תנ"ך - ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן: (בראשית פרק מג פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל־תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת־שִׁמְעוֹן: (בראשית פרק מג פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון: (בראשית פרק מג פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון: (בראשית פרק מג פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר שְׁלָם לְכוֹן לָא תִדחֲלוּן אֱלָהֲכוֹן וֵאלָהָא דַאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן סִימָן בְּטוּענֵיכוֹן כַּספְּכוֹן אֲתָא לְוָתִי וְאַפֵּיק לְוָתְהוֹן יָת שִׁמעוֹן :

עין המסורה:
ויוצא - י"ב מלא: בר' טו , ה; כד , נג; מג , כג; מח , יב; שמ' יט , יז; שו' ו , יט; מ"ב כד , יג; יר' י , יג; נ , כה; נא , טז; תה' קלו , יא; דה"ב כג , יד. ויוצא אלהם - ב': בר' מג , כג; שו' יט , כה.

מסורה קטנה:
ויוצא - י"ב מל'.

רש"י:
אלהיכם - בזכותכם , ואם אין זכותכם כדיי: אלהי אביכם - בזכות אביכם נתן לכם מטמון (ראה ב"ר צב , ד).

רשב"ם:
ואלהי אביכם - הכל היו יודעים שמלומדים בניסים היו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
נתן לכם מטמון - יתכן שהיה לאדם מטמון בברו , ושכחו כאשר שמו באוצר , ויצא בגורלכם; כי כספכם בא אלי.

ר' יוסף בכור שור:
ויוצא אליהם את שמעון - כלומר: אין לי מעתה עליכם לא ערבות ולא שום עירעור.

רמב"ן:
נתן לכם מטמון באמתחתיכם - אמר רבי אברהם: יתכן שהיה לאדם מטמון בבר ושכחו ויצא בגורלכם , כי כספכם בא אלי. והנה הם דברים נחומים (ע"פ זכ' א , יג) , כי איך יצא לכל אחד כספו במשקלו?! אבל כל דבר מכוסה יקרא 'טמון': "טמן עצל ידו בצלחת" (מש' יט , כד); "יש לנו מטמונים בשדה" (יר' מא , ח); והנה אמר להם , כי דרך החמרים לוקחי התבואה לשים כל אחד כספו בשקו , והנה המשביר לקח מן הבאים שקיהם , ומלא עשרה שקים שבר והכסף טמון תחת התבואה , ובא אדניו וצוה לשפכם אל כלי בני יעקב , כי רצה למהר לשלחם , או מפני שלא בא הכסף אליו; והנה לכל אחד בפי אמתחתו כספו במשקלו , כי כל איש יביא בדמיו כסף שוה חמור לחם (ע"פ ש"א טז , כ). וזה יקרה תמיד בשוקים ובאוצרות הנמכרים מרוב מהומות העם.

רד"ק:
ויאמר. מטמון - אם מצאתם כסף , ברכת האל היא שנתן לכם , כאדם שמוצא מטמון , אבל כספכם בא אלי; אל תיראו מזה. ויוצא - צוה שיוציאוהו מן המשמר ויביאוהו אליהם מיד , לחזק לבם ולנחמם.

רלב"ג - ביאור המילות:
נתן לכם מטמון - כמו שפירש החכם אבן עזרא , כי זה הבר היה מקובץ מאנשים רבים , ויתכן שהיה לאחד מהם מטמון בבר אשר לקח ממנו יוסף; ולזה לא זכה לו המלך , והוא למי שהגיע אליו לגורלו. וכן יתבאר הדין הזה בשני ממציעא (ב"מ כו , ב).
ריכוז קישורים