תנ"ך - ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ: (בראשית פרק מד פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה־נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת־עֲוֺן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר־נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ: (בראשית פרק מד פסוק טז)

טקסט בלבד:

ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו: (בראשית פרק מד פסוק טז)

תיקון קוראים:

ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו: (בראשית פרק מד פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר יְהוּדָה מָא נֵימַר לְרִבּוֹנִי מָא נְמַלֵיל וּמָא נִזכֵּי מִן קֳדָם יְיָ אִשׁתְּכַח חוֹבָא בְעַבדָּך הָא אֲנַחנָא עַבדִּין לְרִבּוֹנִי אַף אֲנַחנָא אַף דְּאִשׁתְּכַח כַּלִידָא בִּידֵיהּ :

עין המסורה:
הננו - ג' דגשין: *בר' מד , טז; נ , יח; *במ' יד , מ. גם - י' פסוקים בתורה 'גם גם' ומלה חדה ביניהם: בר' מד , טז; מו , לד; מז , ג , יט; נ , ט; שמ' ה , יד; יב , לא; יח , יח; במ' יח , ג; דב' לב , כה.

מסורה גדולה:
הננו ג' דגש' הננו עבדים הננו לך לעבדים הננו ועלינו אל המקום.

מסורה קטנה:
נצטדק - ל'; הננו - ג'.

רש"י:
האלהים מצא - יודעים אנו שלא סרחנו , אבל מאת הקדוש ברוך הוא נהיתה להביא לנו זאת; מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו (ראה ב"ר צב , ט). מה נצטדק - לשון 'צדק' , וכן כל תיבה שתחילת יסודה צד"י , והיא באה לדבר בלשון 'מתפעל' או 'יתפעל' או 'נתפעל' , נותן טי"ת במקום תי"ו. ואינו נותנה לפני אות ראשונה של יסוד התיבה , אלא באמצע אותיות העִקָּר , כגון: נצטדק; "יצטבע" (דנ' ד , ל) - מגזרת 'צבע'; "ויצטיירו" (יהו' ט , ד) - מגזרת "ציר" (מש' יג , יז); "הצטיידנו אותו מבתינו" (יהו' ט , יב) - מגזרת "צידה לדרך" (בר' מב , כה). ותיבה שתחילתה סמ"ך או שי"ן , כשהיא 'מתפעלת' , מפריד תי"ו את אותיות העיקר , כגון: "ויסתבל החגב" (קה' יב , ה); "מסתכל (בנוסחנו: משתכל) הוית" (דנ' ז , ח); "וישתמר חקות עמרי" (מי' ו , טז); "וסר מרע משתולל" (יש' נט , טו) - מגזרת "מוליך יועצים שולל" (איוב יב , יז); "עודך מסתולל בעמי" (שמ' ט , יז) - מגזרת "דרך לא סלולה" (יר' יח , טו).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ט"ת נצטדק - תחת ת"ו 'התפעל' , בעבור הצד"י. האלהים מצא - על דרך משל; כי עון היה לנו , וכאילו נשכח ואיננו , והיום נמצא. או יהיה פירוש את עון עבדיך - כמו "גדול עוני מנשוא" (בר' ד , יג).

ר' יוסף בכור שור:
והאלהים (לפנינו: האלהים) מצא את עון עבדיך - מצא מקום לפרוע עון עבדיך. גם אשר נמצא הגביע בידו - משנמצא עליו , לא רצה לדון עליו מיתה כמו בתחילה (לעיל , ט).

רד"ק:
ויאמר יהודה. ומה נצטדק - לא נוכל לאמר שאנחנו צדיקים בזה , כמו שאנחנו צדיקים בדבר הכסף. האלהים מצא - מצא עונינו מזומן לפניו להענישנו עליו , והכשילנו בזה; וזה נאמר על דרך "ונתתי מכשול לפניו" (יח' ג , כ).

רלב"ג - ביאור המילות:
מה נדבר ומה נצטדק - הנה אין לנו פה להתנצל , אך באמת תדע , שאין לנו חטא בזה , אך סבב השם יתעלה , שיקרה דבר יחשב לנו עון; ואולי הושם הגביע בזולת כונה על יד ממלא השקים באמתחת בנימן , אך באמת לא גנבוֹ. והנה יחס מה שיתחדש על דרך הקרי לשם יתעלה , כי כמו אלו הדברים אשר בקרי ייוחסו לו , כמו שזכר הרב המורה (מו"נ ג , יז) , וזכרו גם כן הפילוסוף בשני מ'השמע'. והנה דברי זה הספור מבוארים מאד עם מה שקדם לנו מהדברים. (עשרים תועלות לפרשת 'מקץ' , חלק שני - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק ראשון:) "ויגש אליו יהודה ויאמר" וגו' (מד , יח) עד "ואת יהודה שלח לפניו" (בר' מו , כח).
ריכוז קישורים