תנ"ך - ויקרבו ימי־ישראל למות ויקרא׀ לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא מצאתי חן בעיניך שים־נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל־נא תקברני במצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם: (בראשית פרק מז פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי־יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא׀ לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם: (בראשית פרק מז פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויקרבו ימי־ישראל למות ויקרא׀ לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא מצאתי חן בעיניך שים־נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל־נא תקברני במצרים: (בראשית פרק מז פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויקרבו ימי־ישראל למות ויקרא׀ לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא מצאתי חן בעיניך שים־נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל־נא תקברני במצרים: (בראשית פרק מז פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וּקרִיבוּ יוֹמֵי יִשׂרָאֵל לִממָת וּקרָא לִברֵיהּ לְיוֹסֵף וַאֲמַר לֵיהּ אִם כְּעַן אַשׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָך שַׁו כְּעַן יְדָך תְּחוֹת יִרכִּי וְתַעֲבֵיד עִמִי טֵיבוּ וּקשׁוֹט לָא כְעַן תִּקבְּרִנַנִי בְּמִצרָיִם :

עין המסורה:
ויקרבו ימי - ב': *בר' מז , כט; מ"א ב , א.

מסורה גדולה:
ויקרבו ימי ב' ויקרבו ימי ישראל למות ויקרבו ימי דוד למות.

מסורה קטנה:
ויקרבו ימי - ב'.

רש"י:
ויקרבו ימי ישראל למות - כל מי שנאמרה בו 'קריבה למות' לא הגיע לימי אבותיו (ראה ב"ר צו , ג). ויקרא לבנו ליוסף - למי שהיה יכולת בידו לעשות (ראה ב"ר צו , ה). שים נא ידך - והשבע. חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת (ראה ב"ר צו , ה) , שאינו מצפה לתשלום גמול. אל נא תקברני במצרים - סופם להיות עפרם כינים , ושאין מתי חוצה לארץ חיין אלא בצער גילגול מחילות , ושלא יעשוני מצרים עבודה זרה (ראה ב"ר צו , ה).

רשב"ם:
ויקרבו ימי ישראל למות - כל מקום שאדם חפץ לְצַוֹת את בניו , צריך לאמר 'ויקרבו' , וכן "ויהי כי זקן יצחק" וגו' "ויקרא את עשו" וגו' "לא ידעתי יום מותי" (בר' כז , א - ב) , וכן "ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו" (מ"א ב , א). ועיקר התחלת פרשה זו מן "וישב ישראל בארץ מצרים" וגו' (לעיל , כז) , כי עליו מחובר "ויחי יעקב" (לעיל , כח) , אלא שלא רצו הקהלות לסיים פרשת 'ויגש' ב"ותהי הארץ לפרעה" (לעיל , כ - כו) , וסיימוה ב"וישב ישראל". שים נא ידך - כבר פירשתיו אצל עבד אברהם (בר' כד , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
שים נא ידך - מפורש בדברי אליעזר (בר' כד , ב); גם חסד ואמת (שם , מט).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
שים נא ידך תחת ירכי - וכן באברהם אמר אל עבדו "שים נא ידך תחת ירכי. ואשביעך ביי' אלהי השמים" (בר' כד , ב - ג) , כי השבועה שהשביעו בשם היתה , ולא שימת היד תחת הירך; איננה שבועה , רק הוא סימן , כי השָׂם ידו תחת ירך אחר , כאלו הוא שם כל גופו ברשותו , שיעשה בו אדוניו כל חפצו. וכן מצאנו כתוב בדברי הימים באחי שלמה: "וכל השרים והגבורים וגם כל בני המלך דוד נתנו יד תחת שלמה המלך" (דה"א כט , כד). חסד ואמת - הטעם: זה הדבר שאבקש ממך , לא תעשה זה כי אם בחסדך , כי מן הדין , אם תקברני כדרך שעשו יצחק וישמעאל לאברהם , או אני ועשו ליצחק אבי , די לך מן הדין , ואין עליך חיוב לטרוח בעבורי ולסכן בעצמך אדם גדול כמוך בארץ נכריה; על כן אמר: ועשית עמדי חסד ואמת - לקיים ולקבל עליך , ויאמנו דבריך.

ר' יוסף בכור שור:
שים נא ידך תחת יריכי - השתעבד לכך , להיות נתון תחת רגלי לכך.

רמב"ן:
ויקרבו ימי ישראל למות - פתרונו: כאשר קרבו ימי ישראל למות , קרא לבנו ליוסף , והוא בשנה האחרונה לימיו. וענינו , כי הרגיש בעצמו אפיסת הכחות ויתרון החולשה , ואיננו חולה , אבל ידע כי לא יאריך ימים , ולכן קרא לבנו ליוסף; ואחרי שוב יוסף למצרים חלה , והוגד ליוסף , ובא לפניו עם שני בניו כדי שיברכם (ראה בר' מח , א). וכן "ויקרבו ימי דוד למות" (מ"א ב , א) , ושם נאמר "אנכי הולך בדרך כל הארץ" (שם , ב) , כי ידע בנפשו כן.

רד"ק:
ויקרבו - שהרגיש בעצמו כי קרובה מיתתו , כי רבה חולשתו לרוב יגיעתו ולרוב צרותיו אשר מצאוהו; ופחד שמא תבואהו המיתה פתאום , וצוה לבנו ליוסף שישאהו ממצרים ויקברהו בקברות אבותיו. שים נא ידך תחת ירכי - פירשנוהו בפרשת 'ויהיו חיי שרה' (בר' כד , ב). חסד ואמת - האמת הוא , שחייב לקבור את אביו; והחסד הוא , שישאהו ממצרים לארץ כנען לקברו שם.

רלב"ג - ביאור המילות:
שים נא ידך תחת ירכי - פרשנוהו בעניין אברהם (בר' כד , ב). והרצון בזה בכאן , שהוא שאל מיוסף שיכנע לו , שיהיה כאִלו הוא ברשותו לעשות מה שישאל ממנו. אל נא תקברני במצרים - הנה רצה זה לסבות שלש: האחת - כי זֵכר האדם הוא במקום שהוא נקבר , מצד מה שהוא נקבר בו; ורצה יעקב שיהיה זכרו במקום שיהיה שם זרעו , והוא ארץ כנען , כי כבר ייעד לו השם יתעלה שתהיה הארץ ההיא לזרעו (בר' לה , יב). והשנית - שלא רצה להתחבר עם בני ארץ מצרים גם אחר המות , מפני שכבר היו מנהגיהם רעים מאד , ורצה מפני זה להקבר אצל אבותיו הטובים. וזה להעיר , שראוי שיתרחק האדם בחייו מחברת הרשעים , כי גם אחר המות הקפיד בזה יעקב. השלישית - להעיר על מעלת ארץ כנען , ושהוא ראוי שישתדל האדם שיעמוד שם בחייו , כי גם אחר המות רצה יעקב להקבר שם.
ריכוז קישורים