תנ"ך - איך
אתנך
אפרים
אמגנך
ישראל
איך
אתנך
כאדמה
אשימך
כצבאים
נהפך
עלי
לבי
יחד
נכמרו
נחומי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵ֞יךְ
אֶתֶּנְךָ֣
אֶפְרַ֗יִם
אֲמַגֶּנְךָ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֵ֚יךְ
אֶתֶּנְךָ֣
כְאַדְמָ֔ה
אֲשִֽׂימְךָ֖
כִּצְבֹאיִ֑ם
נֶהְפַּ֤ךְ
עָלַי֙
לִבִּ֔י
יַ֖חַד
נִכְמְר֥וּ
נִחוּמָֽי:
(הושע פרק יא פסוק ח)
אֵיךְ
אֶתֶּנְךָ
אֶפְרַיִם
אֲמַגֶּנְךָ
יִשְׂרָאֵל
אֵיךְ
אֶתֶּנְךָ
כְאַדְמָה
אֲשִׂימְךָ
כִּצְבֹאיִם
נֶהְפַּךְ
עָלַי
לִבִּי
יַחַד
נִכְמְרוּ
נִחוּמָי:
(הושע פרק יא פסוק ח)
איך
אתנך
אפרים
אמגנך
ישראל
איך
אתנך
כאדמה
אשימך
כצבאים
נהפך
עלי
לבי
יחד
נכמרו
נחומי:
(הושע פרק יא פסוק ח)
איך
אתנך
אפרים
אמגנך
ישראל
איך
אתנך
כאדמה
אשימך
כצבאים
נהפך
עלי
לבי
יחד
נכמרו
נחומי:
(הושע פרק יא פסוק ח)
תרגום יונתן:
אֵיכְדֵין
אֶמסְרִנָך
אֶפרַיִם
אֲשֵׁיצֵינָך
יִשׂרָאֵל
אֵיכְדֵין
אַבְּדִנָך
כְּאַדמָה
אֲשַׁוֵינָך
כִּצבוֹאִים
מִתעָרַע
מֵימַר
קְיָמִי
לְקִבלִי
כַּחדָּא
מִתגּוֹלַלָא
רַחֲמַת
אֲבָהָתְכוֹן
:
עין המסורה:
נכמרו
-
ג':
בר'
מג
,
ל;
מ"א
ג
,
כו;
הו'
יא
,
ח.
מסורה קטנה:
אמגנך
-
ל';
כאדמה
-
ל';
כצבאים
-
ל';
נכמרו
-
ג';
נחומי
-
ל'.
רש"י:
איך
אתנך
-
ביד
אויב.
אמגנך
-
אמסורך
ביד
אויביך;
כמו
"אשר
מגן
צריך"
(בר'
יד
,
כ).
[איך
אתנך
-
איך
אוכל
לעשות
לך
כן
ולבי
נהפך
עלי
,
כאב
לבן;
על
כרחי
מדת
הדין
נוגעת.]
נכמרו
-
נתחממו
,
לשון
ארמי;
וכן
"עורנו
כתנור
נכמרו"
(איכה
ה
,
י).
ר' יוסף קרא:
איך
אתנך
אפרים
אמגנך
ישראל
-
אע"פ
שהם
חוטאים
,
היאך
אעשה
שאתנם
ביד
האומות
ואמגנם
בידיהם?!
אמגנך
-
לשון
שֶׁבר
,
כמו
"מגינת
לב"
(איכה
ג
,
סה).
כאדמה
-
איך
אתנך
הפוכה
רגע
(ע"פ
איכה
ד
,
ו)
כמהפכת
אדמה
וצבויים
(בנוסחנו:
צבֹאִם;
וראה
דב'
כט
,
כב)?!
יחד
נכמרו
ניחומיי
-
שאני
מרחם
עליהם.
נכמרו
-
לשון
חימום;
כמו
'כומר
של
תאינים'
(ראה
ב"מ
עד
,
א)
-
שמקבצים
התאינים
יחד
והם
מתחממים
ומתגלגלים.
ראב"ע:
איך.
אמגנך
ישראל
-
כמו
אתנך;
"אשר
מגן
צריך"
(בר'
יד
,
כ);
"עטרת
תפארת
תמגנך"
(מש'
ד
,
ט)
-
תתן
לך
,
כמו
"כי
ארץ
הנגב
נתתני"
(שו'
א
,
טו).
נכמרו
-
יקדו
ונצרבו:
"עורנו
כתנור
נכמרו"
(איכה
ה
,
י).
נחומי
-
מגזרת
"וינחם
יי'"
(בר'
ו
,
ו);
ודברה
תורה
כנגד
בני
אדם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
כי
איך
אתנך
אפרים
כאדמה
,
אשימך
,
אמגנך
,
כצבויים
(בנוסחנו:
כצבאים)?
ולא
איש
-
הנוטר
ונוקם
ומכלה.
בקרבך
הייתי
קדוש
עד
עתה
,
ולא
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
עוד
בעיר
-
ולא
אשכן
עוד
בתוכך.
רד"ק:
איך
אתנך
אפרים
-
אע"פ
שחטאת
מאד
לפני
,
אני
מרחם
ואומר:
איך
אתנך
ביד
אויב?!
אמגנך
-
אמסרך;
כמו
"אשר
מגן
צריך
בידך"
(בר'
יד
,
כ).
כאדמה
-
כי
כן
היית
חייב
,
להפך
ארצך
כמהפכת
סדום
ועמורה
אדמה
וצבויים
(ע"פ
דב'
כט
,
כב)
,
לפי
חטאיך
הרבים;
אלא
שנהפך
עלי
לבי
שלא
להשחית
הכל
ולהשאיר
לך
פליטה.
יחד
נכמרו
נחומי
-
נתגלגלו
ניחומי
,
שאני
נחם
על
הרעה
אשר
חשבתי
לעשות
לך
ולא
אעשה
(ע"פ
יונה
ג
,
י);
וכן
"כי
נכמרו
רחמיו"
(בר'
מג
,
ל);
וכן
תירגמו
אונקלוס
ויונתן:
"אתגוללו".
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י):
נתחממו;
כמו
"כתנור
נכמרו"
(איכה
ה
,
י).
ניחומי
-
שם
'נִחום'
בשקל
"חבוק"
(מש'
ו
,
י);
'צבור'
(ראה
מ"ב
י
,
ח).
כצבאים
-
החרק
תחת
היו"ד
,
והאל"ף
נחה;
והיא
במקום
ו"ו
המֶשך.
ר' יוסף כספי:
אתנך
-
ביד
אויב;
וכן
אמגנך
-
כטעם
"אשר
מגן
צריך
בידיך"
(בר'
יד
,
כ).
וטעם
זה
הפסוק
עם
הבא
אחריו
,
כי
לא
יעשה
בם
כלה
לגמרי
,
כמו
שהאריכו
כל
הנביאים.
ר' ישעיה מטראני:
איך
אתנך
אפרים
אמגנך
ישראל
ביד
צריך?!
איך
אתנך
כאדמה
-
שעלה
בליבי
לעשות
כלייה
מכם
כאדמה
וצביים
(בנוסחנו:
כצבאים)
,
אבל
נהפך
עלי
לבי
,
יחד
נכמרו
ניחומיי
-
הניחומים
שאני
מתנחם
מן
הרעה
נכמרים
,
ואינם
מניחים
אותי
לעשות
כלייה
מכם.