תנ"ך - וירא
יוסף
את־אחיו
ויכרם
ויתנכר
אליהם
וידבר
אתם
קשות
ויאמר
אלהם
מאין
באתם
ויאמרו
מארץ
כנען
לשבר־אכל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֥רְא
יוֹסֵ֛ף
אֶת־אֶחָ֖יו
וַיַּכִּרֵ֑ם
וַיִּתְנַכֵּ֨ר
אֲלֵיהֶ֜ם
וַיְדַבֵּ֧ר
אִתָּ֣ם
קָשׁ֗וֹת
וַיֹּ֤אמֶר
אֲלֵהֶם֙
מֵאַ֣יִן
בָּאתֶ֔ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
מֵאֶ֥רֶץ
כְּנַ֖עַן
לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל:
(בראשית פרק מב פסוק ז)
וַיַּרְא
יוֹסֵף
אֶת־אֶחָיו
וַיַּכִּרֵם
וַיִּתְנַכֵּר
אֲלֵיהֶם
וַיְדַבֵּר
אִתָּם
קָשׁוֹת
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
מֵאַיִן
בָּאתֶם
וַיֹּאמְרוּ
מֵאֶרֶץ
כְּנַעַן
לִשְׁבָּר־אֹכֶל:
(בראשית פרק מב פסוק ז)
וירא
יוסף
את־אחיו
ויכרם
ויתנכר
אליהם
וידבר
אתם
קשות
ויאמר
אלהם
מאין
באתם
ויאמרו
מארץ
כנען
לשבר־אכל:
(בראשית פרק מב פסוק ז)
וירא
יוסף
את־אחיו
ויכרם
ויתנכר
אליהם
וידבר
אתם
קשות
ויאמר
אלהם
מאין
באתם
ויאמרו
מארץ
כנען
לשבר־אכל:
(בראשית פרק מב פסוק ז)
תרגום אונקלוס:
וַחֲזָא
יוֹסֵף
יָת
אֲחוֹהִי
וְאִשׁתְּמוֹדְעִינוּן
וְחַשֵׁיב
מָא
דִימַלֵיל
עִמְהוֹן
וּמַלֵיל
עִמְהוֹן
קַשׁיָן
וַאֲמַר
לְהוֹן
מְנָן
אֲתֵיתוֹן
וַאֲמַרוּ
מֵאַרעָא
דִכנַעַן
לְמִזבַּן
עֲבוּרָא
:
עין המסורה:
אליהם
-
י"ז
מלא
בתורה:
ראה
בר'
לד
,
יד.
אתם
-
ל"ז:
ראה
בר'
לד
,
ח.
מסורה קטנה:
ויכרם
-
ל'
חס';
ויתנכר
-
ל';
אליהם
-
י"ז
מל'
בתו'.
רש"י:
ויתנכר
אלהם
-
נעשה
להם
כנכרי
בדברים
,
לדבר
קשות
(ראה
ב"ר
צא
,
ז).
רשב"ם:
מאין
באתם
-
הראה
להם
שאינו
מכירם
,
כי
לא
שאל
להם
'למה
באתם'.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויתנכר
-
מגזרת
"נכרי"
(שמ'
כא
,
ח);
הראה
עצמו
שהוא
נכרי.
קשות
-
שם
התואר;
והטעם:
מלות
קשות;
וכן
"יענה
עזות"
(מש'
יח
,
כג).
ויכירם
-
בתחילה
הכיר
שהם
אחיו
,
ואחר
כן
הסתכל
בכל
אחד
והכירו:
"ויכר
יוסף
את
אחיו"
(להלן
,
ח).
ר' יוסף בכור שור:
ויכירם
-
כי
היה
מצפה
להם
,
שמא
יבואו
מפני
הרעב
―
כי
דרכם
של
אבות
לבא
מצרים
מפני
הרעב
,
כמה
שנאמר
"ויהי
רעב
בארץ
וירד
אברם
מצרימה"
(בר'
יב
,
י)
וכן
יצחק
,
עד
שהקדוש
ברוך
הוא
אמר
לו:
"אל
תרד
מצרימה"
(בר'
כו
,
ב)
―
והם
אינם
מצפים
שיהיה
מלך.
ורבותינו
פירשו
(ב"מ
לט
,
ב)
,
שהיו
בחתימת
זקן
בשעת
מכירה
ולא
נשתנו
לו
,
והוא
לא
היה
בחתימת
זקן
,
ועכשיו
צמח
זקנו
ונשתנה
להם.
ויתנכר
אליהם
-
חשב:
אם
אגלה
להם
עצמי
מיד
,
מפני
שהם
בושים
על
שמכרו
אחיהם
וציערו
אביהם
,
יאמרו
לי:
שתוק
,
אתה
מושבע
ועומד
שלא
תגלה
אותנו!
ואמר
להם
קשות
,
ומרגלים
אתם
,
ודחקם
עד
שהביאו
בנימין
,
ונתן
הגביע
באמתחתו
ואמר
לעכבו
לעבד
(ראה
בר'
מד
,
א
ואי');
וכשראה
אותם
דחוקים
,
שהיו
יראים
לחטא
אביהם
,
גילה
עצמו
,
כי
אז
ידע
שעל
כרחם
יגלו
גם
הם
,
שלא
יעכב
בנימין.
וידבר
אתם
קשות
-
כשהיה
אחד
מהם
שואל
לו
תבואה
למכור
,
היה
גוער
בו
ועונה
אותו
בקושי
,
כאדם
שאומר:
אין
לי
פנאי
ולא
אמכור
לכם
,
כל
היום
אתם
צועקים
,
אנשים
קשים
וצועקים
אתם!
וכשהיה
גוער
באחד
מהם
,
היו
אחיו
עונים
בשבילו:
למה
לא
תמכור
לנו?
ולמה
תגער
בנו
יותר
מכל
הבאים?
ואמר
להם:
למה
אתם
עונים
בשבילו?
והלא
כשאני
גוער
באחד
מן
הקונים
,
אין
העומדים
עונין
בשבילו
,
אלא
הוא
מדבר
על
ידי
עצמו;
וכל
אחד
מכם
מבקש
עשר
משואות
למכור;
כמדומה
אני
שכולכם
בקשר
אחד
,
ולמה
נקשרתם
יחד?
ודאי
מרגלים
אתם
ולחפור
את
הארץ
באתם.
רמב"ן:
וירא
יוסף
את
אחיו
ויכירם
-
מיד
שראה
אותם
הכירם
,
ופחד
אולי
יכירוהו
הם
,
ויתנכר
אליהם
-
ששם
המצנפת
על
מצחו
וקצת
הפנים
,
ושינה
עצמו
,
כמו
שנאמר
באשת
"ירבעם
קומי
נא
והשתנית
ולא
ידעו
כי
את
אשת
ירבעם"
(מ"א
יד
,
ב)
,
וכתיב
"ויהי
כבואה
והיא
מתנכרה"
(שם
,
ה).
או
יהיה
ויתנכר
בכאן
,
שהתנכר
להם
בדבריו
,
שדבר
להם
קשות
ואמר
להם
בכעס
,
כאלו
לא
יבא
אדם
לפניו
לשבר:
מאין
באתם
לפני?
ויאמרו:
מארץ
כנען
לשבר
אכל;
וכאשר
הזכירו
לו
זה
,
אז
נתברר
לו
שהם
אחיו
באמת.
וזה
טעם
"ויכר
יוסף"
,
פעם
שנית
(להלן
,
ח)
,
כי
נתוסף
לו
בהם
היכר
וידיעת
אמת.
ורבנו
שלמה
כתב:
נעשה
להם
כנכרי
בדברים
,
לדבר
אתם
קשות.
ועל
דעתו
יהיה
ויתנכר
-
לומר
שדבר
כאיש
נכרי;
ואיננו
נכון.
רד"ק:
וירא
יוסף.
ויכירם
-
פירשו
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
צא
,
ז)
,
שיצא
בלא
חתימת
זקן
,
אבל
הם
היו
בחתימת
זקן
,
לפיכך
הכירם
הוא
,
והם
לא.
ואיפשר
שהכירוהו
אע"פ
שהיה
בחתימת
זקן
,
לולא
שראוהו
בגדולה
,
והיה
רחוק
בעיניהם
מאד
שיהיה
הוא
יוסף
שמכרוהו
לעבד
,
והוא
אדון
לכל
מצרים
(ע"פ
בר'
מד
,
ט).
ואמרו
בלבם:
אע"פ
שצורתו
דומה
לצורת
יוסף
,
הרבה
בני
אדם
דומה
צורת
זה
לצורת
זה
בקצת;
לפיכך
יצא
מלבם
שיהיה
הוא
יוסף.
ויתנכר
-
עשה
עצמו
כנכרי
אליהם
,
לדבר
אתם
קשות
ולומר
שמרגלים
הם;
וכל
זה
להוציא
מלבם
,
שלא
יחשבו
כי
הוא
יוסף.