תנ"ך - גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ: (בראשית פרק מט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ: (בראשית פרק מט פסוק ט)

טקסט בלבד:

גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: (בראשית פרק מט פסוק ט)

תיקון קוראים:

גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: (בראשית פרק מט פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
שִׁלטוֹן יְהֵי בְשֵׁירוּיָא וּבסוֹפָא יִתרַבַּא מַלכָּא מִדְּבֵית יְהוּדָה אֲרֵי מִדִּין קַטלָא בְּרִי נַפשָׁך סַלֵיקתָּא יְנוּחַ יִשׁרֵי בִתקוֹף כְּאַריָא וּכלֵיתָא וְלֵית מַלכוּ דִתזַעזְעִינֵיהּ :

רש"י:
גור אריה - על דוד נתנבא: בתחילה גור , "בהיות שאול מלך עלינו אתה... המוציא והמביא (בנוסחנו: והמבי) את ישראל" (ש"ב ה , ב) , ולבסוף אריה - כשהמליכוהו עליהם; וכן תרגמו אונקלוס: "שלטון יהא בשירויא" - בתחלתו. מטרף - ממה שחשדתיך "בטרוף טרף יוסף" , "חיה רעה אכלתהו" (בר' לז , לג) , וזה יהודה שנמשל בארי. בני עלית - סילקת את עצמך , ואמרת: "מה בצע" וגו' (בר' לז , כו); וכן מהריגת תמר שהודה ואמר: "צדקה ממני" (בר' לח , כו; ראה ב"ר צח , ז) , לפיכך: כרע שכב (לפנינו: רבץ) וגו' - בימי שלמה , "איש תחת גפנו" וגו' (מ"א ה , ה).

רשב"ם:
גור אריה יהודה - כמו "והנה כפיר אריות" (שו' יד , ה); הנער קרוי 'גור' , כדכתיב "בתוך כפירים רבתה גוריה" (יח' יט , ב). לפי שהוא קל וגיבור יותר מאריה זקן , ממשיל את יהודה לגור אריות. מטרף בני עלית - אַת יהודה בני , לאחר שעלית מלטרוף טרף באומות , ותכרע ותשכב בעירך , ולא יבא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך. זהו עיקר פשוטו. בני - כפילו של יהודה. והמפרשו (ראה רש"י) במכירת יוסף , לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
גור אריה - המשילו לגור אריה הקטן , שהוא כמין האריה כאשר יגדל; ואין כ"ף דמות , כמו "ועיר פרא" (איוב יא , יב). מטרף בני עלית - דמית לי בני לגור אריה , כאשר עלית מהטרף; והטעם: מטרוף אחר. וזהו פשוטו. ואם נפרשנו על דבר יוסף (ראה רש"י) , היה ראוי שיהיה תחת עלית - 'העלית' , כי 'עלית' פועל עומד , והנה הפסוק הבא אחריו לעד; והלא תראה "ויעל אחד מגוריה" (ראה יח' יט , ג). וטעם כרע רבץ כאריה - שמנהג האריה , אחר שטרף ישב על כרעיו וירבץ; ואילו היה עובר כל מין בחיות , לא יקום מפניהם שיברח.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
גור אריה - יעקב אבינו תפס לו דרך הרועים , כי הם ידעו דרך החיות , על כן דמה בניו להם: יהודה - לגור אריה; "נפתלי אילה שלוחה" (להלן , כא) - הטעם: כמו "מנחה שלוחה" (ראה בר' לב , יט) , כי ברצות אדם לשלוח אילה , ידשן אותה עד שתהיה בריאה ויפת תואר , וכן תהיה ארצו , על כן תתן "אמרי שפר" (להלן , כא) לאשר נתנה לו; ו"יששכר" דמה ל"חמור גרם" (להלן , יד) , שהוא תקיף ובעל עצמות לסבול עבודת המלך ועולו; ודמה דן ל"נחש" (להלן , יז) , כמו שמפרש הטעם והולך; ו"בנימין" ל"זאב" (להלן , כז). ובעבור שדמה יהודה לגור אריה , אמר: מטרף , כי האריה טורף. ואחר שטרפת , אתה , בני , עלית מן הטרף באין שטן ופגע רע (ע"פ מ"א ה , יח); אך אעפ"י שאתה גור , אתה כרעת ושכבת כאריה , שהוא הגבור.

ר' יוסף בכור שור:
גור אריה יהודה מטרף - מכל עושה טרף. עלית - שאין טורף ושולל על אויבך כמותך. ויש מפרשים: מטרף בני עלית - מעצמך ומרצונך , שאין אדם יכול להעלות אותך מעל טרף שלך עד שתרצה , כמו שנאמר "כאשר יהגה האריה על טרפו וקרא אחריו מלא רועים משאגתם ומהמונם לא יחת" (ראה יש' לא , ד) - עד שירצה ויעלה מעצמו; משום רבי יוסף קרא שמעתי. כרע רבץ כאריה - כלומר: אם תאמר שהוא טורף על אחרים ואחרים עליו , לכך אמר כרע רבץ כאריה וגו' - בשעה שכורע ורובץ בארצו , אין מי שיקימנו וירגישנו , כי כולם יריאים אותו; וכן מצינו בדוד שהיה שולל וטורף את האומות כדי לחלק לאחיו העניים , כדאמרינן (ברכות ג , ב): כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואומרים: עמך צריכין לפרנסה וכו' , עד - לכו ופשטו ידיכם בגדוד , מיד מתייעצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין וכולי'; מפֹרש בפרק קמא דברכות (שם). ולפי האגדה יש לפרש: מטרף בני עלית - כלומר: מטרף שאתה עושה נתעליתה , שאתה עושה ממנו צדקה.

רד"ק:
גור אריה יהודה - מתחלה יהיה גור , שהוא הקטן , ואע"פ כן הוא על שאר החיות. וכן יהודה - ראשון לקרבן הנשיאים (ראה במ' ז , יב); וכן במלחמת הכנעני אמר "יהודה יעלה" (שו' א , ב); וכן בגבע בנימין "יהודה בתחלה" (שו' כ , יח); וכן ראשון לשופטים - עתניאל בן קנז למטה יהודה (ראה שו' ג , ט); עד שבא דוד ומלך והיה אריה. מטרף בני עלית - מרוב טרף עלית לשם ולתהלה ותפארת (ע"פ דב' כו , יט) , כמו שאומר "ויעש דוד שם בשובו מהכות (בנוסחנו: מהכותו) את ארם" וגו' (ש"ב ח , יג). כרע רבץ כאריה - פירש אדני אבי ז"ל: בימי דוד כרע כמו האריה , שבעת פחדתו מחיות אחרות , לא ירבץ אלא יכרע , כדי שיהיה נקל לקום בבאם עליו; אבל כשאינו פוחד , הוא רובץ בהשקט. כן דוד היה טרוד במלחמה כל ימיו , והיה קם מהרה על אויביו והורגם , כמו האריה לחיות; אבל שלמה יהיה רובץ , שלא יפחד ממלחמה , כי כל הגוים יעבדוהו וייראו ממנו , ואין מי שיקימנו.

רלב"ג - ביאור המילות:
גור אריה יהודה - המשילוֹ לגור אריה , להיותו מלך על החיות ולרוב גבורתו. והנה אמר זה , לפי דעתי , על דוד , שהיה באופן מהגבורה עד שהכה הארי והדוב והציל את צאנו מפיהם (ראה ש"א יז , לד - לו). מטרף בני עלית - הנה מפני שהמשילוֹ לגור אריה , המשיל הריגתו גלית לטרף. והרצון באמרו עלית - נתעלית ועלית במדרגת המלוכה; והרצון בזה , כי בסבת הריגתו גלית נתעלה , והיה זה כלי אל שיהיה שר צבא , שהיה כלי להיותו מלך על ישראל. ויהיה מ"ם מטרף כמו מ"ם "מחטאת נביאיה" (איכה ד , יג) , שהרצון בו: בסבת חטאת נביאיה. כרע שכב כארי (ע"פ במ' כד , ט) , שלא ימצא מי שיחרידנו ויעתיקנו. וכן היה בדוד , שנצח כל הגוים אשר נלחם בהם , ולא היה בהם מי שיברח דוד מפניו.
ריכוז קישורים