תנ"ך - ואתם
פרו
ורבו
שרצו
בארץ
ורבו־בה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַתֶּ֖ם
פְּר֣וּ
וּרְב֑וּ
שִׁרְצ֥וּ
בָאָ֖רֶץ
וּרְבוּ־בָֽהּ:
ס
(בראשית פרק ט פסוק ז)
וְאַתֶּם
פְּרוּ
וּרְבוּ
שִׁרְצוּ
בָאָרֶץ
וּרְבוּ־בָהּ:
ס
(בראשית פרק ט פסוק ז)
ואתם
פרו
ורבו
שרצו
בארץ
ורבו־בה:
ס
(בראשית פרק ט פסוק ז)
ואתם
פרו
ורבו
שרצו
בארץ
ורבו־בה:
ס
(בראשית פרק ט פסוק ז)
רש"י:
ואתם
פרו
ורבו
-
לפי
פשוטו:
הראשונה
(בר'
א
,
כח)
לברכה
(ראה
כתובות
ה
,
א)
,
וכאן
לציווי;
ולפי
מדרשו
(ב"ר
לד
,
יד):
להקיש
מי
שאינו
עוסק
בפריה
ורביה
לשופך
דמים.
רמב"ן:
ואתם
פרו
ורבו
-
פשוטו
כמדרשו
(סנה'
נט
,
ב)
,
שהיא
מצוה;
כי
האמור
באדם
,
גם
בבני
נח
,
עם
"ויברך
אותם
אלהים"
(בר'
א
,
כח)
-
ברכה
,
כענין
הנאמר
בדגים
(בר'
א
,
כב).
ובעבור
שדבר
בשאר
נפש
החיה
ואמר
"ושרצו
בארץ
ופרו
ורבו
על
הארץ"
(בר'
ח
,
יז)
,
אמר
כאן:
ואתם
,
האדם
,
פרו
ורבו.
ואמר:
שרצו
בארץ
ורבו
בה
,
כי
יכפול
המצוה
לחזוק
,
לומר
שיתעסקו
בה
בכל
יכולת;
או
שיצום
בישוב
כל
הארץ
,
כאשר
פירשתי
בסדר
בראשית
(א
,
כח).
ורבנו
שלמה
כתב:
לפי
פשוטו:
הראשונה
-
לברכה
,
וכאן
-
לצווי;
ולפי
מדרשו:
להקיש
מי
שאינו
עוסק
בפריה
ורביה
לשופך
דמים.
והמדרש
הזה
לא
הוציאו
אותו
אלא
מן
הסמוכים
,
אבל
המקרא
למצוה
נכתב
,
והראשונה
לברכה;
וכך
אמרו:
והרי
'פריה
ורביה'
שנאמרה
לבני
נח
,
דכתיב:
ואתם
פרו
ורבו
וכו';
בסנהדרין
(נט
,
ב).
רד"ק:
ואתם
פרו
ורבו
-
וכבר
אמר
"ויאמר
להם
פרו
ורבו"
(לעיל
,
א)!?
אלא
אחר
שמנעם
בשפיכת
דם
,
שהוא
חורבן
העולם
הזה
,
הזהירם
בפריה
ורביה
לישוב
העולם.
שרצו
-
ענין
ה'שריצה'
הוא
רוב
ההולדה
,
כמו
השרצים
שהם
לרוב;
וכן
"ובני
ישראל
פרו
וישרצו"
(שמ'
א
,
ז).
ובמקום
שאמר
בברכת
אדם
ובברכת
נח
בתחלה
"ומלאו
את
הארץ"
(בר'
א
,
כח;
לעיל
,
א)
,
אמר
הנה
שרצו
בארץ.
ואמר
עוד
ורבו
בה
-
לפי
שהיו
מעטים
היוצאים
מן
התבה
,
נח
ובניו
לבד
,
כפל
ענין
הברכה
להם
לחזק
הדבר
,
כמנהג.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וצוה
אותם
גם
כן
שיפרו
וירבו
,
רוצה
לומר
,
שלא
ישחיתו
דרכם
כמו
שעשו
אנשי
דור
המבול
(ראה
בה"פ
בר'
ו
,
יב)
,
אבל
יעשו
זאת
הפעולה
לפרות
ולרבות
,
ולזה
נמנע
מהם
הזכור
והבהמה.
ולא
הוצרך
להזהירם
על
הגזל
ועל
אשת
איש
,
לפי
שכבר
נגלה
לנח
שאלו
העבירות
היו
סבה
אל
שנשחת
דורו
במבול.
ולא
הוצרך
גם
כן
להזהירם
על
עבודה
זרה
לזאת
הסבה
בעינה
,
כי
אנשי
דורו
היו
עובדים
עבודה
זרה
,
כי
כבר
התחילו
בזה
מדור
אנוש
,
ובעבור
זה
גם
כן
קרה
להם
מה
שקרה.
והנה
הספיקו
אלו
המצות
לבני
נח
לתקון
קבוציהם
,
לפי
שכבר
ידע
השם
יתעלה
,
שלא
יאות
בהם
שיקבלו
מהשלמוּת
יותר
מזה;
ואולם
לבני
ישראל
צוה
נימוס
שלם
להגיע
אותם
אל
השלמוּת
האנושי
,
להיותם
נכונים
להתנהג
בו.