תנ"ך - והיתה
הקשת
בענן
וראיתיה
לזכר
ברית
עולם
בין
אלהים
ובין
כל־נפש
חיה
בכל־בשר
אשר
על־הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיְתָ֥ה
הַקֶּ֖שֶׁת
בֶּעָנָ֑ן
וּרְאִיתִ֗יהָ
לִזְכֹּר֙
בְּרִ֣ית
עוֹלָ֔ם
בֵּ֣ין
אֱלֹהִ֔ים
וּבֵין֙
כָּל־נֶ֣פֶשׁ
חַיָּ֔ה
בְּכָל־בָּשָׂ֖ר
אֲשֶׁ֥ר
עַל־הָאָֽרֶץ:
(בראשית פרק ט פסוק טז)
וְהָיְתָה
הַקֶּשֶׁת
בֶּעָנָן
וּרְאִיתִיהָ
לִזְכֹּר
בְּרִית
עוֹלָם
בֵּין
אֱלֹהִים
וּבֵין
כָּל־נֶפֶשׁ
חַיָּה
בְּכָל־בָּשָׂר
אֲשֶׁר
עַל־הָאָרֶץ:
(בראשית פרק ט פסוק טז)
והיתה
הקשת
בענן
וראיתיה
לזכר
ברית
עולם
בין
אלהים
ובין
כל־נפש
חיה
בכל־בשר
אשר
על־הארץ:
(בראשית פרק ט פסוק טז)
והיתה
הקשת
בענן
וראיתיה
לזכר
ברית
עולם
בין
אלהים
ובין
כל־נפש
חיה
בכל־בשר
אשר
על־הארץ:
(בראשית פרק ט פסוק טז)
תרגום אונקלוס:
וּתהֵי
קַשׁתָּא
בַּעֲנָנָא
וְאַחזֵינַהּ
לְדוּכרַן
קְיָם
עָלַם
בֵּין
מֵימְרָא
דַייָ
וּבֵין
כָּל
נַפשָׁא
חַיתָא
בְּכָל
בִּסרָא
דְּעַל
אַרעָא
:
רש"י:
בין
אלהים
ובין
כל
נפש
חיה
-
בין
מדת
הדין
של
מעלה
וביניכם
(ראה
ב"ר
לה
,
ג);
שהיה
לו
לכתוב
'ביני
ובין
כל
נפש
חיה'
,
אלא
זהו
מדרשו:
כשתבא
מדת
הדין
לקטרג
[עליכם
לחייב
אתכם]
אני
רואה
את
האות
ונזכר.
רד"ק:
והיתה
הקשת
בענן
-
תהיה
בו
לאות.
וראיתיה
לזכור
-
על
דרך
משל
,
כמו
שכתבנו
(לעיל
,
טו).
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש
,
שהיא
תמיד
בענן
בכח
,
שלא
יראה
אותה
אלא
האל
קודם
צאתה
לפועל.
בין
אלהים
-
כאלו
אמר
"ביני"
,
כמו
שאמר
למעלה
(לעיל
,
יב);
וכן
"ואל
משה
אמר
עלה
אל
יי'"
(שמ'
כד
,
א)
,
והדומים
לו.
ואמר
אלהים
-
שפירושו
דיין
ומנהיג
,
רוצה
לומר
,
כי
כשיהיה
הדור
רע
,
שראוי
לדונם
כרשעים
ולהשחיתם
,
אזכר
הברית
ואחדל
מלהשחיתם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
להם
השם
יתעלה
,
שהוא
נותן
להם
אות
,
יתבאר
להם
בו
שלא
יהיה
עוד
מבול;
וזה
,
שכבר
נתן
השם
טבע
בעת
בריאת
העולם
שיראה
קשת
בענן
,
כשיהיו
מימיו
מועטים
ויהיה
ממנו
הזלוף
החלוש
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
האותות'
,
ולזה
היה
הקשת
הוראה
על
הִפָּסֵק
המטר
,
כשיראה
אחר
המטר
,
או
על
מיעוט
המטר
,
כשיראה
בהתחלה.
ובהיות
העניין
כן
,
הנה
יתאמת
שלא
יהיה
מבול
,
בהתהוות
הענן
פעם
אחר
פעם
,
כשיֵרָאֶה
בו
הקשת
,
כי
אז
יתאמת
שלא
יתכן
שיהיה
אז
מבול
,
אבל
יפסק
המטר
,
או
תמעט
ירידתו.
והנה
גזר
השם
יתעלה
,
שאחר
התחלת
המטר
,
זמן
בלתי
ארוך
,
יראה
הקשת
ויפסק
המטר
ההוא
בְּדרך
שלא
יהיה
עוד
מבול;
ולזה
ראה
השם
שיהיה
הקשת
,
אשר
יראה
תמיד
בענן
,
אות
על
הברית
אשר
בין
השם
יתעלה
ובין
כל
נפש
חיה
,
שלא
יהיה
עוד
מבול
לשחת
אותם
,
ולא
יעברו
עוד
מי
נח
על
הארץ
(ע"פ
יש'
נד
,
ט).
וזה
האות
לא
היה
לנח
לבד
,
כדרך
שאר
האותות
,
אבל
שָׂם
אותו
השם
יתעלה
קיים
בינו
ובין
כל
נפש
חיה
אשר
על
הארץ
,
רוצה
לומר
,
שתמיד
יראה
להם
זה
האות
בעננוֹ
ענן.
והנה
לא
היה
מציאוּת
הקשת
אות
,
כי
הוא
נמצא
על
דרך
הטבע
,
אבל
היה
האות
-
הַרְאותו
השם
יתעלה
תמיד
בעננו
ענן
,
כמו
שביארנו.
ובכאן
נשלם
ביאור
הספור
הזה
לפי
הנראה
לנו.
(עשר
תועלות
לפרשת
'נח'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).
(חלק
שני:
"ויהיו
בני
נח
היוצאים
מן
התיבה";
ט
,
יח
-
כט).