תנ"ך - זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על־צידן: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן: פ (בראשית פרק מט פסוק יג)

טקסט וניקוד:

זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל־צִידֹן: פ (בראשית פרק מט פסוק יג)

טקסט בלבד:

זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על־צידן: פ (בראשית פרק מט פסוק יג)

תיקון קוראים:

זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על־צידן: פ (בראשית פרק מט פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
זְבוּלוּן עַל סְפַר יַמְמַיָא יִשׁרֵי וְהוּא יְכַבֵּישׁ מָחוֹזִין בִּספִינָן וְטוּב יַמָא יֵיכוֹל וּתחוּמֵיהּ יְהֵי מָטֵי עַד צִידוֹן :

מסורה קטנה:
אניות - ל' חס'; על - צידן - ל'.

רש"י:
זבלון לחוף ימים - על חוף ימים תהיה ארצו. חוף - כתרגומו: "ספר"; 'מרקא' בלעז. והוא יהיה מצוי תדיר אל חוף האניות - במקום הנמל , שאניות מביאות שם פרקמטיא; שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא , וממציאים מזון לשבט יששכר , והם עוסקים בתורה. והוא שאמר משה: "שמח זבלון בצאתך ויששכר באהליך" (דב' לג , יח) - זבלון יוצא בפרקמטיא (ראה תנח' ויחי יא) , ויששכר עוסק בתורה באהלים. וירכתו על צידון - סוף גבולו יהא סמוך לצידון. ירכתו - סופו , כמו "ולירכתי המשכן" (שמ' כו , כב).

רשב"ם:
לחוף ימים - שפת הים , שהים חופף שם ומתחכך. ואם תאמר: מה בצע , מאחר ששפת הים גבוהה מאוד , ואין יכולין לרדת שם לקנות סחורה?! לכן הוא מפרש: והוא לחוף אניות - במקום הנמל , והשפה נמוכה ובאין האניות , ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות. עד (בנוסחנו: על) צידון - שהוא מקום סחורה רבה , כדכתיב "סוחר צידון ועובר ים מילאוך" ביחזקאל (ראה יש' כג , ב) , ובישעיה כתיב "בושי צידון כי אמר ים מעוז הים" וגו' (יש' כג , ד); ולכן אמר משה "שמח זבולון בצאתך" (דב' לג , יח) - בים לסחורה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לחוף ימים - גם זה לאות , כי זאת דרך נבואה. ופירוש לחוף - "מחוז" (תה' קז , ל); והוא מגזרת "חופף עליו" (דב' לג , יב); כי האניות לא תעמדנה במקום מגולה לרוח. וירכתו עד (בנוסחינו: על) צידון - שיגיע יריכו עד צידון.

ר' יוסף בכור שור:
זבולן לחוף ימים - על שפת הים , מקום שהספינות באות לנמל וחופות שם על שפת הים ומביאות שם כל סחורה וכל הון יקר , ובני זבולון מוליכין סחורה בים ומרויחין הרבה. וירכתו על צידון - גבולו , כמו "על ירך המזבח צפונה" (וי' א , יא); ומוליכין סחורה לצידון , ובני צידון להם , שהם אנשי סחורה , כדכתיב "סוחרי צידון... מלאוך" (ראה יש' כג , ב). ולא ידעתי למה הזכיר זבולן קודם יששכר , וגם משה אמר "שמח זבולון בצאתך" - לסחורה , "ויששכר באהליך" (דב' לג , יח) - שיושב שם לשמר שדותיו; וגם אחר דן - גד , אשר (להלן , יט - כ) ואחר כך נפתלי (להלן , כא) , והיה לו לסדר אחר דן נפתלי.

רד"ק:
זבולן - עד הֵנָה זכרם כסדר לידתם , ועתה הקדים זבולן ליששכר , ויששכר נולד קודם זבולן. ואמרו בבראשית רבה (צט , ט): לפי שיששכר עוסק בתורה , וזבולן עוסק בפרקמטיא ובא ומאכילו , לפיכך קדם עליו; "עץ חיים היא למחזיקים בה" (מש' ג , יח). יששכר כונס , וזבולן מביא באניות ומוכר , ומניח לו צרכו; וכן משה אמר "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך" (דב' לג , יח). לחוף ימים ישכון - חלקו יהיה בארץ לחוף ימים , כמו שאמר בספר יהושע "ועלה גבולם לימה" (יהו' יט , יא); וכן אמר משה: "כי שפע ימים יינקו" (דב' לג , יט). ו'חוף' הוא ענין 'כסוי' , כמו 'חופה'; והנמל הוא מקום שמתכסות שם הספינות מפני הרוחות הנושבות , לפיכך נקרא 'חוף'. והוא לחוף אניות - והוא יהיה תמיד לחוף אניות , כי יהיה רוב עסקו בסחורה דרך ים , ויהיו לו אניות בחוף הים בארצו. וירכתו על צידון - סוף גבולו יהיה על צידון , כי צידון היא לחוף הים. ופירוש על - כמו 'עד'; וכן "על המעברות" (יהו' ב , ז) - כמו עד. וירכתו - כמו "ולירכתי המשכן" (שמ' כו , כב).

רלב"ג - ביאור המילות:
זבולן לחוף ימים ישכון - הקדים זבולון ליששכר ואע"פ שהוא מאוחר בלידה , לפי שגורל נחלתו היה קודם לגורל נחלת יששכר , כמו שהוא ביהושע (יט , י ואי') , אלא שכבר נפסד עלינו זה הסדור בקצת השבטים; ובכלל , הנה לא יוָדע סבה שלמה במה שנתבלבל בזה הסדור. לחוף ימים - רוצה לומר: שפת הימים. לחוף אניות - רוצה לומר: שפת הים אשר יתקבצו בו האניות , והוא הנמל. וירכתו עד (בנוסחנו: על) צידון - רוצה לומר: בירכתו , קצה ארצו , מענין "ולירכתי המשכן" (שמ' כו , כב).
ריכוז קישורים