תנ"ך - וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד: ס (בראשית פרק מט פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד: ס (בראשית פרק מט פסוק טו)

טקסט בלבד:

וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד: ס (בראשית פרק מט פסוק טו)

תיקון קוראים:

וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד: ס (בראשית פרק מט פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וַחֲזָא חוּלָקָא אֲרֵי טָב וְיָת אַרעָא אֲרֵי מַעבְּדָא פֵירִין וִיכַבֵּישׁ מָחוֹזֵי עַמְמַיָא וִישֵׁיצֵי יָת דָּיְרֵיהוֹן וּדיִשׁתַּאֲרוּן בְּהוֹן יְהוֹן לֵיהּ פָּלְחִין וּמַסְקֵי מִסִין :

עין המסורה:
מנחה - ב' חסר (בלישנא): בר' מט , טו; ש"ב יד , יז. מנחה - ד' חסר (בלישנא , כולל 'מנחתו'): בר' מט , טו; ש"ב יד , יז; יש' יא , י; זכ' ט , א. ואת - הארץ - ה': בר' לה , יב; מב , לד; מט , טו; דב' ג , יב; *יר' כב , יב. (וכל 'את - השמים ואת - הארץ' דכותהון). למס - עבד - ג': בר' מט , טו; יהו' טז , י; מ"א ט , כא.

מסורה גדולה:
מנחה ד' חס' בלשנ' וירא מנחה כי טוב ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנחה והיתה מנחתו ודמשק מנחתו.

מסורה קטנה:
מנחה - ד' חס'; ואת - הארץ - ה'; למס - עבד - ג'.

רש"י:
יששכר חמור גרם - חמור בעל עצמות , סובל עול תורה (ראה ב"ר צט , ט) כחמור חזק , שמטעינין אותו למשאוי כבד. רובץ בין המשפתים - כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית , וכשהוא רובץ לנוח , רובץ לו בין התחומים - בתחומי העיירות שמוליך שם חבילות פרקמטיא. וירא מנוחה כי טוב - ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות. ויט שכמו לסבל עולה של תורה; ויהי לכל אחיו ישראל למס עובד - לספק להם הוראות של תורה וסדרי עִבּוּרִים (ראה תנח' ויחי יא) , שנאמר "ובני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים" (דה"א יב , לג) - מאתים סנהדראות העמיד , "וכל אחיהם על פיהם" (שם). ויט שכמו לסבול - השפיל שכמו , כמו "ויט שמים" (ש"ב כב , י); "הטו אוזנכם" (תה' עח , א). ואונקלוס תירגם בפנים אחרים: ויט שכמו לסבול מלחמות , לכבוש מחוזות שהם יושבים על הסְפָר , ויהי האויב כבוש תחתיו למס עובד. [(תרי"ק:) יששכר חמור גרם - דומה לחמור בעל עצמות , שיכול לסבול טורח הרבה , רובץ בין המשפתים - לאותו חמור שבעליו דר על הספר ומטעינו מזה לזה ואין לו מנוחה , כך יששכר דר בין התחומין , וכל אחיו עוברים עליו , והוא סובל טורח אכסנאים. וירא מנוחה כי טוב - ראה מקום מנוחתו , הוא גורל נחלתו , כי טוב , ואת הארץ כי נעמה - קלה להוציא פירותיה , ויט שכמו לסבול טורח האכסנאים העוברים עליו , ויהי למס עובד בדבר זה , לקבל אחיו המתאכסנים אצלו.]

רשב"ם:
וירא יששכר מנוחת האדמה כי טוב יותר מלצאת למרחקים , ואת הארץ כי נעמה ומצלחת; כדכתיב "אל המנוחה ואל הנחלה" (דב' יב , ט); ויט שכמו לסבול עול של מלכי ישראל , ויהי למס עובד - לתת למלכים עישור תבואותיו , כדכתיב "ואת שדותיכם... יעשור" (ש"א ח , יד - טו). זהו עיקר הפשט; ובשורת עושר הוא לשבט יששכר.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וירא מנוחה - כאשר ראה ארצו ומקום מנוחתו נעימים , נטה שכמו לסבול כל משא , כאשר ישא החמור , ושב כעבד נותן מס. וזה הטעם על יששכר , שלא היו גבורים , ולא ירצו לצאת למלחמה לעזוב מקומם - וכן אמר משה "ויששכר באוהליך" (דב' לג , יח) - והיו נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו , או לגוים אשר יבואו להלחם עליהם.

ר' יוסף בכור שור:
וירא מנוחה כי טוב - ראה כי טוב להיות בביתו במנוחה מלצאת ולבא בסחורה. ואת הארץ כי נעמה - וראויה להספיק לו צרכיו בלא טורח סחורה. ויט שכמו לסבול - עבודת אדמה. ויהי למס עובד - על שהיה נותן ממנה תרומה ומעשרות לכהנים וללוים וגם למלכי ישראל , כדכתיב: "כרמכם וזיתכם הטובים... יעשור" (ש"א ח , יד - טו).

רד"ק:
יששכר חמור גרם - כחמור חזק בעל גרמים , שרובץ תחת משאו (ע"פ שמ' כג , ה) כשירצה לנוח מעט , ויקום עם משאו. והמשפתים - הם המשואות שנושא; ואמר בלשון שנים , משפתים , כי שופתים ועורכים עליו שני משואות , אחד מימין ואחד משמאל. ודמהו הדמיון הזה , רוצה לומר , כי תהיה ארצו טובה , כמו שאומר , ויתעסק בעבודת ארצו , ולא יצא למלחמה עם שאר השבטים כשיצאו , אלא יתן מס למלך ישראל , שיניחהו בארצו; זהו שאמר וירא מנוחה כי טוב וגו'. ורבותינו ז"ל פרשו זה הענין (ראה ב"ר צח , יב; צט , י) , שהיה שבט יששכר עוסק בתורה , והיתה לו ארץ טובה. והוא משל , שתהיה תורתו נעימה ושלימה , ויגיעתו בתורה היתה לו מנוחה; וזהו שאמר וירא מנוחה וגו' , ויט שכמו לסבול - עבודת התורה והחכמה. ויהי למס עובד - שהיה עבד ישראל , ושולח להם דברי תורה וחכמה; וכן הוא אומר "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל" (דה"א יב , לג).

רלב"ג - ביאור המילות:
וירא מנוחה כי טוב - כאשר ראה מקום מנוחתו שהוא טוב וארצו כי נעמה , נטה שכמו לסבול כל משא , ושב כעבד נותן מס , אם למלך ישראל , שלא יכריחם לצאת , או לגוים , שלא ילחמו עליהם; כמו שפירש החכם אבן עזרא.
ריכוז קישורים