תנ"ך - ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל־הַמְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַחִתִּֽי: (בראשית פרק מט פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל־עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל־אֲבֹתָי אֶל־הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי: (בראשית פרק מט פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי: (בראשית פרק מט פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי: (בראשית פרק מט פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וּפַקֵיד יָתְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן אֲנָא מִתכְּנֵישׁ לְעַמִי קְבַרוּ יָתִי לְוָת אֲבָהָתִי בִּמעָרְתָא דְּבַחֲקַל עֶפרוֹן חִתָּאָה :

עין המסורה:
אותם - ל"ט מלא בתורה: ראה בר' מא , ח. אל - עמי - ד': *בר' מט , כט; יח' יג , יט; עמ' ז , טו; ח , ב. וחד: ואל עמי - יואל ד , ג.

מסורה גדולה:
אל עמי ד' וסימנהון אני נאסף אל עמי קברו ותחללנה אתי אל עמי ויאמר יי' אלי בא הקץ ויקחני יי' מאחרי הצאן. וחד ואל עמי ידו גורל.

מסורה קטנה:
נאסף - ל'; אל - עמי - ד'.

רש"י:
נאסף אל עמי - על שם שמכניסין הנפשות אל מקום גניזתן , שיש 'אסיפות' בלשון עברי שהן לשון 'הכנסה' , כגון "ואין איש מאסף אותי הביתה" (שו' יט , יח); "ואספתו אל תוך ביתך" (דב' כב , ב); "באספכם את תבואת הארץ" (וי' כג , לט) - הכנָסָתָם לבית מפני הגשמים; "באספך את מעשיך מן השדה" (שמ' כג , טז). וכל 'אסיפה' האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה. אל אבותי - עם אבותי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויצו אותם - שילכו כולם עם יוסף לקוברו. ויאסף רגליו אל המטה - כי בתחלה ישב על המיטה , ורגליו תלוייות , כמנהג ארץ אדום היום; ולא כן מטות הישמעאלים.

רמב"ן:
קברו אותי אל אבותי - עם אבותי; לשון רבנו שלמה. ולא פירש אל המערה , ואיננו 'עם'. ויתכן שיהיה לשון המקרא הזה קצר: קברו אותי ושאוני אל אבותי אל המערה , כי כן אמר "ונשאתני ממצרים" (בר' מז , ל); "וישאו אותו בניו" (בר' נ , יג). ויתכן שישמש אל בפנים רבים: קברו אותי עם אבותי , כמו "ואשה אל אחותה לא תקח" (וי' יח , יח) - עם אחותה; אל המערה - במערה , כמו "ואל הארון תתן את העדות" (שמ' כה , כא); "הנה הוא נחבא אל הכלים" (ש"א י , כב); וכן "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל המערה" (ראה בר' כג , יט). ואמר רבי אברהם , כי טעם קברו אותי אל אבותי - שילכו עם יוסף. ולא היה יעקב צריך לכך , אבל צוה לכלם עתה שיקברו אותו אל המערה , כאשר השביע ליוסף , כי פחד אולי לא יתן פרעה רשות ליוסף לצאת מן הארץ , שלא יתעכב בארצו; והלא תראה , שהוצרך יוסף לחלות פני אנשי בית פרעה שיבקשו עליו מפרעה שילך , והוא ענה "כאשר השביעך" (בר' נ , ד - ו) , כי בעבור השבועה יתרצה בזה.

רד"ק:
ויצו אותם - אחר שברכם , צוה להם שיקברוהו בקבר אבותיו; אע"פ שצוה יוסף בזה , צוה גם כן שאר בניו , שיהיו כלם זריזים בקבורתו. אל אבותי - כמו עם אבותי , וכן "ואשה אל [אחותה] לא תקח" (וי' יח , יח). אל המערה - כמו במערה; "ואל הארון תתן את העדות" (שמ' כה , כא) - כמו 'בארון'.
ריכוז קישורים