תנ"ך - ויאמר
אלהים
אל־נח
זאת
אות־הברית
אשר
הקמתי
ביני
ובין
כל־בשר
אשר
על־הארץ:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֥אמֶר
אֱלֹהִ֖ים
אֶל־נֹ֑חַ
זֹ֤את
אֽוֹת־הַבְּרִית֙
אֲשֶׁ֣ר
הֲקִמֹ֔תִי
בֵּינִ֕י
וּבֵ֥ין
כָּל־בָּשָׂ֖ר
אֲשֶׁ֥ר
עַל־הָאָֽרֶץ:
פ
(בראשית פרק ט פסוק יז)
וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים
אֶל־נֹחַ
זֹאת
אוֹת־הַבְּרִית
אֲשֶׁר
הֲקִמֹתִי
בֵּינִי
וּבֵין
כָּל־בָּשָׂר
אֲשֶׁר
עַל־הָאָרֶץ:
פ
(בראשית פרק ט פסוק יז)
ויאמר
אלהים
אל־נח
זאת
אות־הברית
אשר
הקמתי
ביני
ובין
כל־בשר
אשר
על־הארץ:
פ
(בראשית פרק ט פסוק יז)
ויאמר
אלהים
אל־נח
זאת
אות־הברית
אשר
הקמתי
ביני
ובין
כל־בשר
אשר
על־הארץ:
פ
(בראשית פרק ט פסוק יז)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
לְנֹחַ
דָּא
אָת
קְיָם
דַּאֲקֵימִית
בֵּין
מֵימְרִי
וּבֵין
כָּל
בִּסרָא
דְּעַל
אַרעָא
:
עין המסורה:
ויאמר
אלהים
-
כ"ה:
ראה
בר'
א
,
ג.
הקמתי
-
ג'
בטעמא
(מלעיל
,
חסר
ומלא):
בר'
ט
,
יז;
שמ'
ו
,
ד;
ש"א
טו
,
יג.
רש"י:
זאת
אות
הברית
-
הראהו
הקשת
ואמר
לו:
הרי
האות
שאמרתי.
רד"ק:
ויאמר
אלהים
-
שִלֵּש
עוד
המאמר
לנח
,
לחזק
לבו
ולהבטיחו
הבטחה
גמורה
בזה.
ובבראשית
רבה
(?):
שש
בריתות
הכתובים
כאן
,
כנגד
ששת
ימי
בראשית.
ואם
תאמר:
שבעה
הן!?
הראשון
צריך
לגופו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
להם
השם
יתעלה
,
שהוא
נותן
להם
אות
,
יתבאר
להם
בו
שלא
יהיה
עוד
מבול;
וזה
,
שכבר
נתן
השם
טבע
בעת
בריאת
העולם
שיראה
קשת
בענן
,
כשיהיו
מימיו
מועטים
ויהיה
ממנו
הזלוף
החלוש
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
האותות'
,
ולזה
היה
הקשת
הוראה
על
הִפָּסֵק
המטר
,
כשיראה
אחר
המטר
,
או
על
מיעוט
המטר
,
כשיראה
בהתחלה.
ובהיות
העניין
כן
,
הנה
יתאמת
שלא
יהיה
מבול
,
בהתהוות
הענן
פעם
אחר
פעם
,
כשיֵרָאֶה
בו
הקשת
,
כי
אז
יתאמת
שלא
יתכן
שיהיה
אז
מבול
,
אבל
יפסק
המטר
,
או
תמעט
ירידתו.
והנה
גזר
השם
יתעלה
,
שאחר
התחלת
המטר
,
זמן
בלתי
ארוך
,
יראה
הקשת
ויפסק
המטר
ההוא
בְּדרך
שלא
יהיה
עוד
מבול;
ולזה
ראה
השם
שיהיה
הקשת
,
אשר
יראה
תמיד
בענן
,
אות
על
הברית
אשר
בין
השם
יתעלה
ובין
כל
נפש
חיה
,
שלא
יהיה
עוד
מבול
לשחת
אותם
,
ולא
יעברו
עוד
מי
נח
על
הארץ
(ע"פ
יש'
נד
,
ט).
וזה
האות
לא
היה
לנח
לבד
,
כדרך
שאר
האותות
,
אבל
שָׂם
אותו
השם
יתעלה
קיים
בינו
ובין
כל
נפש
חיה
אשר
על
הארץ
,
רוצה
לומר
,
שתמיד
יראה
להם
זה
האות
בעננוֹ
ענן.
והנה
לא
היה
מציאוּת
הקשת
אות
,
כי
הוא
נמצא
על
דרך
הטבע
,
אבל
היה
האות
-
הַרְאותו
השם
יתעלה
תמיד
בעננו
ענן
,
כמו
שביארנו.
ובכאן
נשלם
ביאור
הספור
הזה
לפי
הנראה
לנו.
(עשר
תועלות
לפרשת
'נח'
,
חלק
ראשון
-
בקובץ
רלב"ג
תועלות).
(חלק
שני:
"ויהיו
בני
נח
היוצאים
מן
התיבה";
ט
,
יח
-
כט).