תנ"ך - ויקרבו
ימי־ישראל
למות
ויקרא׀
לבנו
ליוסף
ויאמר
לו
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
שים־נא
ידך
תחת
ירכי
ועשית
עמדי
חסד
ואמת
אל־נא
תקברני
במצרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרְב֣וּ
יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘
לָמוּת֒
וַיִּקְרָ֣א׀
לִבְנ֣וֹ
לְיוֹסֵ֗ף
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
אִם־נָ֨א
מָצָ֤אתִי
חֵן֙
בְּעֵינֶ֔יךָ
שִֽׂים־נָ֥א
יָדְךָ֖
תַּ֣חַת
יְרֵכִ֑י
וְעָשִׂ֤יתָ
עִמָּדִי֙
חֶ֣סֶד
וֶאֱמֶ֔ת
אַל־נָ֥א
תִקְבְּרֵ֖נִי
בְּמִצְרָֽיִם:
(בראשית פרק מז פסוק כט)
וַיִּקְרְבוּ
יְמֵי־יִשְׂרָאֵל
לָמוּת
וַיִּקְרָא׀
לִבְנוֹ
לְיוֹסֵף
וַיֹּאמֶר
לוֹ
אִם־נָא
מָצָאתִי
חֵן
בְּעֵינֶיךָ
שִׂים־נָא
יָדְךָ
תַּחַת
יְרֵכִי
וְעָשִׂיתָ
עִמָּדִי
חֶסֶד
וֶאֱמֶת
אַל־נָא
תִקְבְּרֵנִי
בְּמִצְרָיִם:
(בראשית פרק מז פסוק כט)
ויקרבו
ימי־ישראל
למות
ויקרא׀
לבנו
ליוסף
ויאמר
לו
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
שים־נא
ידך
תחת
ירכי
ועשית
עמדי
חסד
ואמת
אל־נא
תקברני
במצרים:
(בראשית פרק מז פסוק כט)
ויקרבו
ימי־ישראל
למות
ויקרא׀
לבנו
ליוסף
ויאמר
לו
אם־נא
מצאתי
חן
בעיניך
שים־נא
ידך
תחת
ירכי
ועשית
עמדי
חסד
ואמת
אל־נא
תקברני
במצרים:
(בראשית פרק מז פסוק כט)
תרגום אונקלוס:
וּקרִיבוּ
יוֹמֵי
יִשׂרָאֵל
לִממָת
וּקרָא
לִברֵיהּ
לְיוֹסֵף
וַאֲמַר
לֵיהּ
אִם
כְּעַן
אַשׁכַּחִית
רַחֲמִין
בְּעֵינָך
שַׁו
כְּעַן
יְדָך
תְּחוֹת
יִרכִּי
וְתַעֲבֵיד
עִמִי
טֵיבוּ
וּקשׁוֹט
לָא
כְעַן
תִּקבְּרִנַנִי
בְּמִצרָיִם
:
מסורה גדולה:
ויקרבו
ימי
ב'
ויקרבו
ימי
ישראל
למות
ויקרבו
ימי
דוד
למות.
רש"י:
ויקרבו
ימי
ישראל
למות
-
כל
מי
שנאמרה
בו
'קריבה
למות'
לא
הגיע
לימי
אבותיו
(ראה
ב"ר
צו
,
ג).
ויקרא
לבנו
ליוסף
-
למי
שהיה
יכולת
בידו
לעשות
(ראה
ב"ר
צו
,
ה).
שים
נא
ידך
-
והשבע.
חסד
ואמת
-
חסד
שעושין
עם
המתים
הוא
חסד
של
אמת
(ראה
ב"ר
צו
,
ה)
,
שאינו
מצפה
לתשלום
גמול.
אל
נא
תקברני
במצרים
-
סופם
להיות
עפרם
כינים
,
ושאין
מתי
חוצה
לארץ
חיין
אלא
בצער
גילגול
מחילות
,
ושלא
יעשוני
מצרים
עבודה
זרה
(ראה
ב"ר
צו
,
ה).
רשב"ם:
ויקרבו
ימי
ישראל
למות
-
כל
מקום
שאדם
חפץ
לְצַוֹת
את
בניו
,
צריך
לאמר
'ויקרבו'
,
וכן
"ויהי
כי
זקן
יצחק"
וגו'
"ויקרא
את
עשו"
וגו'
"לא
ידעתי
יום
מותי"
(בר'
כז
,
א
-
ב)
,
וכן
"ויקרבו
ימי
דוד
למות
ויצו
את
שלמה
בנו"
(מ"א
ב
,
א).
ועיקר
התחלת
פרשה
זו
מן
"וישב
ישראל
בארץ
מצרים"
וגו'
(לעיל
,
כז)
,
כי
עליו
מחובר
"ויחי
יעקב"
(לעיל
,
כח)
,
אלא
שלא
רצו
הקהלות
לסיים
פרשת
'ויגש'
ב"ותהי
הארץ
לפרעה"
(לעיל
,
כ
-
כו)
,
וסיימוה
ב"וישב
ישראל".
שים
נא
ידך
-
כבר
פירשתיו
אצל
עבד
אברהם
(בר'
כד
,
ב).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
שים
נא
ידך
תחת
ירכי
-
וכן
באברהם
אמר
אל
עבדו
"שים
נא
ידך
תחת
ירכי.
ואשביעך
ביי'
אלהי
השמים"
(בר'
כד
,
ב
-
ג)
,
כי
השבועה
שהשביעו
בשם
היתה
,
ולא
שימת
היד
תחת
הירך;
איננה
שבועה
,
רק
הוא
סימן
,
כי
השָׂם
ידו
תחת
ירך
אחר
,
כאלו
הוא
שם
כל
גופו
ברשותו
,
שיעשה
בו
אדוניו
כל
חפצו.
וכן
מצאנו
כתוב
בדברי
הימים
באחי
שלמה:
"וכל
השרים
והגבורים
וגם
כל
בני
המלך
דוד
נתנו
יד
תחת
שלמה
המלך"
(דה"א
כט
,
כד).
חסד
ואמת
-
הטעם:
זה
הדבר
שאבקש
ממך
,
לא
תעשה
זה
כי
אם
בחסדך
,
כי
מן
הדין
,
אם
תקברני
כדרך
שעשו
יצחק
וישמעאל
לאברהם
,
או
אני
ועשו
ליצחק
אבי
,
די
לך
מן
הדין
,
ואין
עליך
חיוב
לטרוח
בעבורי
ולסכן
בעצמך
אדם
גדול
כמוך
בארץ
נכריה;
על
כן
אמר:
ועשית
עמדי
חסד
ואמת
-
לקיים
ולקבל
עליך
,
ויאמנו
דבריך.
רמב"ן:
ויקרבו
ימי
ישראל
למות
-
פתרונו:
כאשר
קרבו
ימי
ישראל
למות
,
קרא
לבנו
ליוסף
,
והוא
בשנה
האחרונה
לימיו.
וענינו
,
כי
הרגיש
בעצמו
אפיסת
הכחות
ויתרון
החולשה
,
ואיננו
חולה
,
אבל
ידע
כי
לא
יאריך
ימים
,
ולכן
קרא
לבנו
ליוסף;
ואחרי
שוב
יוסף
למצרים
חלה
,
והוגד
ליוסף
,
ובא
לפניו
עם
שני
בניו
כדי
שיברכם
(ראה
בר'
מח
,
א).
וכן
"ויקרבו
ימי
דוד
למות"
(מ"א
ב
,
א)
,
ושם
נאמר
"אנכי
הולך
בדרך
כל
הארץ"
(שם
,
ב)
,
כי
ידע
בנפשו
כן.
רד"ק:
ויקרבו
-
שהרגיש
בעצמו
כי
קרובה
מיתתו
,
כי
רבה
חולשתו
לרוב
יגיעתו
ולרוב
צרותיו
אשר
מצאוהו;
ופחד
שמא
תבואהו
המיתה
פתאום
,
וצוה
לבנו
ליוסף
שישאהו
ממצרים
ויקברהו
בקברות
אבותיו.
שים
נא
ידך
תחת
ירכי
-
פירשנוהו
בפרשת
'ויהיו
חיי
שרה'
(בר'
כד
,
ב).
חסד
ואמת
-
האמת
הוא
,
שחייב
לקבור
את
אביו;
והחסד
הוא
,
שישאהו
ממצרים
לארץ
כנען
לקברו
שם.
רלב"ג - ביאור המילות:
שים
נא
ידך
תחת
ירכי
-
פרשנוהו
בעניין
אברהם
(בר'
כד
,
ב).
והרצון
בזה
בכאן
,
שהוא
שאל
מיוסף
שיכנע
לו
,
שיהיה
כאִלו
הוא
ברשותו
לעשות
מה
שישאל
ממנו.
אל
נא
תקברני
במצרים
-
הנה
רצה
זה
לסבות
שלש:
האחת
-
כי
זֵכר
האדם
הוא
במקום
שהוא
נקבר
,
מצד
מה
שהוא
נקבר
בו;
ורצה
יעקב
שיהיה
זכרו
במקום
שיהיה
שם
זרעו
,
והוא
ארץ
כנען
,
כי
כבר
ייעד
לו
השם
יתעלה
שתהיה
הארץ
ההיא
לזרעו
(בר'
לה
,
יב).
והשנית
-
שלא
רצה
להתחבר
עם
בני
ארץ
מצרים
גם
אחר
המות
,
מפני
שכבר
היו
מנהגיהם
רעים
מאד
,
ורצה
מפני
זה
להקבר
אצל
אבותיו
הטובים.
וזה
להעיר
,
שראוי
שיתרחק
האדם
בחייו
מחברת
הרשעים
,
כי
גם
אחר
המות
הקפיד
בזה
יעקב.
השלישית
-
להעיר
על
מעלת
ארץ
כנען
,
ושהוא
ראוי
שישתדל
האדם
שיעמוד
שם
בחייו
,
כי
גם
אחר
המות
רצה
יעקב
להקבר
שם.