תנ"ך - ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם: (בראשית פרק מא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם: (בראשית פרק מא פסוק ז)

טקסט בלבד:

ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום: (בראשית פרק מא פסוק ז)

תיקון קוראים:

ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום: (בראשית פרק מא פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וּבלַעָא שׁוּבלַיָא לָקיָתָא יָת שְׁבַע שׁוּבלַיָא פַּטִימָתָא וּמַליָתָא וְאִתְּעַר פַּרעֹה וְהָא חֶלמָא :

עין המסורה:
הבריאות - ג' מלא (בלישנא): בר' מא , ה , ז , יח. והמלאות - ב' מלא (בלישנא): בר' מא , ז; יח' לו , לח.

מסורה קטנה:
ותבלענה - ל' מל'; הבריאות - ג' מל'.

רש"י:
הבריאות - 'שיינש' בלעז. והנה חלום - והנה נשלם חלום שלם לפניו , והוצרך לפותרים.

רשב"ם:
והנה חלום - כמו "והנה היא לאה" (בבר' כט , כה); אבל עד עתה היה סבור שראה ממש , ולא חלום.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שדופות - שאירע להם שדפון מרוח מזרחית; כי נקרא 'מזרח' - 'קדים' (ראה שמ' כז , יא) , בעבור צאת השמש משם בתחלה. וטעם המלאות - כמו הבריאות.

ר' יוסף בכור שור:
ותבלענה השבלים - גדלו השבלים הדקות עד שכסו השבלים הטובות , שנבלעו ונתכסו תחתיהן , כמו "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש" (במ' ד , כ) , שהוא: "כד מחפיאן ית מני קודשא" (ת"א) , דבשבלים לא שייך 'בליעה' ממש , אלא 'כיסוי'; ואין דרך להראות דבר שאינו נוהג בעולם לאדם , כדאמרינן (ברכות נה , ב): לא מעיילא ליה פילא בקופא דמחטא. והנה חלום - הנה נגמר החלום , שלא חלם יותר על זה העניין. ויש מפרשים (ראה רשב"ם): והנה חלום - כל זמן שהאדם ישן , סבור הוא על החלום שהוא דבר אמת , וכשהוא מקיץ נראה לו שהוא חלום; ולמעלה (פס' ד) היה לו לומר כמו כן: 'והנה חלום' , אלא שהמתין עד שגמר דבריו. ונראה לי ששני החלומות הוצרכו , להבין הפתרון יפה; שאם ראה מעשה הפרות , היה נראה , שלסוף שבע שנים או שבעה חדשים תתגבר אומה חלשה על אומה גדולה , וינצחום ויגלום; כי האומות נקראו 'פרות' , כמה דכתיב "שמעו לי פרות הבשן" (ראה עמ' ד , א) , וכמו "עגלה... מצרים" (יר' מו , כ) , ומה שאכלום - סימן שיכלום , כמו "כי אכלו את יעקב" (יר' י , כה); אבל כשראה השבלים , נתפרסם הפתרון: "שובע" ו"רעב" (להלן , כט - ל); ואם ראה השבלים ולא ראה הפרות , לא היה נראה יפה האכילה והבליעה , ומה שעמדו אצלם קודם שאכלום וגם מה שאמר "ולא נודע כי באו אל קרבנה" וגו' (להלן , כא). ויוסף אמר על "השנות החלום" , כי "ממהר האלהים לעשותו" (להלן , לב) - לא חש לגלות להם אלו הדברים , דאי בשביל מיהור הדברים בלבד , היה לו לראות סיגנון אחד בחלום שני פעמים.

רמב"ן:
וטעם וייקץ פרעה והנה חלום - הנה חלום שלם לפניו; לשון רבנו שלמה. ולפי דעתי , ירמוז כי עמד על מטתו מקיץ , מחשב בחלומו אולי יראה עוד דבר פעם שלישית , וכאשר עמד בבקר ולא חלם עוד , נפעם רוחו; וזה טעם ויהי בבקר ותפעם רוחו; אבל בנבוכדנצר אמר "ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו" (דנ' ב , א) , כי גם בלילה לא שכב לבו (ע"פ קה' ב , כג). והזכיר ויקץ פרעה - מן העניין הנזכר ב'ספר השינה' , כי חלום שיחלום אחריו חלום אחר מעניין אחר בשנתו , איננו מתקיים , על כן אמר , כי כאשר הקיץ נהיה החלום , וחשב בו עד הבקר , אולי ישתלש חלומו כאשר נשנה. והנה פרעה עצמו הכיר כי עניין אחד הוא , ולכך הזכיר והנה חלום , וכן אמר "חלום חלמתי ופותר אין אותו" (להלן , טו) , ולא הזכיר 'חלומות'; וזה טעם "וארא בחלומי" (להלן , כב). אבל הכתוב הזכיר "ואין פותר אותם לפרעה" (להלן , ח) , לומר , שאין פותר אפילו האחד מהם.

רד"ק:
ויקץ פרעה - יקץ בין חלום לחלום; שאם היה כֻלוֹ אחד , ידמה , האחרון מוסיף ענין על הראשון , אבל כשהיו שני חלומות , לא הוסיף ענין האחרון על הראשון , אלא שָנָה אותו לענין מהירות הדבר; כמו שנאמר: ויישן , והנה , ותבלענה , והנה חלום - והנה החלום נשלם. ולא חלם עוד אותו הלילה.
ריכוז קישורים