תנ"ך - ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים
ויסף
שלח
את־היונה
מן־התבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֣חֶל
ע֔וֹד
שִׁבְעַ֥ת
יָמִ֖ים
אֲחֵרִ֑ים
וַיֹּ֛סֶף
שַׁלַּ֥ח
אֶת־הַיּוֹנָ֖ה
מִן־הַתֵּבָֽה:
(בראשית פרק ח פסוק י)
וַיָּחֶל
עוֹד
שִׁבְעַת
יָמִים
אֲחֵרִים
וַיֹּסֶף
שַׁלַּח
אֶת־הַיּוֹנָה
מִן־הַתֵּבָה:
(בראשית פרק ח פסוק י)
ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים
ויסף
שלח
את־היונה
מן־התבה:
(בראשית פרק ח פסוק י)
ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים
ויסף
שלח
את־היונה
מן־התבה:
(בראשית פרק ח פסוק י)
תרגום אונקלוס:
וְאוֹרֵיך
עוֹד
שִׁבעָה
יוֹמִין
אָחֳרָנִין
וְאוֹסֵיף
שַׁלַח
יָת
יוֹנָה
מִן
תֵּיבְתָא
:
עין המסורה:
ויחל
-
ט':
בר'
ח
,
י;
ט
,
כ;
במ'
כה
,
א;
שו'
טז
,
כב;
ש"א
לא
,
ג;
יונה
ג
,
ד;
דה"א
י
,
ג;
דה"ב
ג
,
א
,
ב.
שלח
-
ט'
דגשא
מיחדין
(הכוונה
,
כנראה
,
לצורות
שַלַּח
בדגש
,
שאחריהן
'את'):
בר'
ח
,
י;
שמ'
ד
,
כג;
ה
,
א;
ז
,
טז
,
כו;
ח
,
כה;
ט
,
א
,
יג;
י
,
ז.
רש"י:
ויחל
-
לשון
המתנה;
וכן
"לי
שמעו
ויחלו"
(איוב
כט
,
כא);
והרבה
יש
במקרא.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואחר
שבעה
ימים
ששלח
את
העורב
,
שלח
את
היונה
,
וזה
היה
ביום
שבעה
עשר
לשבט
,
שהוא
החודש
העשירי
מיום
המבול
(ראה
בר'
ז
,
יא).
והנה
הוא
על
המבט
המרובע
(רבע
חודש)
,
והעד
,
שאמר
ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים.
ומלת
ויחל
עוד
-
על
דעתי
מ"תחלה"
(ראה
בר'
יג
,
ג);
כי
אלו
היה
מגזרת
"תוחלת"
(מש'
י
,
כח)
,
היה
'וַיִיחַל'
,
כמו
"וַיִיקַץ"
(בר'
כח
,
טז)
,
או
'ויֵחֶל'
,
כמו
"וישב
יעקב"
(בר'
לז
,
א).
ויתכן
להיותה
מלה
זרה
בדקדוק.
ויוסף
שלח
את
היונה
-
בארבעה
ועשרים
בשבט.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
ויחל
עוד
-
מפעלי
הכפל
,
כמו
"ויסך
בדלתים
ים"
(איוב
לח
,
ח);
"ויגל
את
האבן"
(בר'
כט
,
י).
כן
דעת
מדקדק
גדול
,
ואיננו
נכון
בעיני
,
כי
לא
נמצא
זה
הטעם
בפעלי
הכפל
,
ולא
בשניים
,
כאשר
אמר
מדקדק
אחר;
רק
הוא
מגזרת
"הוחילי
לאלהים"
(תה'
מב
,
ו)
,
וכן
דקדוקו.
הנה
ראוי
להיות
'ויחל'
מלרע
,
רק
בעבור
מלת
עוד
שבה
מלעיל
,
כמו
"עשה
לי
את
החיל
הזה"
(דב'
ח
,
יז).
והחי"ת
היה
ראוי
להדגש
,
לולא
שהוא
מאותיות
הגרון
,
והוא
על
דרך
"ויצב
אברהם"
(בר'
כא
,
כח)
,
שהוא
מן
"ויתיצב"
(שמ'
לד
,
ה);
והדגש
הראוי
להיות
,
להתבלע
היו"ד
,
כדרך
"בטרם
אצרך
בבטן"
(יר'
א
,
ה)
,
שהוא
מן
'יצר';
"כי
אצק
מים"
(יש'
מד
,
ג)
-
מן
'יצק'.
כן
דעת
כל
המדקדקים
החכמים
(שלשה
ס"ד
ע' 20
:
'חל';
השרשים"
'חל').
והנה
ראוי
להיות
'וייחל'
,
כדרך
"יישירו
נגדך"
(מש'
ד
,
כה).
ר' יוסף בכור שור:
ויחל
עוד
שבעת
ימים...
ויוסף
שלח
את
היונה
-
שילוח
ראשון
של
יונה
היה
בשמונה
עשר
בשבט
,
ושני
בעשרים
וחמשה
בו
,
והשלישי
בשלשה
באדר
,
ועמד
עשרים
ושבעה
יום
,
עד
אחד
בניסן
,
והסיר
מכסה
התיבה
,
כדכתיב
"בראשון
באחד
לחודש...
ויסר
נח
את
מכסה
התיבה
וירא
והנה
חרבו
פני
האדמה"
(להלן
,
יג);
כי
לפי
הפשט
כל
'חודש
שני'
שבתורה
-
אייר
,
וכל
'שביעי'
-
תשרי
,
וכל
'עשירי'
-
טבת
,
וכל
'ראשון'
-
ניסן;
ולאחר
שהסיר
המכסה
וחרבו
פני
האדמה
,
והיתה
טיט
ולא
היתה
ראויה
לדריסת
בני
אדם
,
ועמד
חמשים
וששה
יום
,
שלשים
מניסן
ועשרים
וששה
מאייר
,
ואז
יבשה
הארץ
,
ונתן
לו
הקדוש
ברוך
הוא
רשותו
לצאת
,
ויצא
(ראה
להלן
,
יד
-
יט);
ועמד
שם
עשרה
ימים
יותר
משנת
הלבנה
,
כי
בשבעה
עשר
באייר
נכנס
ובשבעה
ועשרים
באייר
יצא
,
והם
עשרה
ימים
שיתירה
שנת
חמה
על
שנת
לבנה
,
והם
עשרה
ימים
מעשרה
(ימים)
עשרים
ואחת
(שעות)
מאתיים
וארבעה
(חלקים)
,
כי
בשעות
והחלקים
לא
דיקדק
הכתוב.
ומה
שהיה
ממתין
בין
שילוח
לשילוח
שבעת
ימים
,
לפי
שבשבעת
ימים
יש
היכירא
בתוספות
וגֵרועַ
,
כדאשכחן
גבי
נגעים
,
דכתיב
"והסגיר
הכהן...
שבעת
ימים"
,
ואז
"וראה...
והנה
פשה"
,
והנה
"נרפא"
(וי'
יג
,
לא
-
לז)
,
כי
בשבעה
מכירין
בין
תוספות
בין
חסרון;
ולכך
היה
וייחל
עוד
שבעת
ימים.
זהו
פתרונו
של
מבול
וחשבונו
לפי
עניינו
,
ורבותינו
פירשו
בסדר
עולם
(סע"ר
ד)
כי
אחת
עשרה
אמה
התיבה
שקועה
,
ושביעי
ועשירי
יש
לירידת
הגשמים
ויש
להפסקה;
והוא
כתוב
בפירוש
רבנו
שלמה
(לעיל
,
ד).
רד"ק:
ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים
-
כיון
שאמר
אחרים
,
ידענו
,
שהראשונים
גם
כן
היו
שבעה.
ויחל
-
שרשו
'חיל'
,
מבנין
'הפעיל'.
וכן
משרשו
ומבניינו
"ויחילו
עד
בוש"
(שו'
ג
,
כה).