תנ"ך - ויאמר ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ: (בראשית פרק ט פסוק כו)

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: (בראשית פרק ט פסוק כו)

ויאמר ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו: (בראשית פרק ט פסוק כו)

ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו: (בראשית פרק ט פסוק כו)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר בְּרִיך יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּשֵׁם וִיהֵי כְנַעַן עַבדָּא לְהוֹן :

עין המסורה:

אלהי - ג' בטעמא (מלעיל): *בר' ט , כו; שמ' כ , כ; דב' לג , כז. ויהי - ל"ב (ו"ו בחיריק): ראה בר' א , ו.

מסורה גדולה:

אלהי ג' בטע' ברוך יי' אלהי שם אלהי כסף ואלהי זהב מענה אלהי קדם.

מסורה קטנה:

אלהי - ג' בטע'; ויהי - ל"ב.

רש"י:

ברוך יי' אלהי שם - שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו , לתת להם את ארץ כנען ואת ארצו , ויהי להם כנען למס עובד.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ברוך יי' אלהי שם - חייבין אנו להודות לַשֵם שהוא אלהי שם , והוא ישים כנען עבד לו ולְשֵם. והטעם: שיכריחנו לעבוד את שֵם , כי מלת למו - כמו 'להם' , והו"ו נוסף כו"ו "תביאמו ותטעמו" (שמ' טו , יז); לכן בחסרון ה"א ובלא ו"ו לא ימָצֵא. והזכיר עם שם השם הנכבד והנורא , בעבור כבוד שם; ואין יפת כמהו (ראה להלן , כז). ואמר הגאון (רס"ג בראשית ע' 352 ואי') , כי תחסר מלת 'אבי' , והיה ראוי להיותו 'ארור אבי כנען'; ואמר , כי כמהו "לעיני חנמאל דודי" (יר' לב , יב) , שהוא 'בן דודי' (ראה שם , ח): ויתכן , שהיה גדול מירמיה בשנים , והיה קורא אותו בשם אביו בעבור כבוד האב; וכן אשת אחי האב קראה הכתוב "דודתך" (וי' יח , יד); וזה "אבי כנען" (לעיל , יח) איננו כן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:

ויאמר ברוך יי' - שבח השם שנתן לו בן נכבד , והוא שֵם. וסמך השם אל שֵם - כדרך "אלהי דוד אביך" (מ"ב כ , ה); "איה יי' אלהי אליהו" (מ"ב ב , יד); וככה דרך "אלהי אברהם" (בר' כו , כד) - בעבור היות שֵם עובד השם. וטעם למו: להם , לָשֵם וּלְשֵם; שיכריחנו לעבוד השם , כדרך הגבעונים (ראה יהו' ט , כז).

ר' יוסף בכור שור:

ברוך יי' אלהי שם - כלומר: ברוך הקדוש ברוך הוא שהוא אדונו ואלוהו של שם , לומר: כל כך הוא בן חורין שאין על גבו אלא יי' אלהיו; ולפי שאמר לאחרים שיהיו עבדים , אמר לזה שהוא בן חורין; ועל שמו ברכו - ש'שם' הוא שמו של הקדוש ברוך הוא , כדכתיב "אשר נקרא שם שם "וגו' (ש"ב ו , ב) , במלכים; ותחילת הפסוק "אין בארון רק שני לוחות" וגו' (מ"א ח , ט) - והכי קאמר: הקדוש ברוך הוא , אשר הוא נקרא על שמו , הוא לבדו יהיה לו לאדון.

רמב"ן:

ויהי כנען עבד למו - פרש רבי אברהם , כי למו - שיהיה כנען עבד לאלהים ולשם , כי הוא יכריחנו לעבוד האל; ובשני פירש , שיהיה עבד ליפת ולשם. ואם כן , נח לקוב אויביו בא , והנה ברך ברך (ע"פ במ' כד , י) , שיהיה כנען עבד לאלהים! ורבנו שלמה כתב: ברוך יי' אלהי שם - שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו של שם לתת להם ארץ כנען , ויהי להם כנען למס עובד (ע"פ בר' מט , טו); והחזיר כן פעם אחרת (להלן , כז) , לומר: אף משיגלו בני שם , ימכרו להם עבדים מבני כנען. והנכון בעיני , כי מתחלה קלל אותו שיהיה "עבד עבדים" (לעיל , כה) לכל העולם , והיה כל מוצאו יעבד בו (ע"פ בר' ד , יד) , כי טעם "לאחיו" (שם) - לכל בני האדם , כענין "והשלחתי את כל האדם איש באחיו" (?; וראה זכ' ח , י) , כטעם "איש באיש" (יש' ג , ה); או "לאחיו" - שם ויפת , כי אחי אביו יקראו 'אחיו' , כטעם "כי נשבה אחיו" (בר' יד , יד). ויש אומרים (ראה ראב"ע): "לאחיו" - בני אביו , כי אחרי היותו עבד לבני אביו ולשם ויפת , הנה הוא עבד לכל העולם. וברך תחלה אלהי שם - הודיע כי יהיה שם עובד האלהים , וכנען יהיה עובד לו; ולמו - ירמוז לזרעו של שם , שהם רבים; ויתכן שיהיה למו חוזר גם לאחיו הנזכרים. וחזר וברך יפת בהרחבת הגבול , ושֵם - בשכון האלהים באהליו , ושיהיה כנען עבד לשניהם. והנה העביד כנען לשם שני פעמים , רמז כי הוא ינחל ארצו וכל אשר לו , כי מה שקנה עבד קנה רבו (ע"פ פסחים פח , ב). ונכתבה זאת הפרשה , להודיע כי בחטאו היה כנען עבד עולם , וזכה אברהם בארצו; ונכתב ענין היין בנח , כי יש בו אזהרה ממנו יותר מ'פרשת נזירות' (ראה במ' ו , א - כא) , כי הצדיק תמים אשר צדקו הציל כל העולם , גם אותו החטיא היין , והביא אותו לידי בזיון וקללת זרעו.

רד"ק:

ויאמר ברוך יי' אלהי שם - אמר זה בדרך נבואה; וזכר השם המיוחד עם שם , כי ראה , כי בזרע שם יהיה עם מיוחד , עובדים השם המיוחד , ויקרא 'אלהים' להם; כמו שאמר: "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" (שמ' ג , ו); ואמר על העם ביחוד "אלהי ישראל" (שמ' ה , א). ויהי כנען עבד למו - לזרע שם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואמר עוד: ברוך השם יתעלה , שהוא אלהי שם , כי מזרעו תהיה האומה אשר נתיחדה לעבודת השם , והיא ישראל; וזה יהיה סבה אל שתמשך הקללה לכנען , שיעבוד זרע שֵׁם , כי ישראל לקחו ארצו , לאהבת השם יתעלה אותם והשגחתו עליהם , והיו הנשארים מהם עבדים לישראל; ואילו לא היה זרע שם בזה האופן מהשלמוּת שיהיה השם אלוהיו , לא הגיעה זאת הקללה לכנען.