפרעה"
(להלן
,
ח)
,
לומר
,
שאין
פותר
אפילו
האחד
מהם.
רד"ק:
ויהי
בבקר.
ותפעם
רוחו
-
נשברה
רוחו
מדאגתו
על
החלום
,
כי
ראה
חלום
על
דרך
אחת
,
והוא
חלוק
במראה;
ונבהל
על
פתרונו.
וישלח
ויקרא
-
קרא
להם
על
ידי
שלוחיו.
ואין
פותר
אותם
-
מהם
,
כמו
"הם
יצאו
את
העיר"
(בר'
מד
,
ד).
רלב"ג - ביאור המילות:
ותפעם
רוחו
-
מרוב
המבוכה
היתה
נוטה
מחשבתו
פעם
לדבר
אחד
ופעם
לדבר
אחר
בעניין
פתרון
זה
החלום
,
במדרגת
האיש
הנבוך;
והנה
היתה
רוחו
במדרגת
הפעמון
,
שיַּכֶּה
פעם
לצד
אחד
ופעם
לצד
שני.
והנה
זה
העניין
הוא
מסגולת
החלומות
הצודקים
,
רוצה
לומר
,
שיגיע
מהם
התפעמות
הרוח
,
לפי
שכבר
ישער
האדם
בהם
שהם
צודקים;
ועוד
,
כי
מפני
ההתבודדות
הנפלא
שהיה
לדמיון
מבין
כחות
הנפש
עד
שקבל
זה
השפע
,
יגיע
לו
זה
ההפעלות
,
כמו
שבארנו
ב'ספר
מלחמות
יי''
(ב).
חרטומי
מצרים
-
הם
המכשפים
(ראה
שמ'
ז
,
יא).
ואין
פותר
אותם
לפרעה
-
רוצה
לומר
,
שלא
היה
אחד
מהם
פותר
אותם
באופן
שיתיישב
הפתרון
ההוא
בלב
פרעה.