תנ"ך - זבולן
לחוף
ימים
ישכן
והוא
לחוף
אנית
וירכתו
על־צידן:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זְבוּלֻ֕ן
לְח֥וֹף
יַמִּ֖ים
יִשְׁכֹּ֑ן
וְהוּא֙
לְח֣וֹף
אֳנִיֹּ֔ת
וְיַרְכָת֖וֹ
עַל־צִידֹֽן:
פ
(בראשית פרק מט פסוק יג)
זְבוּלֻן
לְחוֹף
יַמִּים
יִשְׁכֹּן
וְהוּא
לְחוֹף
אֳנִיֹּת
וְיַרְכָתוֹ
עַל־צִידֹן:
פ
(בראשית פרק מט פסוק יג)
זבולן
לחוף
ימים
ישכן
והוא
לחוף
אנית
וירכתו
על־צידן:
פ
(בראשית פרק מט פסוק יג)
זבולן
לחוף
ימים
ישכן
והוא
לחוף
אנית
וירכתו
על־צידן:
פ
(בראשית פרק מט פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
זְבוּלוּן
עַל
סְפַר
יַמְמַיָא
יִשׁרֵי
וְהוּא
יְכַבֵּישׁ
מָחוֹזִין
בִּספִינָן
וְטוּב
יַמָא
יֵיכוֹל
וּתחוּמֵיהּ
יְהֵי
מָטֵי
עַד
צִידוֹן
:
רש"י:
זבלון
לחוף
ימים
-
על
חוף
ימים
תהיה
ארצו.
חוף
-
כתרגומו:
"ספר";
'מרקא'
בלעז.
והוא
יהיה
מצוי
תדיר
אל
חוף
האניות
-
במקום
הנמל
,
שאניות
מביאות
שם
פרקמטיא;
שהיה
זבולון
עוסק
בפרקמטיא
,
וממציאים
מזון
לשבט
יששכר
,
והם
עוסקים
בתורה.
והוא
שאמר
משה:
"שמח
זבלון
בצאתך
ויששכר
באהליך"
(דב'
לג
,
יח)
-
זבלון
יוצא
בפרקמטיא
(ראה
תנח'
ויחי
יא)
,
ויששכר
עוסק
בתורה
באהלים.
וירכתו
על
צידון
-
סוף
גבולו
יהא
סמוך
לצידון.
ירכתו
-
סופו
,
כמו
"ולירכתי
המשכן"
(שמ'
כו
,
כב).
רשב"ם:
לחוף
ימים
-
שפת
הים
,
שהים
חופף
שם
ומתחכך.
ואם
תאמר:
מה
בצע
,
מאחר
ששפת
הים
גבוהה
מאוד
,
ואין
יכולין
לרדת
שם
לקנות
סחורה?!
לכן
הוא
מפרש:
והוא
לחוף
אניות
-
במקום
הנמל
,
והשפה
נמוכה
ובאין
האניות
,
ובאין
יושבי
הארץ
וקונים
סחורה
שבאניות.
עד
(בנוסחנו:
על)
צידון
-
שהוא
מקום
סחורה
רבה
,
כדכתיב
"סוחר
צידון
ועובר
ים
מילאוך"
ביחזקאל
(ראה
יש'
כג
,
ב)
,
ובישעיה
כתיב
"בושי
צידון
כי
אמר
ים
מעוז
הים"
וגו'
(יש'
כג
,
ד);
ולכן
אמר
משה
"שמח
זבולון
בצאתך"
(דב'
לג
,
יח)
-
בים
לסחורה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
לחוף
ימים
-
גם
זה
לאות
,
כי
זאת
דרך
נבואה.
ופירוש
לחוף
-
"מחוז"
(תה'
קז
,
ל);
והוא
מגזרת
"חופף
עליו"
(דב'
לג
,
יב);
כי
האניות
לא
תעמדנה
במקום
מגולה
לרוח.
וירכתו
עד
(בנוסחינו:
על)
צידון
-
שיגיע
יריכו
עד
צידון.
ר' יוסף בכור שור:
זבולן
לחוף
ימים
-
על
שפת
הים
,
מקום
שהספינות
באות
לנמל
וחופות
שם
על
שפת
הים
ומביאות
שם
כל
סחורה
וכל
הון
יקר
,
ובני
זבולון
מוליכין
סחורה
בים
ומרויחין
הרבה.
וירכתו
על
צידון
-
גבולו
,
כמו
"על
ירך
המזבח
צפונה"
(וי'
א
,
יא);
ומוליכין
סחורה
לצידון
,
ובני
צידון
להם
,
שהם
אנשי
סחורה
,
כדכתיב
"סוחרי
צידון...
מלאוך"
(ראה
יש'
כג
,
ב).
ולא
ידעתי
למה
הזכיר
זבולן
קודם
יששכר
,
וגם
משה
אמר
"שמח
זבולון
בצאתך"
-
לסחורה
,
"ויששכר
באהליך"
(דב'
לג
,
יח)
-
שיושב
שם
לשמר
שדותיו;
וגם
אחר
דן
-
גד
,
אשר
(להלן
,
יט
-
כ)
ואחר
כך
נפתלי
(להלן
,
כא)
,
והיה
לו
לסדר
אחר
דן
נפתלי.
רד"ק:
זבולן
-
עד
הֵנָה
זכרם
כסדר
לידתם
,
ועתה
הקדים
זבולן
ליששכר
,
ויששכר
נולד
קודם
זבולן.
ואמרו
בבראשית
רבה
(צט
,
ט):
לפי
שיששכר
עוסק
בתורה
,
וזבולן
עוסק
בפרקמטיא
ובא
ומאכילו
,
לפיכך
קדם
עליו;
"עץ
חיים
היא
למחזיקים
בה"
(מש'
ג
,
יח).
יששכר
כונס
,
וזבולן
מביא
באניות
ומוכר
,
ומניח
לו
צרכו;
וכן
משה
אמר
"שמח
זבולן
בצאתך
ויששכר
באהליך"
(דב'
לג
,
יח).
לחוף
ימים
ישכון
-
חלקו
יהיה
בארץ
לחוף
ימים
,
כמו
שאמר
בספר
יהושע
"ועלה
גבולם
לימה"
(יהו'
יט
,
יא);
וכן
אמר
משה:
"כי
שפע
ימים
יינקו"
(דב'
לג
,
יט).
ו'חוף'
הוא
ענין
'כסוי'
,
כמו
'חופה';
והנמל
הוא
מקום
שמתכסות
שם
הספינות
מפני
הרוחות
הנושבות
,
לפיכך
נקרא
'חוף'.
והוא
לחוף
אניות
-
והוא
יהיה
תמיד
לחוף
אניות
,
כי
יהיה
רוב
עסקו
בסחורה
דרך
ים
,
ויהיו
לו
אניות
בחוף
הים
בארצו.
וירכתו
על
צידון
-
סוף
גבולו
יהיה
על
צידון
,
כי
צידון
היא
לחוף
הים.
ופירוש
על
-
כמו
'עד';
וכן
"על
המעברות"
(יהו'
ב
,
ז)
-
כמו
עד.
וירכתו
-
כמו
"ולירכתי
המשכן"
(שמ'
כו
,
כב).
רלב"ג - ביאור המילות:
זבולן
לחוף
ימים
ישכון
-
הקדים
זבולון
ליששכר
ואע"פ
שהוא
מאוחר
בלידה
,
לפי
שגורל
נחלתו
היה
קודם
לגורל
נחלת
יששכר
,
כמו
שהוא
ביהושע
(יט
,
י
ואי')
,
אלא
שכבר
נפסד
עלינו
זה
הסדור
בקצת
השבטים;
ובכלל
,
הנה
לא
יוָדע
סבה
שלמה
במה
שנתבלבל
בזה
הסדור.
לחוף
ימים
-
רוצה
לומר:
שפת
הימים.
לחוף
אניות
-
רוצה
לומר:
שפת
הים
אשר
יתקבצו
בו
האניות
,
והוא
הנמל.
וירכתו
עד
(בנוסחנו:
על)
צידון
-
רוצה
לומר:
בירכתו
,
קצה
ארצו
,
מענין
"ולירכתי
המשכן"
(שמ'
כו
,
כב).