תנ"ך - ברכת
אביך
גברו
על־ברכת
הורי
עד־תאות
גבעת
עולם
תהיין
לראש
יוסף
ולקדקד
נזיר
אחיו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בִּרְכֹ֣ת
אָבִ֗יךָ
גָּֽבְרוּ֙
עַל־בִּרְכֹ֣ת
הוֹרַ֔י
עַֽד־תַּאֲוַ֖ת
גִּבְעֹ֣ת
עוֹלָ֑ם
תִּֽהְיֶ֙יןָ֙
לְרֹ֣אשׁ
יוֹסֵ֔ף
וּלְקָדְקֹ֖ד
נְזִ֥יר
אֶחָֽיו:
פ
(בראשית פרק מט פסוק כו)
בִּרְכֹת
אָבִיךָ
גָּבְרוּ
עַל־בִּרְכֹת
הוֹרַי
עַד־תַּאֲוַת
גִּבְעֹת
עוֹלָם
תִּהְיֶיןָ
לְרֹאשׁ
יוֹסֵף
וּלְקָדְקֹד
נְזִיר
אֶחָיו:
פ
(בראשית פרק מט פסוק כו)
ברכת
אביך
גברו
על־ברכת
הורי
עד־תאות
גבעת
עולם
תהיין
לראש
יוסף
ולקדקד
נזיר
אחיו:
פ
(בראשית פרק מט פסוק כו)
ברכת
אביך
גברו
על־ברכת
הורי
עד־תאות
גבעת
עולם
תהיין
לראש
יוסף
ולקדקד
נזיר
אחיו:
פ
(בראשית פרק מט פסוק כו)
תרגום אונקלוס:
בִּרכָתָא
דַאֲבוּך
יִתּוֹסְפָן
עַל
בִּרכָתָא
דְלִי
בָרִיכוּ
אֲבָהָתִי
דְּחַמִידוּ
לְהוֹן
רַברְבַיָא
דְּמִן
עָלְמָא
יִהוְיָן
כָּל
אִלֵין
לְרֵישָׁא
דְיוֹסֵף
גֻּברָא
פְּרִישָׁא
דַאֲחוֹהִי
:
עין המסורה:
ברכת
-
ו':
ראה
לעיל
,
כה.
עד
-
תאות
-
ד'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
חד
'על'
וחד
'עד'
(זוגות
מלים
המתיחדים
בתופעה
הנזכרת):
*יהו'
יג
,
טז;
במ'
כא
,
ל.
-
יח'
מא
,
יז;
יח'
מא
,
כ.
-
תה'
י
,
ג;
בר'
מט
,
כו.
-
דה"א
כא
,
ד;
מ"א
ב
,
כח.
גבעות
-
ג'
(ב'
מלא
וחד
חסר):
בר'
מט
,
כו;
דב'
לג
,
טו;
חב'
ג
,
ו.
רש"י:
ברכות
אביך
גברו
וגו'
-
ברכות
שברכני
הקדוש
ברוך
הוא
גברו
על
הברכות
שבירך
את
הורי.
עד
תאות
גבעות
עולם
-
לפי
שהברכות
שלי
גברו
והלכו
עד
סוף
גבולי
גבעות
עולם
,
שנתן
לי
ברכות
פריצה
בלא
מצרים
,
מגעת
עד
ארבע
קצות
העולם
,
שנאמר
"ופרצת
ימה
וקדמה
וצפונה
ונגבה"
(בר'
כח
,
יד)
,
מה
שלא
אמר
כן
לאברהם
וליצחק.
לאברהם
אמר:
"שא
נא
עיניך
וראה"
וגו'
,
"כי
את
כל
הארץ
אשר
אתה
רואה"
וגו'
(בר'
יג
,
יד
,
טו)
,
ולא
הראהו
אלא
ארץ
ישראל
בלבד;
וליצחק
אמר:
"כי
לך
ולזרעך
אתן
את
כל
הארצות
האל
[והקימותי
את
השבועה"]
וגו'
(בר'
כו
,
ג);
והוא
שאמר
ישעיה
"והאכלתיך
נחלת
יעקב
אביך"
(יש'
נח
,
יד)
,
ולא
אמר
'נחלת
אברהם'
(ראה
שבת
קיח
,
א
-
ב).
הורי
-
לשון
'הריון'
,
שהורוני
במעי
אמי
,
כמו
"הורה
גבר"
(איוב
ג
,
ג).
עד
תאות
-
עד
קצות
,
כמו
"והתאויתם
לכם"
(במ'
לד
,
י);
"תתאו
לבוא
חמת"
(שם
,
ח).
[כך
חברו
מנחם
בן
סרוק
(מחברת:
'תא').
תאות
-
'אשומלץ'
בלע"ז].
תהיין
-
כולם
לראש
יוסף.
נזיר
אחיו
-
"פרישא
דאחוהי"
(ת"א)
,
שנבדל
מאחיו
,
כמו
"וינזרו
מקדשי"
(וי'
כב
,
ב)
,
"נזורו
אחור"
(יש'
א
,
ד).
ואונקלוס
תרגם
תאות
גבעות
עולם
-
לשון
'תאוה
וחמדה'
,
וגבעת
-
לשון
"מצוקי
ארץ"
(ש"א
ב
,
ח)
-
שחמדתן
אמו
והזקיקתו
לקבלן.
רשב"ם:
ברכות
אביך
גברו
על
ברכות
הורי
-
ברכות
אביך
יעקב
,
שבירכני
הקדוש
ברוך
הוא
,
כדכתיב
"והנה
יי'
נצב
עליו"
וגו'
(בר'
כח
,
יג)
,
גברו
על
ברכות
הרים
,
כדכתיב
שם
"ופרצה
ימה
וקדמה"
וגו'
(בר'
כח
,
יד)
-
נחלה
טובה
ובלא
מְצָרִים
,
מעולה
מכל
הררי
עולם.
עד
תאות
-
עד
סוף
גבעות
עולם;
לשון
"והתאויתם"
(במ'
לד
,
י);
"תתאו
לבא
חמת"
(במ'
לד
,
ח).
וברכות
משה
מוכיחין
על
פסוק
זה
,
כי
הורי
-
לשון
כפל
של
גבעות
עולם
,
דכתיב
שם
"ומראש
הררי
קדם
וממגד
גבעות
עולם"
(דב'
לג
,
טו).
ואותן
ברכות
תהיינה
לראש
יוסף.
נזיר
אחיו
-
מלך
על
אחיו.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ברכות
אביך
-
אלה
הברכות
שבירכתיך
עצומים
הם
,
ויתחברו
עם
ברכות
יולדי
שבירכוני.
והורי
-
כמו
'יולדי'
,
וכן
"ותהר
את
מרים"
(דה"א
ד
,
יז);
"הֹרָה
גבר"
(איוב
ג
,
ג).
תאות
-
מגזרת
"והתאויתם
לכם"
(במ'
לד
,
י):
שתגבהנה
הברכות.
נזיר
אחיו
-
מגזרת
"נזר"
(שמ'
כט
,
ו).
והוא
סמוך
,
כמו
"נדיב
לב"
(שמ'
לה
,
כב).
ר' יוסף בכור שור:
ברכות
אביך
גברו
-
שנתן
לי
הקדוש
ברוך
הוא
רוב
בנים
,
יותר
מאבותיי
,
וכולם
בכלל
ברכת
אברהם
לירש
ארץ
ישראל:
נתן
לאברהם
בנים
מהגר
ומקטורה
,
ואמר
"ביצחק
יקרא
לך
זרע"
(בר'
כא
,
יב)
-
והוציא
אחרים
מכלל
הברכה
ומכלל
ירושת
הארץ;
נתן
ליצחק
אותי
ועשו
,
ואמר
לי
"כי
לך
ולזרעך
אתן
את
הארץ"
(צירוף
של
בר'
כו
,
ג
ובר'
לה
,
יב)
-
והוציא
עשו
מן
הברכה
ומנחלת
הארץ;
אבל
בניי
כולם
בכלל
הברכה.
וגם
ליעקב
נתנה
נחלה
בלא
מְצָרִים
,
כמו
שפירשו
רבותינו
(שבת
קיח
,
א).
עד
תאות
גבעות
עולם
-
עד
שנתאוו
לברכות
גדולי
עולם.
והם
תהיינה
לראש
יוסף
-
שיהיו
כל
בניו
לכלל
הברכה
ולכלל
ירושת
הארץ.
נזיר
אחיו
-
יוסף
,
שהיה
מופרש
ומובדל
מאחיו;
כמו
"וינזרו
מקדשי
בני
ישראל"
(וי'
כב
,
ב).
ואעפ"י
שכל
אחיו
היו
כמו
כן
הם
וזרעם
בברכת
הארץ
,
מכל
מקום
הוא
זכה
יותר
מכולם
,
שנטל
שני
חלקים.
רד"ק:
ברכות
אביך
גברו
-
כמו
'יגברו'
,
ורבים
כמוהו:
'עבר'
במקום
'עתיד';
ובדברי
הנבואה
יותר.
אמר:
ברכותי
שאני
מברך
אותך
,
יגברו
על
ברכות
הורי
שברכו
אותי.
והורי
-
פירושו:
אבותי
,
והם
אברהם
ויצחק.
והאב
יקרא
'הורֶה'
והאם
'הורָה'
,
כי
שניהם
שותפין
בהריון:
האב
נותן
ההריון
,
והאם
מקבלת
אותו.
עד
תאות
גבעות
עולם
-
והברכות
יהיו
לך
ולזרעך
עד
גבול
גבעות
עולם.
תאות
-
מן
"והתאויתם
לכם"
(במ'
לד
,
י)
,
שפירושו:
והגבלתם.
ורוצה
לומר:
כל
זמן
שהעולם
קיים.
וזכר
הגבעות
,
כי
הגבעות
וההרים
הם
הדבר
הקיים
יותר
בעולם
השפל;
וכן
אמר
"כי
ההרים
ימושו
והגבעות
תמוטינה"
(יש'
נד
,
י).
תהיין
לראש
יוסף
-
כל
הברכות
הנזכרות
תהיין
לראש
יוסף.
וכפל
הענין
במלות
שונות
לחזק
הענין
,
ואמר
ולקדקד
נזיר
אחיו.
נזיר
-
שר
וגדול
,
כמו
"מנזריך
כארבה"
(נח'
ג
,
יז).
רלב"ג - ביאור המילות:
תאות
-
גבול.
והרצון
בזה
,
כי
ברכות
אברהם
ויצחק
לא
היו
כי
אם
על
ירושת
ארץ
כנען
-
ובכלל
הנה
הם
לא
היו
על
ירושת
כל
הארץ
בכללה
,
אם
היה
שנודה
,
שלא
היו
קיני
וקניזי
וקדמוני
(ראה
בר'
טו
,
יט)
ממשפחות
ארץ
כנען
-
ואולם
זאת
הברכה
תהיה
עד
גבול
גבעות
עולם
,
שהם
קצות
היישוב;
רוצה
לומר
,
שלא
יהיה
בכל
העולם
דבר
שלא
ירשו
אותו.
והנה
אמר
זה
על
צד
ההפלגה
והגוזמא
,
להורות
שהוא
ברכו
על
שירש
נחלה
בלא
מְצָרִים;
כי
הנביאים
ידברו
בזה
האופן
להורות
על
ההפלגה
,
כמו
שאמר
משה
"ערים
גדולות
ובצורות
בשמים"
(דב'
א
,
כח).
ולקדקד
נזיר
אחיו
-
הוא
כמו
לראש
יוסף.
והנה
היה
יוסף
נזיר
אחיו
,
כי
הוא
היה
היותר
פרוש
שבהם
והיותר
מושל
בתאותו.
ויורה
על
זה
ממה
שעשה
מענין
אשת
אדניו
,
שלא
רצה
להשמע
אליה
,
ושׂם
עצמו
מפני
זה
בשנאה
עצומה
עמה
,
אשר
היה
לו
בה
מהסכנה
מה
שלא
יעלם
(ראה
בר'
לט).
ולא
כן
עשה
יהודה
במצאו
תמר
בדרכו
,
שהוא
שאל
ממנה
שיבא
אליה
(ראה
בר'
לח
,
יג
-
יח);
ויותר
רחוק
מזה
מה
שעשה
ראובן
מענין
בלהה
(ראה
בר'
לה
,
כב);
ולזאת
הסבה
קראו
יעקב
נזיר
אחיו.