תנ"ך - בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה: (בראשית פרק מב פסוק טו)

טקסט וניקוד:

בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם־תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם־בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה: (בראשית פרק מב פסוק טו)

טקסט בלבד:

בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה: (בראשית פרק מב פסוק טו)

תיקון קוראים:

בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה: (בראשית פרק מב פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
בְּדָא תִּתבַּחרוּן חַיֵי פַרעֹה אִם תִּפְּקוּן מִכָּא אֱלָהֵין בְּמֵיתֵי אֲחוּכוֹן זְעֵירָא הָכָא :

עין המסורה:
בבוא - ט' מלא (בלישנא): בר' מב , טו; דב' לא , יא; מ"ב ה , יח; יב , י; יח' מו , ח , ט; תה' נא , ב; נב , ב; מש' יח , ג.

מסורה קטנה:
בבוא - ט' מל'.

רש"י:
חי פרעה - אם יחיה פרעה. כשהיה נשבע לשקר , היה נשבע בחיי פרעה (ראה ב"ר צא , ז). אם תצאו מזה - מן המקום הזה.

ר' יוסף בכור שור:
הוא אשר דברתי אליכם - כלומר: מתוך דבריכם אתם נתפשים , שאם לא מרגלים אתם , למה לא הבאתם את הקטן? כי בן שלשים הוא ויכול לבא עמכם , אם לא באתם כי אם לשבר בר; אבל בשביל שבאתם לרגל לא הבאתם אותו , כי עדיין אינו בעל תחבולות כל כך; ועוד , שאתם אומרים שנגנב לכם אחד , אין זה כי אם עלילה , שאתם רוצים לתור את הארץ , ותאמרו: אחינו אנו מבקשים! כי הם אמרו לו כל העניין , ואעפ"י שהוא היה יודע הכל , שאל להם הכל , כמו שאמר "שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו" וגו' (בר' מג , ז). ואמר להם: לדבריכם , אינו קטן כל כך , אלא כל מה שאתם אומרים דברי בדאות הוא , כי אין לכם אח ואף אתם אינכם אחים , אלא בקשר אחד באתם לרגל את הארץ; אלא בזאת תבחנו - אם תביאו אותו אח שאתם אומרים , אז אדע שכמו שאמרתם אמת על זאת , כמו כן אמת אמרתם על הכל ― ונראה , ששאל להם עיניינו ותארו של בנימין , שלא יהיו סבורים: לא יכירנו , ויביאו לפניו אדם אחר ― ואם לא , שלא תביאו אותו , ודאי מרגלים אתם וכל דבריכם בדאות ובקשר באתם.

רד"ק:
בזאת.

רלב"ג - ביאור המילות:
כולנו בני איש אחד נחנו - קבלתי בפירוש זה הפסוק מהרב אדני אבי נוחו עדן , כי זה אמרו לאַמֵּת שאינם מרגלים , לפי שהמרגלים הולכים בסכנה עצומה , כְּפֶשַׂע בינם ובין המות (ע"פ ש"א כ , ג) , ואין מדרך האדם , שישים עשרה מבניו בסכנה הזאת; וזה , שהוא אולי יקל באחד מבניו או בשנים , אך לא במספר רב כזה. ולזה אמתו לו מזה שהם כנים - רוצה לומר: אנשי אמת , לא מרגלים. וידמה לפי זה הפירוש , שהוא אמר להם , כי אין זאת ראייה שלא יהיו מרגלים , כי אולי נשארו לאביהם בנים רבים , ולזה הֵקֵל בהם. והם השיבו , כי לא נשאר לאביהם , כי אם אחיהם הקטן. והוא הוסיף לענותם , שזה ראיה שהם מרגלים , שאם היו באים לשבר אוכל , היו באים כלם , אך השאיר אביהם אחיהם הקטן , שלא לסכן כל בניו. והבחינה האמתית תהיה בזה , שאם יאסרו כלם - מלבד אחד ילך לקחת אחיהם הקטן - ולא ירצה אביהם לשלח אותו , הנה זה ראיה , כי הוא הֵקֵל בשאר בניו והשאיר הקטן לרב אהבתו אותו; שאם היה אוהב אותם במדרגת הקטן , היה שולח הקטן תכף; ואם ישלח הקטן הזה , הוא ראיה כי לא שלח שאר בניו להיותו מיקל בהם.
ריכוז קישורים