תנ"ך - ויאמר
יהודה
אל־ישראל
אביו
שלחה
הנער
אתי
ונקומה
ונלכה
ונחיה
ולא
נמות
גם־אנחנו
גם־אתה
גם־טפנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוּדָ֜ה
אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל
אָבִ֗יו
שִׁלְחָ֥ה
הַנַּ֛עַר
אִתִּ֖י
וְנָק֣וּמָה
וְנֵלֵ֑כָה
וְנִֽחְיֶה֙
וְלֹ֣א
נָמ֔וּת
גַּם־אֲנַ֥חְנוּ
גַם־אַתָּ֖ה
גַּם־טַפֵּֽנוּ:
(בראשית פרק מג פסוק ח)
וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה
אֶל־יִשְׂרָאֵל
אָבִיו
שִׁלְחָה
הַנַּעַר
אִתִּי
וְנָקוּמָה
וְנֵלֵכָה
וְנִחְיֶה
וְלֹא
נָמוּת
גַּם־אֲנַחְנוּ
גַם־אַתָּה
גַּם־טַפֵּנוּ:
(בראשית פרק מג פסוק ח)
ויאמר
יהודה
אל־ישראל
אביו
שלחה
הנער
אתי
ונקומה
ונלכה
ונחיה
ולא
נמות
גם־אנחנו
גם־אתה
גם־טפנו:
(בראשית פרק מג פסוק ח)
ויאמר
יהודה
אל־ישראל
אביו
שלחה
הנער
אתי
ונקומה
ונלכה
ונחיה
ולא
נמות
גם־אנחנו
גם־אתה
גם־טפנו:
(בראשית פרק מג פסוק ח)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְהוּדָה
לְיִשׂרָאֵל
אֲבוּהִי
שְׁלַח
עוּלֵימָא
עִמִי
וּנקוּם
וְנֵיזֵיל
וְנֵיחֵי
וְלָא
נְמוּת
אַף
אֲנַחנָא
אַף
אַתּ
אַף
טַפלַנָא
:
עין המסורה:
גם
-
י"ב
פסוקים
'גם
גם
גם'
(בדילוגים
קצרים):
ראה
בר'
לב
,
כ.
אל
-
ישראל
-
ז':
בר'
מג
,
ח;
מט
,
ב;
*במ'
לב
,
יד;
ש"א
ז
,
ז;
יג
,
יג;
יר'
ל
,
ד;
מל'
א
,
א.
וכל
'משחתיך
למלך'
דכותהון
בר
מן
אחד
'על':
ש"ב
יב
,
ז.
שלחה
-
ו':
בר'
מג
,
ח;
ש"א
טז
,
יא
,
יט;
מ"ב
ד
,
כב;
יח'
יז
,
ז;
לא
,
ד.
רש"י:
ונחיה
-
נצנצה
בו
רוח
הקודש
-
על
ידי
הליכה
זו
תחי
רוחך:
"ותחי
רוח
יעקב
אביהם"
(בר'
מה
,
כז).
ולא
נמות
-
ברעב;
בנימן
ספק
יתפש
ספק
לא
יתפש
,
ואנו
כולנו
מתים
ברעב
אם
לא
נלך
,
מוטב
שתניח
את
הספק
ותתפוש
את
הודאי
(ראה
תנח'
מקץ
ח).
ר' יוסף בכור שור:
גם
אנחנו...
גם
טפינו
-
כלומר:
אין
ספק
מוציא
ודאי:
אי
אפשר
לנו
לילך
בלא
בנימין;
ואם
לא
נלך
,
הרי
כולנו
מתים
ודאי
ברעב
,
ואם
ילך
בנימין
-
ספק
יקראהו
אסון
,
ספק
לא
יקראהו
אסון.
מוטב
להניח
את
הספק
ולתפוש
את
הודאי
,
שאם
לא
נלך
,
ימותו
ששים
וששה
נפשות.
רד"ק:
גם
אנחנו
גם
אתה
גם
טפנו
-
כל
אחד
לרבות
על
חברו;
כן
הוא
דרך
הלשון.
אמר:
שילך
אחד
בספק
,
ולא
נמות
כלנו
ברעב;
ועל
כל
זה
"אנכי
אערבנו"
(להלן
,
ט).
רלב"ג - ביאור המילות:
ונחיה
ולא
נמות
-
הוא
על
דרך
הצחות
בלשון
,
וכזה
נהוג
מאד
בלשון
העֲרַב.
או
יהיה
הרצון
בזה
,
שאם
נשוט
לקנות
שבר
בארץ
כנען
,
אולי
נמות
כלנו
ואתה
וטפנו
על
יד
בני
כנען
,
לקחת
נקמת
שכם
ממנו;
ואם
נלך
למצרים
,
לא
יהיו
בסכנה
,
כי
אם
ההולכים.