תנ"ך - יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר: (בראשית פרק מט פסוק יז)

טקסט וניקוד:

יְהִי־דָן נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי־אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי־סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר: (בראשית פרק מט פסוק יז)

טקסט בלבד:

יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור: (בראשית פרק מט פסוק יז)

תיקון קוראים:

יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור: (בראשית פרק מט פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
יְהֵי גֻברָא דְיִתבְּחַר וִיקוּם מִדְּבֵית דָּן אֵימְתֵיהּ תִּתרְמֵי עַל עַמְמַיָא וּמַחֲתֵיהּ תִּתַּקַף בִּפלִשׁתָּאֵי כְּחִוֵי חוּרמָן יִשׁרֵי עַל אוֹרחָא וּכפִתנָא יִכמוֹן עַל שְׁבִילָא יְקַטֵיל גִּבָּרֵי מַשׁרְיָת פְּלִשׁתָּאֵי פָּרָשִׁין עִם רִגלָאִין יְעַקַר סוּסָוָן וּרתִכִּין וִימַגַּר רָכְבֵיהוֹן לְאַחרָא :

עין המסורה:
עקבי - ב': בר' מט , יז; שו' ה , כב.

מסורה קטנה:
שפיפן - ל'.

רש"י:
שפיפון - הוא נחש. ואומר אני שקרוי על שם שהוא נושף: "ואתה תשופנו עקב" (בר' ג , טו). הנושך עקבי סוס - כך דרכו של נחש; ודמהו לנחש הנושך עקבי סוס , ויפול רוכבו אחור , שלא נגע בו , כך שמשון: "וילפת שמשון את עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם" וגו' (שו' טז , כט) , ["ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה" (שו' טז , כז) , מחמת שהכם שמשון בכח , נפלו רוכבים על הגג]. ואונקלוס תירגם: "כחיוי חורמן" - שם מין נחש , שאין רפואה לנשיכתו , והוא 'צפעוני'; וקרוי 'חורמן' - על שם שעושה הכל חרם; "וכפתנא" - פתן; "יכמון" - יארוב.

רשב"ם:
יהי שבטו של דן נחש עלי דרך - להרוג את האומות. ויפול רכבו - האויבים נופלים לפניו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ודמהו ברוב גבורתו לנחש; גם יתכן להיות פירוש שפיפון - מגזרת "הוא ישופך ראש" (בר' ג , טו); והטעם כפול.

ר' יוסף בכור שור:
יהי דן נחש עלי דרך - שהיה דן אחרון לדגלים; וגם בארץ ישראל היה עומד על הגבול , כדכתיב "כל ישראל מדן ועד באר שבע" (ש"א ג , כ) , וכשהיו שונאים באים על ישראל , בו פוגעים תחילה , והוא נלחם בהם ומונע אותם מלעבור , כנחש העומד על הדרך כבריח ומונע את העוברים; וכשהיו מגיעים אצלו , היה נחש נושך הסוס בעקבו , והוא נופל על עקבותיו והרוכב נופל לאחוריו; כך דן כשהיו השונאין פוגעין בו , היה נלחם בהם ומשיבם אחור , שלא יכנסו בארץ ישראל.

רמב"ן:
דן ידין עמו - כמו "כי ידין יי' עמו" (דב' לב , לו): "ארי ידין יי' דינא דעמיה" (ת"א); כלשון "שפטני יי' (בנוסחנו: אלהים) וריבה ריבי מגוי לא חסיד" (תה' מג , א); "ריב אלמנה" (יש' א , כג); יאמר כי דן יקום נקמת עמו , כל שבטי ישראל כאחד. והטעם: כי פלשתים הרעו לכל ישראל כמה פעמים , כי בימי שמגר בן ענת החלו (ראה שו' ג , לא) , ובימי יפתח כתוב "וימכרם ביד פלשתים" (שו' י , ז) , וגם אחרי עבדון בן הלל (ראה שו' יב , יג) , "ויתנם יי' ביד פלשתים ארבעים שנה" (שו' יג , א). ולא היה בשופטים מי שהכניעם או שנצחם כלל , ואע"פ שכתוב בשמגר "ויך את פלשתים שש מאות... במלמד הבקר" (שו' ג , לא) , איננה נקמה , כי איננה מכה רבה , על כן כתוב בשמשון "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה); ולקח נקמת ישראל מהם , כי הרג מהם עם רב וכל סרני פלשתים המית (ראה שו' טז , ל). והזכיר ידין , כי היה הנוקם הזה שופט , לא מלך; ואפשר שזה דעת אנקלוס , שאמר בידין: "יתפרק עמיה". ויתכן שיהיה כאחד שבטי ישראל - כמיוחד שבשבטים , הוא יהודה , שאמר בו "ידך בעורף אויביך" (לעיל , ח) , כי גם זה יגבר על אויביו וינצחם. ושפיפון - שם לנחש , שישוף עקב (ע"פ בר' ג , טו) , ונכפלה בו העי"ן. ואמרו בירושלמי במסכת תרומות (ח , ג): מין קטן הוא ו'שפיפון' שמו , ודומה לשערה , וניתנה רשות לארץ ליבקע מפניו. ודימה שמשון לנחש , בעבור שלא היה שמשון בא על אויביו במלחמה כשאר השופטים או המלכים , רק הוא לבדו יוצא עליהם , כמו צפעוני היוצא ממאורתו על הולכי דרך; או המין הקטן שבנחשים , שאינו ניכר כלל להולכי אורח. וטעם הנושך עקבי סוס - רמז לשני העמודים "אשר הבית נכון עליהם" (שו' טז , כט) , ושלשת אלפים אשר על הגג (שם , כז) הם הרוכב הנופל אחור - כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס , יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים , ויפול רוכבו אחור.

רד"ק:
יהי דן - דמהו לנחש ולשפיפון , שהולך יחידי; כי שאר החיות ברוב הולכים חבורות , והנחש לעולם הולך יחידי וממית רבים. וכן שמשון , היה הולך יחידי והיה ממית רבים משונאי ישראל , רגלים ופרשים , כמו שכתב "ויך אותם שוק על ירך" (שו' טו , ח); ובלחי החמור הכה אלף איש (ראה שם , טו); והושיע את ישראל מיד פלשתים. וזהו שאמר יעקב אבינו: לישועתך קויתי יי' - וזה ישועתך תהיה: שאיש אחד ינצח כמה אלפים , אין זה כי אם ישועת האל. ויש מפרשים (ראה רש"י) , כי כשראה יעקב אביו שינקרו פלשתים את עיניו (ראה שו' טז , כא) , אמר: לישועתך קויתי יי' - שינקום נקמתי מהם. וכן היה , כמו שאמר , כי "רבים אשר המית במותו מאשר המית בחייו" (ראה שם , ל).

רלב"ג - ביאור המילות:
שפיפון - הוא נחש , ונקרא כן , להיותו משבר ומכתת האנשים שינשוך בהם בנשיכתו , כטעם "הוא ישופך ראש" (בר' ג , טו). והנה הנחש והשפיפון הוא שמשון , שהרג הרג רב בפלשתים כל ימיו. והמשיל הריגתו הפלשתים בהסמכו על עמודי הבית , והַפֵּיל העמודים והבית על הפלשתים , לנחש הנושך עקבי סוס , ויפול בזה רוכבו.
ריכוז קישורים