תנ"ך - חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב: פ (בראשית פרק מט פסוק יב)

טקסט וניקוד:

חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב: פ (בראשית פרק מט פסוק יב)

טקסט בלבד:

חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב: פ (בראשית פרק מט פסוק יב)

תיקון קוראים:

חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב: פ (בראשית פרק מט פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
יִסמְקוּן טוּרוֹהִי בְכַרמוֹהִי יְטוּפוּן נַעֲווֹהִי בַחֲמַר יַחוְרָן בִּקעָתֵיהּ בַּעֲבוּר וּבעֶדרֵי עָנֵיהּ :

עין המסורה:
ולבן - ב': בר' מט , יב; איוב לה , ח.

מסורה קטנה:
חכלילי - ל'; ולבן - ב'.

רש"י:
חכלילי - לשון 'אודם' , כתרגומו , וכן "למי חכלילות עינים" (מש' כג , כט) , שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין. מחלב - מרוב חלב; שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאנו. וכן פירוש המקרא: אדום עינים יהא מרוב יין , ולבן שנים יהא מרוב חלב. ולפי תרגומו תרגם עינים: לשון 'הרים' , שמשם צופים למרחוק; ועוד תרגמו בפנים אחרים: לשון 'מעינות' - קלוח היקבים: "נעווהי" - יקבים שלו; ולשון ארמי הוא במסכת עבודה זרה (עד , ב): 'נעוא ארתחו'. "יחוורון בקעתיה" - תרגום שנים; לשון 'שִנֵּי הסלעים' (ראה ש"א יד , ד).

רשב"ם:
חכלילי - אדמות עינים קרוי כן. ולבן שינים - משתיית חלב; כדכתיב "שתיתי ייני עם חלבי" (שה"ש ה , א) , וכן "בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב" (יש' נה , א). ולְבֶן - כמו לָבָן , כשהוא דבוק יאמר ולְבֶן , כמו מן חָלָב - "וַחֲלֵב צאן" (דב' לב , יד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
אסרי - היו"ד נוסף , כמו "חצבי" (יש' כב , טז); "היושבי" (תה' קכג , א). עירו - כמו "על שלשים עירים" (שו' י , ד). ויו"ד בני נוסף. או יהי פירושו: אסרי לגפן עירו ולשרקה אסרי בני אתנו , כי אסרי ישרת עצמו ואחר עמו. ולשרקה - כפול , כי היא כגפן , ו'עיר' - כ'אתון'; גם כן ובדם ענבים סותה. ויש אומרים (ראה רשב"ח) , שהיא כמו "כסותו" (שמ' כב , כו) , והוא חסר כ"ף. והנכון בעיני , שהוא מגזרת "מסוה" (שמ' לד , לג); והטעם , שתרבה תבואת כרמיו עד שיאסר עירה לגפן , ולא יחוש שיאכל הענבים , ותחת מים יכבס ביין לבושו. ודמהו לדם בעבור שיתאדם (ע"פ מש' כג , לא) - וזה על דרך משל , כמו "יטפו ההרים עסיס" (יואל ד , יח) - עד שיקרא חכליל עינים מרוב היין שהוא שותה; כי החכלילות עין יֵרָאֶה בעין משכרות היין. ושניו לבנות מרוב החלב; ולבן שינים - שם התאר. ונקראו השיניים על מערכת שְנַיִם , בעבור היותם שתי מערכות. ויאמר הגאון (ראה רס"ג תורה): חכלילי עינים יותר מהיין , וכן אמר מחלב. ואחרים אמרו , כי לבן שינים - שלא יאכל דבר טמא , ולא יתור אחרי עיניו (ע"פ במ' טו , לט). וזה דרך דרש משובש. והזכיר בתחלה השבטים כאשר נולדו , רק הקדים זבולון על יששכר (ראה להלן , יג - יד) , בעבור נפול נחלתו בין זבולון ובין דן (ראה יהו' יט , י ואי').

ר' יוסף בכור שור:
חכלילי עיניים מיין - עיניו , פניו , מראיתו , אדום , כמו "וכסה את עין הארץ" (שמ' י , ה) - שהוא 'מראית הארץ'; מראיתו אדום מן היין שהוא שותה , ושיניו לבנות מחלב שהוא אוכל. ויש לפרש: אדום מראיתו יותר מן היין , ושיניו לבנות יותר מחלב , כלומר: אדם יפה ובעל תואר והגון למלכות , כדכתיב בדוד "אדמוני עם יפה עינים וטוב תואר" (ראה ש"א טז , יב).

רמב"ן:
חכלילי עינים - אמרו המפרשים (רש"י וראב"ע) , שהוא ענין 'אדמימות' , שיתאדמו עיניו מרוב שתות היין , וכמהו "למי חכלילות עינים" (מש' כג , כט). והנראה בעיני , שהוא הפוך , מן "כחלת עיניך להם" (יח' כג , מ) , ונכפלה בו הלמ"ד כמנהג רבים , והוא ענין מ'כִּחוּל העינים' הידוע ומורגל בדברי רבותינו (מכות ז , א) , וכן שמו בערבי 'אל כחול'. יאמר: שהוא כחול העינים מן היין , כי כאשר האחרים כוחלים אותם בפוך , שהוא ה'אל כחול' , כן יכחול אותם הוא ביין; וכמו שהאחרים מלבנין שניהם בתמרוקיהם , כן ילבן אותם בחלב; והמשל - לרבוי היין והחלב בארצו , כאשר הזכיר אנקלוס. וכן "למי חכלילות עינים" (מש' כג , כט) - כמו 'כחליליות' , יאמר שעיניו כחולות ביין ולא יוכל להסתיר שכרותו; או יאמר "למי חכלילות עינים" - שיצטרך לכחול עיניו תמיד? "למאחרים על היין" (שם , ל) , כי היין יחשיך את עיניהם , ויורידו דמעה ותמקנה בחוריהן (ע"פ זכ' יד , יב) , ויצטרך שיהיו עיניו במכחול תדיר. יספר הכתוב בגנות היין ברעות הבאות לו מבחוץ ב"מדינים" וב"פצעים" , ושישמע בביתו "אוי" ו"אבוי" (מש' כג , כט) , ויזכיר הנזק ההוא ההווה לו ממנו בגופו בחשכת עיניו ותחלואיהם הרבים , וזה פירוש וענין נכון.

רד"ק:
חכלילי עינים מיין - ואמר גם כן דרך הפלגה , כי פניו ועיניו יהיו אדומים מרב שתות היין , כמו "למי חכלילות עינים" (מש' כג , כט); כי שותה היין , יהיו פניו ועיניו אדומים. ואמר עינים - על המראה , כמו "ועינו כעין הבדולח" (במ' יא , ז). ולבן שנים מחלב - מרוב שתות חלב יהיו שניו לבנים. ויש מפרש (ראה אונקלוס ורש"י) שנים - שני הסלע יהיו לבנים מחלב הרחלים והעזים והפרות , שיזוב משדיהן מרוב חלב. ויש לפרש אלה השנים פסוקים דרך משל , על המלך המשיח. אמר אוסרי לגפן עירה - והגפן הוא משל על כנסת ישראל , כמו שנאמר עליהם "גפן ממצרים תסיע" (תה' פ , ט); וכן שורקה , כמו שנאמר "ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת" (יר' ב , כא). וכן יהיו ישראל בימי המשיח , כי השורקה הוא הטוב שבגפנים , עד שאמרו , כי הענבים שיוצאים ממנו אין בהם חרצן. ואמר אוסרי , כי המלך המשיח יאסר ויחבר ברצון האל מלכות יהודה ואפרים כאחד , כמו שאמר "ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי" (יח' לז , יט). ואמר לשון אוסרי על דרך שאמר "באסרם לשתי עונותם" (הו' י , י) , שהוא אומר על שתי הממלכות; כי החבור היפה שלא יפרד - עם האסירה והקשירה. ועירה ובני אתונו - הוא המלך המשיח , כמו שנאמר עליו "עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות" (זכ' ט , ט). ואמר כבס ביין לבושו , על דרך שאמר עליו גם כן במזמור 'רחש לבי דבר טוב' (תה' מה , ב): "מור ואהלות קציעות כל בגדותיך" (שם , ט) , שנאמר בדרך משל על החכמה ועל המעשים הטובים; כמו שאמר בספר קהלת דרך משל "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר" (קה' י , ח). ואמר ביין , כי ריח היין הטוב כולל בעלי הריח; וכן אמר "זכרו כיין לבנון" (הו' יד , ח). לפיכך אמר ביין , בפתח הבי"ת , שמורה הידיעה , כלומר: היין הידוע בריח ובטעם , כמו שאמר "זכרו כיין לבנון" (שם); ואמר "וחכך כיין הטוב" (שה"ש ז , י). ונאמר עליו , כי השכליות יעמדו לו במקום החושיות: אמר "ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יי'" (יש' יא , ב); ואמר "והריחו ביראת יי' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (שם , ג); ואמר "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" (שם , ד); וזהו שאמר ובדם ענבים סותה. הנה זכר הכיבוס על המראה , שנראה הדבר יפה אחר הכבוס; וזכר היין על הריח; והכל מבואר דרך משל. ואמר חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב - כבר זכר היין לענין הריח , וזוכר אותו לענין המראה. ואלה שתי המראות שזכר הם היפות שבמראות; וכן אמר "זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם" (איכה ד , ז); ואמר "דודי צח ואדום" (שה"ש ה , י). ועִלת היין במראהו , כשהוא אדום מבהיק , כמו שאמר "אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו" (מש' כג , ל) - כאלו יצאו ממנו ניצוצות בכוס , והנה הוא לעצם מראהו , מראה אַחֵר זולתו. וכן הלובן הצח הבוהק , מראהו , מראה אַחֵר זולתו , כמו שאמר "כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר" (שמ' כד , י); ומִזַּכּוּת השמים ומטהרתם יראו הכוכבים מאחריו; וכן הספיר , מראהו , מראה אַחֵר מאחריו. ופירוש עינים - שתי מראות. וכן פירוש שִנַּים; והשנים הם לבנות מכל הגוף. וכן שבח אותם בלובן , שאמר "שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה" (שה"ש ו , ו) , כי הרחלים - צמרם לבן ברוב , וכן אמר "כצמר יהיו" כנגד מה שאמר "כשלג ילבינו" (יש' א , יח). וגם הם חזקות , שאין עצם עומד קיים בגוף אחר המיתה לאורך ימים כמו השִנים; וגם עומדים בלבנינותם , לא יְשַנֵּם העפרירות. וזכר שתי המראות בּלְשון השְנִיוּת: 'עינים' , 'שנים'; והאחד מגיד על חבירו , כמו שפירשנו למשל על המלך המשיח , כי מיושר מעשיו על השלמות יראה יושר לבבו ועצם שכלו בתחתונים ובעליונים , עד השגת האל יתברך , כפי מה שיסבול השכל בעודנו בגוף. והנה יהיה תוכו כברו , ויותר; כי יתרה פעולת השכל על פעולת המעשה מאד. וכל הענין הזה אמר יעקב אבינו ברוח נבואה שבאתהו כשקרא לבניו , ואמר לכל אחד כפי שהראתהו הנבואה.

רלב"ג - ביאור המילות:
חכלילי - היו"ד נוספת; ועניינו: אדמוני , כי מרוב השתייה יאדימו העינים; והכוונה בזה: לרוב המצא היין בארצו. ולבן שנים מחלב - רוצה לומר , ששניו תהיינה לבנות מרוב שתיית החלב; והעיר בזה , שארצו תהיה זבת חלב לטוּב המרעה.
ריכוז קישורים