תנ"ך - כל־אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
וזאת
אשר־דבר
להם
אביהם
ויברך
אותם
איש
אשר
כברכתו
ברך
אתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־אֵ֛לֶּה
שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
שְׁנֵ֣ים
עָשָׂ֑ר
וְ֠זֹאת
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר
לָהֶ֤ם
אֲבִיהֶם֙
וַיְבָ֣רֶךְ
אוֹתָ֔ם
אִ֛ישׁ
אֲשֶׁ֥ר
כְּבִרְכָת֖וֹ
בֵּרַ֥ךְ
אֹתָֽם:
(בראשית פרק מט פסוק כח)
כָּל־אֵלֶּה
שִׁבְטֵי
יִשְׂרָאֵל
שְׁנֵים
עָשָׂר
וְזֹאת
אֲשֶׁר־דִּבֶּר
לָהֶם
אֲבִיהֶם
וַיְבָרֶךְ
אוֹתָם
אִישׁ
אֲשֶׁר
כְּבִרְכָתוֹ
בֵּרַךְ
אֹתָם:
(בראשית פרק מט פסוק כח)
כל־אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
וזאת
אשר־דבר
להם
אביהם
ויברך
אותם
איש
אשר
כברכתו
ברך
אתם:
(בראשית פרק מט פסוק כח)
כל־אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
וזאת
אשר־דבר
להם
אביהם
ויברך
אותם
איש
אשר
כברכתו
ברך
אתם:
(בראשית פרק מט פסוק כח)
תרגום אונקלוס:
כָּל
אִלֵין
שִׁבטַיָא
דְיִשׂרָאֵל
תְּרֵי
עֲסַר
וְדָא
דְמַלֵיל
לְהוֹן
אֲבוּהוֹן
וּבָרֵיך
יָתְהוֹן
גְּבַר
כְּבִרכְתֵיהּ
בָּרֵיך
יָתְהוֹן
:
רש"י:
וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם
ויברך
אתם
-
והלא
יש
מהם
שלא
ברכן
אלא
קנתרן?!
אלא
כך
פירושו:
וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם
מה
שאמור
בעניין;
יכול
שלא
ברכן
לראובן
שמעון
ולוי?
תלמוד
לומר:
ויברך
אתם
-
כולם
במשמע
(ראה
פס"ר
ז).
איש
אשר
כברכתו
-
ברכה
העתידה
לבא
על
כל
אחד
ואחד
ברך
אותם
-
לא
היה
לו
לומר
אלא
'איש
אשר
כברכתו
ברך
אותו';
מה
תלמוד
לומר
ברך
אותם?
לפי
שנתן
ליהודה
גבורת
אריה
,
ולבנימן
-
חטיפתו
של
זאב
,
[ולדן
-
נשיכת
נחש]
,
ולנפתלי
-
קלותו
של
איל
,
יכול
שלא
כללן
בכל
הברכות?
תלמוד
לומר:
ברך
אותם
-
[כולם
במשמע]
(ראה
תנח'
ויחי
טז).
רשב"ם:
אשר
כברכתו
-
העתיד
לבא
לו
,
כמו
שאמור
למעלה
"אשר
יקרא
אתכם
באחרית
הימים"
(לעיל
,
א).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
איש
אשר
כברכתו
-
כאשר
באה
לכל
אחד
מהברכה
,
כן
ברך
אותם;
כטעם
"איש
כפתרון
חלומו"
(בר'
מא
,
יא).
ר' יוסף בכור שור:
כל
אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
-
כל
אלה
שנים
עשר
שבטי
ישראל
הם.
איש...
כברכתו
ברך
אותם
-
ברכות
העתידות
לבוא
עליהם
,
ויבוא
להם.
רד"ק:
כל
אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
-
אמר
זה
,
לפי
שיוסף
היה
שני
שבטים
,
אע"פ
כן
לא
היו
אלא
שנים
עשר
בחלוקת
הארץ
,
כי
לוי
לא
נטל
חלק
בארץ;
והנה
הם
שנים
עשר
שבטים
(ראה
במ'
כו).
וזאת
אשר
דבר
להם
אביהם
-
זאת
העתידה
או
הנבואה.
ויברך
אותם
-
וכשכלה
דבריו
במה
שיקרא
אותם
,
ברך
אותם
-
ולא
זכר
הברכה
שברכם
,
אלא
אמר
איש
אשר
כברכתו
ברך
אותם
-
כל
אחד
כפי
ברכתו
אשר
תהיה
להם
,
כן
ברך
אותם.
רלב"ג - ביאור המילות:
איש
אשר
כברכתו
ברך
אותם
-
רבים
יתמהו
מזה
,
לפי
שכבר
ימצאו
מבניו
שלא
ברך
אותם
בזה
הספור
,
כמו
העניין
בראובן
ושמעון
ולוי
,
עד
שכבר
הוכרחו
לומר
,
שכבר
ברך
אותם
איש
כברכתו
ולא
נזכרו
אלו
הברכות
,
ואולם
מה
שנזכר
מזה
,
הוא
מה
שהודיעם
מה
שיקרם
"באחרית
הימים"
(לעיל
,
א).
וזה
בלתי
נאות
אצלי
,
כי
הברכות
שברך
אותם
הנביא
,
הם
גם
כן
דברים
שיקרום
בעתיד
,
ולולא
זה
לא
ימצאו
בברכות
ההם
תועלת.
וראוי
שתדע
,
כי
ההודעה
שיהיה
לאדם
בדברים
העתידים
לו
,
אם
טוב
ואם
רע
,
הוא
ברכה;
ולזה
השגיח
השם
יתעלה
בזה
האופן
בדבקים
בו
-
רוצה
לומר
,
שיודיע
אותם
מה
שיתכן
שיקרה
להם
-
כדי
שיקחו
עצה
ברע
שלא
יגיע
,
וישתדלו
בהגעת
הטוב
ביותר
שלם
שאפשר;
כמו
שבארנו
ברביעי
מ'מלחמות
יי''
,
ובביאורנו
לספר
איוב
(ביאור
דברי
המענה
לב
,
ו
-
לג
,
לג
ועוד).
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
יתכן
שמה
שאמר
יעקב
לאחד
אחד
מבניו
,
הוא
ברכה
לו.
הלא
תראה
כי
יצחק
אמר
לעשו
בברכו
אותו:
"ואת
אחיך
תעבוד"
(בר'
כז
,
מ)
,
ואין
זאת
ברכה
,
אבל
היא
מהדברים
העתידים
לו.
ועוד
,
כי
כבר
ימצא
תועלת
לראובן
ושמעון
ולוי
במה
שאמר
להם
מהדברים
האלה:
וזה
,
כי
הוא
הודיע
לראובן
,
כי
תכונתו
הפחותה
מנעה
ממנו
זה
היתרון
שהיה
ראוי
להיות
לו
,
והנה
אם
היה
משתדל
ראובן
לתקן
ענייניו
,
היה
ממעט
ממנו
זה
העונש;
ואולם
מה
שאמר
לשמעון
ולוי
מצד
תכונתם
הרעה:
"אחלקם
ביעקב
ואפיצם
בישראל"
(לעיל
,
ז)
,
היא
ברכה
,
כי
לכמו
אלו
האנשים
לא
יאות
הקבוץ
,
ולזה
היה
הפיזור
טוב
להם;
עם
שכבר
נמשך
מזה
הפיזור
ללוי
ברכה
נפלאה
,
והוא
שהיה
משיג
המצטרך
לו
בזולת
עמל
,
במה
שנתנו
לו
ישראל
מהמעשרות
והתרומות
ושאר
המתנות
שהיו
לשבט
לוי.
והנה
לשמעון
נתאמת
זה
הפיזור
באופן
מה
עם
ירושת
הארץ
,
עד
שנפלה
נחלתם
תוך
נחלת
בני
יהודה
,
כמו
שמבואר
ביהושע
(יט
,
א
-
ט).
והנה
תמצא
,
שערי
שבט
שמעון
היו
מפוזרות
בינות
ערי
נחלת
יהודה
,
לוּ
תעמוד
על
מנין
הערים
שנפלו
לגורל
שבט
יהודה;
וזה
,
שכבר
תמצא
שמהערים
ההם
נפלו
קצת
למטה
שמעון
,
ותבין
מהסדור
אשר
להם
בספור
גורל
בני
יהודה
,
שמהערים
שנפלו
לגורל
שמעון
לא
היו
יחד.