תנ"ך - וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־בָּשָׂ֑ר וְלֹא־יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֙יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־בָּשָֽׂר: (בראשית פרק ט פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל־בָּשָׂר וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל־בָּשָׂר: (בראשית פרק ט פסוק טו)

טקסט בלבד:

וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר: (בראשית פרק ט פסוק טו)

תיקון קוראים:

וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר: (בראשית פרק ט פסוק טו)

תרגום אונקלוס:
וּדכִירנָא יָת קְיָמִי דְּבֵין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן וּבֵין כָּל נַפשָׁא חַיתָא בְּכָל בִּסרָא וְלָא יְהֵי עוֹד מַיָא לְטוֹפָנָא לְחַבָּלָא כָּל בִּסרָא :

מסורה קטנה:
למבול - ל' וחד יי' למבול ישב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
מלת יהיה עם המים איננה ראיה כי ה'מים' לשון יחיד; וכן "ויהי אנשים" (במ' ט , ו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
והאות - הוא הקשת; ודרך הפשט: שעתה נבראה. ודעת הגאון (רס"ג תורה): בעבור שאמר הכתוב נתתי , ולא 'אתן' , כי זה לאות ולסימן. ויש להשיב , כי הגזרות העתידות , פעמים ידברו הנביאים על לשון עבר. וגאון אחר אמר , כי השם חזק אור השמש לחדש אות הקשת , כי לנכחה תהיה לעולם; ואין לו ראיה. והקרוב אלי: כאשר הגשם באוצר , וברצות השם יפתח האוצר; וכתוב "הנותן מטר על פני ארץ" (איוב ה , י); "ואם השמים יתנו רביבים" (יר' יד , כב) - והנה הגשם ברשות השם , וככה הראות הענן. ויהיה אות הברית כדרך "אם תפרו את בריתי היום" (יר' לג , כ); "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דב' ד , כו). ואם ישאל שואל: למה האות בקשת? בעבור כי היא אות לעולם שיכלא הגשם.

רד"ק:
וזכרתי - דברה תורה כלשון בני אדם , כי אין שכחה לפני כסא כבודו. וכן "וזכרתי את בריתי יעקב" (וי' כו , מב); "לזכר ברית עולם" (להלן , טז); "ואת הארץ אזכור" (ראה וי' כו , מב) , והדומים להם - הכל הוא דרך משל , כלשון בני אדם. ולא יהיה עוד המים - כמו "כי יותן מים" (וי' יא , לח). למבול - שיהיו לרוב , עד שיִקָּרֵא מבול. ומלת מבול - פירשנוה (בר' ו , יז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר להם השם יתעלה , שהוא נותן להם אות , יתבאר להם בו שלא יהיה עוד מבול; וזה , שכבר נתן השם טבע בעת בריאת העולם שיראה קשת בענן , כשיהיו מימיו מועטים ויהיה ממנו הזלוף החלוש , כמו שהתבאר ב'ספר האותות' , ולזה היה הקשת הוראה על הִפָּסֵק המטר , כשיראה אחר המטר , או על מיעוט המטר , כשיראה בהתחלה. ובהיות העניין כן , הנה יתאמת שלא יהיה מבול , בהתהוות הענן פעם אחר פעם , כשיֵרָאֶה בו הקשת , כי אז יתאמת שלא יתכן שיהיה אז מבול , אבל יפסק המטר , או תמעט ירידתו. והנה גזר השם יתעלה , שאחר התחלת המטר , זמן בלתי ארוך , יראה הקשת ויפסק המטר ההוא בְּדרך שלא יהיה עוד מבול; ולזה ראה השם שיהיה הקשת , אשר יראה תמיד בענן , אות על הברית אשר בין השם יתעלה ובין כל נפש חיה , שלא יהיה עוד מבול לשחת אותם , ולא יעברו עוד מי נח על הארץ (ע"פ יש' נד , ט). וזה האות לא היה לנח לבד , כדרך שאר האותות , אבל שָׂם אותו השם יתעלה קיים בינו ובין כל נפש חיה אשר על הארץ , רוצה לומר , שתמיד יראה להם זה האות בעננוֹ ענן. והנה לא היה מציאוּת הקשת אות , כי הוא נמצא על דרך הטבע , אבל היה האות - הַרְאותו השם יתעלה תמיד בעננו ענן , כמו שביארנו. ובכאן נשלם ביאור הספור הזה לפי הנראה לנו. (עשר תועלות לפרשת 'נח' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה"; ט , יח - כט).
ריכוז קישורים