תנ"ך - למה נמות לעיניך גם־אנחנו גם אדמתנו קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן־זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם: (בראשית פרק מז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵה־אֹתָנוּ וְאֶת־אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן־זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם: (בראשית פרק מז פסוק יט)

טקסט בלבד:

למה נמות לעיניך גם־אנחנו גם אדמתנו קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן־זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם: (בראשית פרק מז פסוק יט)

תיקון קוראים:

למה נמות לעיניך גם־אנחנו גם אדמתנו קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן־זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם: (בראשית פרק מז פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
לְמָא נְמוּת לְעֵינָך אַף אֲנַחנָא אַף אַרעַנָא קְנֵי יָתַנָא וְיָת אַרעַנָא בְּלַחמָא וּנהֵי אֲנַחנָא וְאַרעַנָא עַבדִּין לְפַרעֹה וְהַב בַּר זַרעָא וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרעָא לָא תְבוּר :

עין המסורה:
גם - י' פסוקים בתורה 'גם וגם' ומלה חדה ביניהון: ראה בר' מד , טז. בלחם - ז' (דגושים , בלישנא): ראה לעיל , יז. והאדמה - ג': *בר' מז , יט; *דב' יא , יז; יש' ו , יא. תשם - ב' , אחד בקמץ ואחד בפתח: בר' מז , יט; יח' יב , יט. תשם - ג' (בלישנא , ב' בפתח ואחד בקמץ): בר' מז , יט; יח' יב , יט; יט , ז.

מסורה גדולה:
והאדמה ג' לא תשם והאדמה לא תתן את יבולה והאדמה תשאה שממה.

מסורה קטנה:
בלחם - ז'; והאדמה - ג'; תשם - ב' חד קמצ' וחד פת'.

רש"י:
ותן זרע - לזרוע את האדמה. ואע"פ שאמר יוסף: "ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר" (בר' מה , ו) , מכיון שבא יעקב למצרים , באתה ברכה לרגליו , והתחילו לזרוע , וכלה הרעב; וכן שנינו בתוספתא דסוטה (י , ג). לא תשם - לא תהיה שממה , "לא תבור" (ת"א) - לשון 'שדה בור' , שאינו חרוש (ראה משנה פאה ב , א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואל תתמה שיאמר לשון 'מות' על האדמה , כי הפך זה "ואתה מחייה את כולם" (נחמ' ט , ו). תשם - מגזרת "והבמות תשמנה" (יח' ו , ו); ומשקלו: "תדע" (בר' טו , יג). ומצאנו בדרש (ראה תוס' סוטה י , ג) , כי נסתלק הרעב בזכות יעקב. ויתכן גם יתכן , שהיה הרעב שלש שנים , ולא היו כמו הארבע שעברו.

ר' יוסף בכור שור:
גם אנחנו גם אדמתינו - כי אדמה שאין בה בני אדם הרי היא מתה , שאין מי שיחרוש ויעבוד אותה ואינה עושה פירות.

רמב"ן:
קנה אתנו ואת אדמתנו - הנה אמרו לו , שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה , וכן אמר "הן קניתי אתכם... ואת אדמתכם" (להלן , כג) , אבל אמר "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו" (להלן , כ) , ולא אמר שיקנה , רק האדמה. והטעם , כי הם אמרו לו שיקנה אותם לעבדים עושי מלאכת המלך כרצונו , והוא לא רצה , רק לקנות האדמה , והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם ויהיו בה אריסי בתי אבות לפרעה. ואחרי כן אמר להם: "הן קניתי אתכם ואת אדמתכם לפרעה" (להלן , כג) , לא 'לעבדים' כאשר אמרתם לי , רק עם האדמה תהיו לו; והנה ראוי שיטול המלך שהוא אדון הקרקע ארבע הידות , ואתם - החמישית , אבל אני אתחסד עמכם , שתטלו אתם חלק בעל הקרקע , ופרעה יטול החלק הראוי לאריס (ראה להלן , כד) , אבל תהיו קנוים לו , שלא תוכלו לעזוב את השדות; וזה טעם מה שנדרו לו: והאדמה לא תשם - שלא תשם לעולם. ולכך אמרו: "נמצא חן בעיני אדני" (להלן , כה) - שהקלת עלינו ליטול ארבע הידות , שנוכל לחיות בהם , "והיינו עבדים לפרעה" (שם) - כאשר נדרנו , שנעבוד את האדמה לרצונו.

רד"ק:
למה. גם אדמתנו - שהאדמה שהיא שוממה , היא כמו מתה; וכן אמר לא תשם.

רלב"ג - ביאור המילות:
גם אנחנו גם אדמתינו - הנה מיתת האדמה היא , כשלא תֵעָבֵד ולא תִזָּרַע , כי אז לא תוכל לתת צמחה. והאדמה לא תשם - לא תהיה שממה , שלא תעבד ולא תזרע.
ריכוז קישורים