תנ"ך - ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּסֹּ֥ב מֵעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם: (בראשית פרק מב פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת־שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: (בראשית פרק מב פסוק כד)

טקסט בלבד:

ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם: (בראשית פרק מב פסוק כד)

תיקון קוראים:

ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם: (בראשית פרק מב פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
וְאִסתְּחַר מִלְוָתְהוֹן וּבכָא וְתָב לְוָתְהוֹן וּמַלֵיל עִמְהוֹן וּדבַר מִלְוָתְהוֹן יָת שִׁמעוֹן וַאֲסַר יָתֵיהּ לְעֵינֵיהוֹן :

עין המסורה:
ויסב - ב': בר' מב , כד; דה"א טז , מג. וכל שמואל בר מן אחד: ויסב (בפתח וצירה) - ש"ב כ , יב. ויאֱסר - לית , וכל כפתוי דשמשון דכותיה: שו' טו , י , יב , יג. (ניקוד חטף סגול בשורש 'אסר' באמצע המילה מצוי רק כאן ובסיפור שמשון.)

מסורה קטנה:
ויסב - ב' וכל שמוא' דכות' ב' מ' א'; ויאסר - ל' וכל כפתוי דשמשון דכות'.

רש"י:
ויסב מעליהם ויבך - נתרחק מעליהם , שלא יראוהו בוכה. ויבך - לפי ששמע שהיו מתחרטים. את שמעון - הוא השליכו לבור , הוא שאמר ללוי: "הנה בעל החלמות הלזה בא" (בר' לז , יט; ראה תנ"ב מקץ , יז). דבר אחר (ב"ר צא , ח): נתכוון יוסף להפרידו מלוי , שמא יתיעצו בין שניהם להרוג אותו. ויאסר אתו לעיניהם - לא אסרו אלא לעיניהם , וכיון שיצאו הוציאו ומאכילו ומשקו.

רשב"ם:
את שמעון - להפרידו מלוי , שלא יתייעצו בין שניהם לעשות חבלה כאשר עשו בשכם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
המליץ - מבָאֵר , מגזרת "מליצה" (מש' א , ו). ולקח שמעון , כי כאשר יחטאו רבים , הגדול שבהם בשנים יענש יותר; ועזב ראובן כי הוא הצילו (ראה בר' לז , כא). ויאמר רבי משה הכהן הספרדי , כי כסף וזהב לא ימצאו בלשון רבים; והנה כספיהם.

ר' יוסף בכור שור:
ויען ראובן וגו' - מפרש לך הכתוב למה לקח שמעון; כי מתחילה היה דעתו לקחת את ראובן שהוא הגדול , אבל כיון שאמרו אילו הדברים לפניו - כי היו סבורים שאינו שומע לשון עברי , כי שם מליץ ביניהם שהיה אומר אליהם מה שהוא אומר , ולו מה שהם אומרים , סבורים היו שלא יבין , והוא בערמה עשה כדי שישמע מה ידברו - וכיון ששמע שראובן רצה להצילו , לא רצה לצערו , ויקח את שמעון שהוא גדול אחריו , ויאסור אותו לעיניהם - כדי שיראו אותו כבול ואסור וימהרו לחזור.

רד"ק:
ויסב. ויבך - כי שמע שהתודו עליו. את שמעון - אמרו שהוא השליכו לבור , כמו שכתבנו למעלה (בר' לז , כד). ויאסור - השיב אותו לעיניהם אל המשמר. בבראשית רבה (צא , ח): רבי חגי בשם רבי יצחק: לעיניהם אֲסָרוֹ; כיון שיצאו להם , הוציאו , והיה מאכילו ומשקהו ומרחיצו וסכו.
ריכוז קישורים