תנ"ך - והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֕ה בְּעַֽנֲנִ֥י עָנָ֖ן עַל־הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן: (בראשית פרק ט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: (בראשית פרק ט פסוק יד)

טקסט בלבד:

והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן: (בראשית פרק ט פסוק יד)

תיקון קוראים:

והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן: (בראשית פרק ט פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי בְּעַנָנוּתִי עֲנָנָא עַל אַרעָא וְתִתַּחזֵי קַשׁתָּא בַּעֲנָנָא :

מסורה קטנה:
בענני - ל'.

רש"י:
בענני ענן - כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדן לעולם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בענני - קל הנו"ן הראשון; והיה ראוי להדגש , בעבור שהוא מהבניין הכבד , כמו "בדברי אותך" (יח' ג , כז). ונראתה הקשת - אילו היינו מאמינים בדברי חכמי יון , שמלהט השמש תוולד הקשת , יש לומר , כי השם חזק אור השמש אחר המבול; והיא דרך נכונה למבין.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
בענני - רפה , להתחברות שנים נוני"ן , כמו "הללו את יי'" (תה' קיז , א).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
והאות - הוא הקשת; ודרך הפשט: שעתה נבראה. ודעת הגאון (רס"ג תורה): בעבור שאמר הכתוב נתתי , ולא 'אתן' , כי זה לאות ולסימן. ויש להשיב , כי הגזרות העתידות , פעמים ידברו הנביאים על לשון עבר. וגאון אחר אמר , כי השם חזק אור השמש לחדש אות הקשת , כי לנכחה תהיה לעולם; ואין לו ראיה. והקרוב אלי: כאשר הגשם באוצר , וברצות השם יפתח האוצר; וכתוב "הנותן מטר על פני ארץ" (איוב ה , י); "ואם השמים יתנו רביבים" (יר' יד , כב) - והנה הגשם ברשות השם , וככה הראות הענן. ויהיה אות הברית כדרך "אם תפרו את בריתי היום" (יר' לג , כ); "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דב' ד , כו). ואם ישאל שואל: למה האות בקשת? בעבור כי היא אות לעולם שיכלא הגשם.

רד"ק:
והיה בענני ענן - אני אענן על ידי סבות אמצעיות שֶצִוִּתִי. בענני - קל הנו"ן; ורבים מהדגוש יבאו קלים. ואמר ענן אחר בענני - לחזק הפעולה , כמו "מקרקר קיר" (יש' כב , ה); "ותשרש שרשיה" (תה' פ , י); "ויצם דוד צום" (ש"ב יב , טז); והדומים להם רבים. ונראתה - לבני אדם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר להם השם יתעלה , שהוא נותן להם אות , יתבאר להם בו שלא יהיה עוד מבול; וזה , שכבר נתן השם טבע בעת בריאת העולם שיראה קשת בענן , כשיהיו מימיו מועטים ויהיה ממנו הזלוף החלוש , כמו שהתבאר ב'ספר האותות' , ולזה היה הקשת הוראה על הִפָּסֵק המטר , כשיראה אחר המטר , או על מיעוט המטר , כשיראה בהתחלה. ובהיות העניין כן , הנה יתאמת שלא יהיה מבול , בהתהוות הענן פעם אחר פעם , כשיֵרָאֶה בו הקשת , כי אז יתאמת שלא יתכן שיהיה אז מבול , אבל יפסק המטר , או תמעט ירידתו. והנה גזר השם יתעלה , שאחר התחלת המטר , זמן בלתי ארוך , יראה הקשת ויפסק המטר ההוא בְּדרך שלא יהיה עוד מבול; ולזה ראה השם שיהיה הקשת , אשר יראה תמיד בענן , אות על הברית אשר בין השם יתעלה ובין כל נפש חיה , שלא יהיה עוד מבול לשחת אותם , ולא יעברו עוד מי נח על הארץ (ע"פ יש' נד , ט). וזה האות לא היה לנח לבד , כדרך שאר האותות , אבל שָׂם אותו השם יתעלה קיים בינו ובין כל נפש חיה אשר על הארץ , רוצה לומר , שתמיד יראה להם זה האות בעננוֹ ענן. והנה לא היה מציאוּת הקשת אות , כי הוא נמצא על דרך הטבע , אבל היה האות - הַרְאותו השם יתעלה תמיד בעננו ענן , כמו שביארנו. ובכאן נשלם ביאור הספור הזה לפי הנראה לנו. (עשר תועלות לפרשת 'נח' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה"; ט , יח - כט).
ריכוז קישורים