תנ"ך - ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה: (בראשית פרק ח פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת־הַיּוֹנָה מִן־הַתֵּבָה: (בראשית פרק ח פסוק י)

טקסט בלבד:

ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה: (בראשית פרק ח פסוק י)

תיקון קוראים:

ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה: (בראשית פרק ח פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וְאוֹרֵיך עוֹד שִׁבעָה יוֹמִין אָחֳרָנִין וְאוֹסֵיף שַׁלַח יָת יוֹנָה מִן תֵּיבְתָא :

עין המסורה:
ויחל - ט': בר' ח , י; ט , כ; במ' כה , א; שו' טז , כב; ש"א לא , ג; יונה ג , ד; דה"א י , ג; דה"ב ג , א , ב. שלח - ט' דגשא מיחדין (הכוונה , כנראה , לצורות שַלַּח בדגש , שאחריהן 'את'): בר' ח , י; שמ' ד , כג; ה , א; ז , טז , כו; ח , כה; ט , א , יג; י , ז.

מסורה קטנה:
ויחל - ט'; שלח - ט' דגש' מיחד'.

רש"י:
ויחל - לשון המתנה; וכן "לי שמעו ויחלו" (איוב כט , כא); והרבה יש במקרא.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואחר שבעה ימים ששלח את העורב , שלח את היונה , וזה היה ביום שבעה עשר לשבט , שהוא החודש העשירי מיום המבול (ראה בר' ז , יא). והנה הוא על המבט המרובע (רבע חודש) , והעד , שאמר ויחל עוד שבעת ימים אחרים. ומלת ויחל עוד - על דעתי מ"תחלה" (ראה בר' יג , ג); כי אלו היה מגזרת "תוחלת" (מש' י , כח) , היה 'וַיִיחַל' , כמו "וַיִיקַץ" (בר' כח , טז) , או 'ויֵחֶל' , כמו "וישב יעקב" (בר' לז , א). ויתכן להיותה מלה זרה בדקדוק. ויוסף שלח את היונה - בארבעה ועשרים בשבט.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
ויחל עוד - מפעלי הכפל , כמו "ויסך בדלתים ים" (איוב לח , ח); "ויגל את האבן" (בר' כט , י). כן דעת מדקדק גדול , ואיננו נכון בעיני , כי לא נמצא זה הטעם בפעלי הכפל , ולא בשניים , כאשר אמר מדקדק אחר; רק הוא מגזרת "הוחילי לאלהים" (תה' מב , ו) , וכן דקדוקו. הנה ראוי להיות 'ויחל' מלרע , רק בעבור מלת עוד שבה מלעיל , כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז). והחי"ת היה ראוי להדגש , לולא שהוא מאותיות הגרון , והוא על דרך "ויצב אברהם" (בר' כא , כח) , שהוא מן "ויתיצב" (שמ' לד , ה); והדגש הראוי להיות , להתבלע היו"ד , כדרך "בטרם אצרך בבטן" (יר' א , ה) , שהוא מן 'יצר'; "כי אצק מים" (יש' מד , ג) - מן 'יצק'. כן דעת כל המדקדקים החכמים (שלשה ס"ד ע' 20 : 'חל'; השרשים" 'חל'). והנה ראוי להיות 'וייחל' , כדרך "יישירו נגדך" (מש' ד , כה).

ר' יוסף בכור שור:
ויחל עוד שבעת ימים... ויוסף שלח את היונה - שילוח ראשון של יונה היה בשמונה עשר בשבט , ושני בעשרים וחמשה בו , והשלישי בשלשה באדר , ועמד עשרים ושבעה יום , עד אחד בניסן , והסיר מכסה התיבה , כדכתיב "בראשון באחד לחודש... ויסר נח את מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה" (להלן , יג); כי לפי הפשט כל 'חודש שני' שבתורה - אייר , וכל 'שביעי' - תשרי , וכל 'עשירי' - טבת , וכל 'ראשון' - ניסן; ולאחר שהסיר המכסה וחרבו פני האדמה , והיתה טיט ולא היתה ראויה לדריסת בני אדם , ועמד חמשים וששה יום , שלשים מניסן ועשרים וששה מאייר , ואז יבשה הארץ , ונתן לו הקדוש ברוך הוא רשותו לצאת , ויצא (ראה להלן , יד - יט); ועמד שם עשרה ימים יותר משנת הלבנה , כי בשבעה עשר באייר נכנס ובשבעה ועשרים באייר יצא , והם עשרה ימים שיתירה שנת חמה על שנת לבנה , והם עשרה ימים מעשרה (ימים) עשרים ואחת (שעות) מאתיים וארבעה (חלקים) , כי בשעות והחלקים לא דיקדק הכתוב. ומה שהיה ממתין בין שילוח לשילוח שבעת ימים , לפי שבשבעת ימים יש היכירא בתוספות וגֵרועַ , כדאשכחן גבי נגעים , דכתיב "והסגיר הכהן... שבעת ימים" , ואז "וראה... והנה פשה" , והנה "נרפא" (וי' יג , לא - לז) , כי בשבעה מכירין בין תוספות בין חסרון; ולכך היה וייחל עוד שבעת ימים. זהו פתרונו של מבול וחשבונו לפי עניינו , ורבותינו פירשו בסדר עולם (סע"ר ד) כי אחת עשרה אמה התיבה שקועה , ושביעי ועשירי יש לירידת הגשמים ויש להפסקה; והוא כתוב בפירוש רבנו שלמה (לעיל , ד).

רד"ק:
ויחל עוד שבעת ימים אחרים - כיון שאמר אחרים , ידענו , שהראשונים גם כן היו שבעה. ויחל - שרשו 'חיל' , מבנין 'הפעיל'. וכן משרשו ומבניינו "ויחילו עד בוש" (שו' ג , כה).

רלב"ג - ביאור המילות:
ויחל - מעניין 'תוחלת'; וכן "וייחל" (להלן , יב).
ריכוז קישורים